הפארק הלאומי צ'ובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפארק הלאומי צ'ובה
Chobe National Park
עדרי גנו וזברות בפארק הלאומי צ'ובה
עדרי גנו וזברות בפארק הלאומי צ'ובה
עדרי גנו וזברות בפארק הלאומי צ'ובה
מידע כללי
סוג פארק לאומי
על שם נהר צ'ובה[1]
תאריך הקמה 1960, בשנת 1967 הפארק הוכרז כפארק לאומי.
מייסדים ממשלת בריטניה
גוף מנהל מחוז צ'ובה בוטסואנהבוטסואנה בוטסואנה
נגישות ברכבי 4X4
נתונים ומידות
שטח 11,700 קמ"ר
גובה ממוצע 942
מאפיינים עיקריים עושר בחיות בר
צומח חורשות עצי מהגוני, עצי טק ועשביית סוונה
בעלי חיים פילים, ג'ירפות, ברדלסים, צבועים, אריות, זברות, אנטילופות, היפופוטמים, תניני יאור, מגוון גדול של עופות ועוד
מיקום
מדינה בוטסואנהבוטסואנה בוטסואנה
מיקום צפון בוטסואנה, ליד העיירה קסאנה
קואורדינטות 18°08′41″S 25°04′36″E / 18.144711575947934°S 25.07658147654514°E / -18.144711575947934; 25.07658147654514
אתרים בפארק
  • אזור סרונדלה
  • אזור ביצת סבותי
  • ביצת ליניאנטי
  • אזור מדברי בין אזורי הביצות
chobe national park/

הפארק הלאומי צ'ובה (באנגלית: Chobe National Park ) הוא הפארק הלאומי הראשון בבוטסואנה, עם המגוון הרחב ביותר מבחינה ביולוגית .[2] הוא ממוקם בצפון המדינה, סמוך לעיירה קסאנה שבמחוז צ'ובה ומצפון לדלתת נהר האוקבנגו. הוא הפארק השלישי בגודלו בבוטסואנה,[3] אחרי שמורת מרכז קלהארי (אנ') והפארק הלאומי גמסבוק (אנ'). בפארק הלאומי צ'ובה יש את אחד מריכוזי בעלי החיים הגדולים ביותר בכל אפריקה.[3]

פארק זה ידוע באוכלוסיית האריות הטורפים גורי פילים או פילים צעירים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים המקוריים של האזור היו הבושמנים משבט סן (הידועים גם כבני שבט בסארווה). הם היו ציידים-לקטים נוודים שנעו ממקום למקום כדי למצוא מקורות מזון, כגון פירות, מים וחיות בר. ניתן למצוא ציורים של בני שבט סן (אנ') בגבעות הסלעיות שבפארק.

בתחילת המאה ה-20, האזור שהפך לפארק הלאומי צ'ובה היה חלק המשטחים שסווגו כקרקעות הכתר הבריטי (אנ'). בשנת 1931 נחקק חוק הפארקים הלאומיים מתוך כוונה שהפארקים הלאומיים יגנו על חיות הבר החיות בפארקים שהוכרזו ולקדם תיירות. בשנה שלאחר מכן, 24,000 קילומטרים רבועים בצפון בוטסואנה ( שבשנת 2008 נכללו בשטח מחוז צ'ובה) הוכרזו רשמית כאזור ללא ציד, ואזור זה הורחב ל־31,000 קילומטרים רבועים כעבור שנתיים.

בשנת 1943, התרחשה התפשטות נרחבת וחריגה של זבוב הצה צה בכל האזור, שעיכבה את הקמת הפארק הלאומי. בשנת 1953, הפרויקט קיבל שוב עדיפות ממשלתית: בשלב זה הוצע להקצות 11,700 קלומטרים רבועים לשמורת טבע האוסרת ציד. שמורת צ'ובה הוקמה רשמית בשנת 1960, אם כי קטנה ממה שתוכנן בתחילה. בשנת 1967 הוכרזה השמורה כגן לאומי.

באותה תקופה היו באזור כמה כפרים תעשייתיים, במיוחד בכפר סרונדלה, שהיה ידוע בתעשיית העץ שלו. כפרים אלו הועברו בהדרגה אל מחוץ לפארק, ורק בשנת 1975 היה כל המרחב המוגן חופשי מפעילות אנושית. הרחבות קלות בשטחי הפארק בוצעו בשנים 1980 ו-1987.

