הקארסט הסלובקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפארק הלאומי הקארסט הסלובקי
Domica Cave 22.jpg

מערת דומיצה
מיקום Flag of Slovakia.svg סלובקיה
שנת הכרזה 2002
שטח הפארק 346.11 קמ"ר
גוף מנהל רשות הפארק הלאומי הקארסט הסלובקי
קואורדינטות 48°35′00″N 20°36′00″E / 48.58333°N 20.60000°E / 48.58333; 20.60000קואורדינטות: 48°35′00″N 20°36′00″E / 48.58333°N 20.60000°E / 48.58333; 20.60000
http://www.saske.sk/cave/slk/

הקארסט הסלובקי (סלובקית: Slovenský kras) הוא רכס הרים קארסטי בהרי סלובנסקה רודוהורייה (Slovenské rudohorie) בדרום סלובקיה, המהווים בתורם חלק מהרי הקרפטים. הקארסט הסלובקי הוכרז כאזור נוף מוגן לראשונה בשנת 1973 וב-1 במרץ 1977 הוכרז כשמורה ביוספרית. ב-1995 זכו מספר מערות ברחבי הרכס למעמד של אתר מורשת עולמית יחד עם מערות נוספות בפארק הלאומי אגטלק שבתחומי הונגריה השוכן מדרום לו, וב-1 במרץ 2002 הוא הוכרז כ"פארק הלאומי הקארסט הסלובקי" (Národný park Slovenský kras). הרכס והפארק משתרעים על שטח של 346110 דונם בתחומי מחוז קושיצה, ולהם אזור חיץ המקיף 117410 דונם נוספים.

גאולוגיה, גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת הקרח דובשינסקה לאדובה

מבחינה גאולוגית עשוי הקארסט הסלובקי משתי שכבות. השכבה התחתונה היא שכבה בלתי חדירה של אבן חול, אבן גיר וצפחה מתור הטריאס המוקדם, ומעליה שכבת אבן גיר ודולומיט בעובי של שני ק"מ מהטריאס האמצעי והמאוחר.

רמת הגיר נחרצה על ידי נהרות שיצרו בה עמקים עמוקים, והיא מתאפיינת בכל התופעות האופיניות לנוף הקארסטי, ובמיוחד בבולענים. בולענים אלה מגיעים בממוצע לרוחב של 100 מטר ולעומק של 20 מטר, ולרוחק מקסימלי של עד 250 מטר ולעומק של עד 45 מטר. באזור מאות מערות שהידועות שבהן הן מערת דומיצה (Domica) שאורך מעבריה מגיע ל-25 ק"מ ואלה חוצים את הגבול להונגריה, מערת אוחטינסקה ארגוניטובה (Ochtinská aragonitová), מערת גומבסצקה (Gombasecká) ומערת יסובסקה (Jasovská) הפתוחות כולן לקהל. מערות אחרות הן מערת קרסנוהורסקה (Krásnohorská) ומערת הרושובסקה (Hrušovská), ותופעה ייחודית, בהתחשב בגובה הטופוגרפי של האזור, היא קיומן של שתי "מערות קרח" - מערת דובשינסקה לאדובה (Dobšinská ľadová) ומערת סילצקה לאדניצה (Silicka ľadnica).

באזור זורם נגר עילי רק בין אגני ההרים והוא מנוקז במלואו אל נהר סלאנה (Slaná) הנשפך בסופו של דבר אל נהר טיסה בהונגריה. על יובליו של הסלאנה נמנים השטיטניק (Štítnik) והטורניה (Turňa), ושלושת הנהרות ניזונים גם מזרימת מים קארסטית תת-קרקעית. זרימה זו נעשית במערכת תת-קרקעית מורכבת, שעיקרה בסלע שהונח במקום בתקופת הטריאס האמצעית על מצע הקרקע האטום. המקור העיקרי לנגר התת-קרקעי הוא ממשקעים המחלחלים ישירות אל תוך הקרקע, אולם גם מנגר עילי. בשטח מספר אגמים קארסטיים שהידוע שבהם הוא אגם ישטריצ'ייה (Jašteričie jazero), וההר הגבוה ביותר הוא הר ילני (Jelení vrch) הנישא לגובה של 947 מטר.