גאוגרפיה ומערכות אקולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הפארק ל־4 אזורים, כשבכל אזור הייתה מערכת אקולוגית אחת ברורה:

  • אזור סרונדלה (או גדת נהר צ'ובה), הממוקם בצפון מזרח הפארק, מאופיין במישורי שיטפונות שופעים מים וחורש צפוף של עציי מהגוני, טיק, ובאובב שהם עצים בעלי ענפים קשים ונוף מפותח שהנהנים עיקרים מהם אלה הפילים הגדולים והכבדים המסוגלים לשבור את הענפים תוך הפעלת לחץ עם מלוא משקלם. הנהר צ'ובה (אנ'), הזורם לאורך הגבול הצפון מזרחי של הפארק, משמש כנקודת מים מרכזית להשקיית בעלי החיים, במיוחד בעונה היבשה (מאי עד אוקטובר). עדרים גדולים של פילים, כמו גם משפחות של ג'ירפות, טורפים ועדרים של תאו אפריקני נצפים לאורך גדות הנהר. מישורי השיטפונות הם המקום היחיד בבוטסואנה בו ניתן לראות את אנטילופת פוקו. גם עופות שונים מתרכזים לאורך הנהר. מספר גדול של שרקרק ארגמני נצפים באזור. בזמן שיטפון נוהרים לאזור עופות מסוגים שונים כגון, שקנאים, כפן אפריקאי, מגלנים, מינים שונים של חסידות, ברווזים ועופות מים אחרים. זהו ככל הנראה החלק המתוייר ביותר של פארק צ'ובה, בעיקר בגלל קרבתו למפלי ויקטוריה. העיירה קסאנה, הממוקמת ממש במורד הזרם של נהר צ'ובה, היא העיירה החשובה ביותר במחוז צ'ובה ומשמשת ככניסה הצפונית לפארק.
ביצת סבותי כפי שנראית בצילום מהחלל במאי 2012 מצפון לדלתת נהר האוקבנגו
  • אזור ביצת סבותי Savuti Marsh משתרע על שטח של 10,878 קילומטרים רבועים. אזור זה מהווה את הקטע המערבי של הפארק והוא ממוקם כ-50 קילומרים צפונית לשער Mababe). ביצת סבותי היא שריד של אגם גדול ויבש שאספקת המים שלו נקטעה כתוצאה מתנועות טקטוניות באזור. הביצה ניזונה מערוץ ואדי סבותי המתייבש לתקופות ארוכות וחוזר לזרום שוב במפתיע כתוצאה מפעילות טקטונית באזור. בינואר 2010 זרמו מים לביצת סבותי בפעם הראשונה מאז 1982. כתוצאה מזרימה המים המשתנה, מאות עצים מתים לאורך גדת הערוץ. האזור מכוסה בסוואנות נרחבות ובשטחי עשב, דבר ההופך את חיות הבר לדינמיות במיוחד בחלק זה של הפארק, למציאת מקורות מזון. בעונות יבשות, התיירים היוצאים לספארי באזור רואים לעיתים קרובות קרנפים ( שחור ולבן ), חזירי יבלות, עדרי קודו, אימפלה, זברה, גנו ועדרי פילים. בעונות הגשם, ניתן לצפות בכ-450 מיני צפורים בכל הפארק. בפארק ניתן לצפות באריות, צבועים, זברות ולעיתים רחוקות נראות גם צ'יטות. בנדידה השנתית המתרחשת באזור נצפים עדרים של זברות וטורפים.
  • ביצת ליניאנטי, הנמצאת בפינה הצפון-מערבית של הפארק, מצפון לביצת סבותי וצמודה לנהר ליניאנטי שהוא יובל של נהר קוונדו (אנ'). ממערב לאזור זה שוכנת שמורת Selinda בגדה הצפונית של נהר קוונדו בנמיביה. לאורך שני הנהרות ישנן עוד מספר פלגים קטנים וגם לגונות. שאר האזור מורכב בעיקר ממישורי שיטפונות. באזור ביצת ליניאנטי ישנם ריכוזים גדולים של אריות, נמרים אפריקאיים, כלבי בר אפריקאיים, אנטילופות סוס קצרת-קרן, אנטילופת סוס שחורה, היפופוטמים ועדרים של פילי סוואנה אפריקניים. גם ניתן לצפות באזור לעיתים רחוקות בקובוס המשקפיים, קודו הביצות, ותניני הנילוס. מגוון הציפורים באזור הביצה עשיר.
  • במרחב שבין אזורי הביצות ליניאנטי וסבותי נמצא אזור שחון חם ויבש, המאופיין בעיקר בחורש ומרבדי עשב האופייניים לאזורים יבשים. אזור זה ידוע פחות וניתן למצוא בו את האילנד המצוי.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בפארק הלאומי צ'ובה הוא סוב-טרופי חם ולך. העונה החמה והגשומה נמשכת מנובמבר עד מרץ והעונה היבשה נמשכת מאפריל עד אוקטובר, שבתוכה ישנה תקופה קרירה ממאי עד אוגוסט. בחודשים ממאי עד אוגוסט, בלילות הטמפרטורה יכולה לרדת עד לנקודת הקיפאון. במהלך היום חם מאוד כל השנה, אבל בעיקר מספטמבר עד נובמבר, כלומר לפני העונה הגשומה .[4]


אקלים בהפארק הלאומי צ'ובה
בממוצע בין השנים 1985–2014
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 30.8 30.6 30.7 30.4 28.5 26.4 26.2 29.8 33.6 35.5 33.6 31.4 30.6
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 19.7 19.4 18.8 15.9 12.1 9.3 8.7 11.6 16.2 19.8 20.3 20.1 16
משקעים ממוצעים (מ"מ) 160 135 80 15 1 1 0 0 0 20 65 150 625
מקור: [5]

ריכוז הפילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיל סוואנה אפריקאי צעיר על גדות נהר צ'ובה

הפארק ידוע באוכלוסיית הפילים הגדולה שלו, המוערכת בכ-50,000 ואף יותר, המהווה את אוכלוסיית הפילים הגדולה ביותר בעולם .[6] הפילים שחיים כאן הם פילים מסוג פיל סוואנה אפריקאי או פילי קלהרי, שהם מסוג הפילים בעלי המידות הגדולות ביותר המוכרים. הם מאופיינים בשנהב שביר למדי ובחטים קצרים, ייתכן, בגלל מחסור בסידן בקרקעות האזור. נזק שנגרם ממספרם הגבוה של הפילים מוכר במיוחד בריכוזים מסוימים שלהם. ריכוז הפילים כל כך גבוה ברחבי מחוז צ'ובה, עד כדי כך שנשקלת אפשרות של השמדה מדודה.[7] מחשבה מסוג זה נחשבת לשנויה מדי במחלוקת ונדחתה על ידי הנהלת הפארק בכל פעם שהוצעה. בעונה היבשה, הפילים שוהים בצמוד לאזורי נהר צ'ובה ונהר ליניאנטי. בעונת הגשמים הם נודדים למרחק של כ-200 קילומטרים לקטע הדרום-מזרחי של הפארק. מאידך, ישנם עדרים המגיעים לאזור הצפון מערבים של הפארק הנמצא בזימבבואה .

כבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבירות בדרכי הפארק הלאומי צ'ובה תלויים מאוד בעונה ובכמות הגשמים; הנסיעה בדרכי הפארק אפשרית רק ברכבי 4X4. חול עמוק על גדות נהר צ'ובה מהווה בעיה במהלך החודשים היבשים, במיוחד כשהטמפרטורה עולה, בעוד שבעונה הרטובה הכבישים ליד הנהר הופכים לבוציים.[8]

אזור סבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרכים באזור ביצת סבותי, בעיקר דרך Sandridge המערבית משער מבאבה Mababe והכבישים מצפון ומדרום לערוץ ואדי סבותי הם בדרך כלל דרכי חול עמוק וקשה לנהיגה. כאשר יורד גשם, נסיעה לאורך כבישי הביצה טומנים בחובם סיכון להיתקע, שכן אדמת הביצה השחורה והרטובה הופכת לבלתי עבירה.[8]

נוגטסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישי נוגטסה Nogatsaa שטופים במים בחודשי העונה הרטובה, בעונה זו בלתי ניתן לנהוג בדרכי האזור. במהלך חודשי העונה היבשה, ניתן לצאת לטיולי צפייה בחיות הבר. המעבר בין מישורי האזור כרוך במעבר בדרכים קצרות שהן חוליות עם חול עמוק. ברגע שעוזבים את כביש האספלט מקאסנה, בהתחלה, הנסיעה נמשכת לאורך דרכי חול עמוק הנמשכים לאורך כ-20 הקילומטרים הראשונים, לפני שמגיעים לדרך עפר עבירה יותר.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפארק הלאומי צ'ובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הפארק הלאומי צ'ובה
  2. ^ Chobe National Park | national park, Botswana | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 בשיתוף ברק רום, הפארק הלאומי צ’ובה: אל הטבע הפראי, באתר ישראל היום, 16 במאי 2018
  4. ^ Kasane climate: weather by month, temperature, precipitation, when to go, www.climatestotravel.com
  5. ^ אקלים בפארק הלאומי צ'ובה לפי אתר meteoblue
  6. ^ Paul Campbell, Chobe National Park | Elephants | Chobe Riverfront | Savute | Savuti, www.travelbutlers.com (באנגלית בריטית)
  7. ^ "Elephant culls in Chobe". אורכב מ-המקור ב-2008-01-11. נבדק ב-2006-06-13.
  8. ^ 1 2 Chobe National Park, Botswana, independent-travellers.com
  9. ^ "Chobe National Park, October 2017". Independent Travellers. independent-travellers.com. נבדק ב-17 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפארק_הלאומי_צ%27ובה&oldid=37301526"