האקלים ממוזג, יבשתי ולח ובו ארבע עונות מובחנות, וקיץ ממושך יחסית. טמפרטורות המינימום נעות בין C°-3 ל-6-°C בהתאם לגובה הטופוגרפי, וטמפרטורות המקסימום מגיעות ל-C°16 עד C°18 בהתאמה. כמות המשקעים השנתית עומדת על 650 עד 800 מ"מ בממוצע, ושלג מכסה את האזור משך 40 עד 50 ימים בשנה בממוצע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות הקארסט באגטלק ובקארסט הסלובקי
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Zadiel canyon from north.JPG
קניון זאדייל בפארק הלאומי הקארסט הסלובקי
מדינה Flag of Slovakia.svg סלובקיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1995, לפי קריטריון 8
הערות הרחבה בשנת 2000
הקארסט הסלובקי בדרום-מזרח סלובקיה (פסים שחורים ולבנים)
פתחו של קניון זאדייל

לפי ממצאים ארכאולוגיים שימשו מספר מערות כמקום מגורים, פולחן וקבורה כבר לפני 38,000 עד 30,000 שנים, וייתכן שאף קודם לכן. המערות שימשו כמקום מגורים ומסתור בעונות החורף בתקופת האבן החדשה ומערת דומיצה סיפקה ממצאים עשירים במיוחד מתקופה זו. בעונות הקיץ נהגו תושבי האזור להתפזר ברחבי הרמה הקארסטית.

בתקופת הברונזה מסוף המאה ה-15 לפנה"ס לתחילת המאה ה-8 לפנה"ס, גדל היישוב באזור, ובשתיים מהמערות נחשפו שרידי קברים. מסכות פולחן עשויות מגולגולת אדם ושברי עצמות שהתגלו באזור רומזים על קיומה של תרבות קניבלית, ותרבות זו הותירה אחריה כלים לא רק מארד אלא גם מעופרת.

היישוב בקארסט הסלובקי המשיך והתקיים גם בעת תרבות האלשטאט בתקופת הברזל, אך בניגוד ליישובים הקודמים, הותיר זה את חותמו בעיקר על פני הקרקע, בדמות יישובים מבוצרים עם חומות שנישאו לגובה של עד שלושה מטרים. תרבות לה טן הקלטית (המאה ה-4 לפנה"ס עד המאה ה-1 לפנה"ס) הותירה גם היא שרידים במערות ועל פני הקרקע, ומטבעות רומיים מתקופת הקיסר מרקוס אורליוס מעידים על נוכחות אנושית בסביבה במאה ה-2.

כתובת הוסיטית משנת 1447 מ-1452 נחקקה על קירותיה של מערת יסובסקה, והתיעוד המדעי הראשון של האזור הוא מהמאה ה-16. מפות ראשונות הופיעו בתחילת המאה ה-18 וב-1846 הייתה מערת יסובסקה לראשונה שנפתחה לקהל הרחב. לחלק מהמערות מסורת ארוכה של טיפולים רפואיים בבעיות כמו קצרת ומחלות ריאה אחרות.

החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלורה בקארסט הסלובקי היא עירוב של צמחיית הרים קרפטית עם צמחייה האופיינית למישורי הונגריה, כשהראשונה גדלה בחלקים העליונים והחשופים של הרמה ובעמקים הקרים, בעוד שהאחרת משתרעת על מורדות הגבעות הדרומיים והיבשים יחסית. בשל עובדה זו מהווה האזור את הנקודה הדרומית ביותר לחלק ממיני הצמחים ההרריים והצפונית ביותר למספר מינים ים-תיכוניים. כ-70% מהשטח מכוסים ביערות של מספר מיני אלון ומספר מיני עצים נוספים כמו האשור.

על היונקים בקארסט הסלובקי נמנים הזאב המצוי, השונר הצפוני, האייל האציל, אייל הכרמל, חזיר הבר, חתול הבר והגירית המצויה. תשומת לב מדעית מיוחדת מושך עולם החי התת-קרקעי המתקיים במערות הקארסטיות, והכולל תולעים, חיפושיות, סוגים שונים של רכיכות וסרטנאים ו-21 מיני עטלפים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Slovakia
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בסלובקיה

ברדיובמערות הקארסט באגטלק ובקארסט הסלובקי (עם הונגריה) • יערות הבראשית של עצי האשור בהרי הקרפטים ויערות האשור העתיקים בגרמניה (עם אוקראינה וגרמניה) • ולקולינץהמרכז ההיסטורי בבאנסקה שטיאווניצהספישסקי הראד והמונומנטים התרבותיים הקשורים (ספישסקה פודהרדייה, ספישסקה קפיטולה וז'הרה), והעיר העתיקה לבוצ'הכנסיות העץ בהרי הקרפטים הסלובקיים