אייל אציל
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: ללא חשש (LC) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| סוג: | אייל |
| מין: | אייל אציל |
| שם מדעי | |
 Cervus elaphus |
|
| תחום תפוצה | |
 |
|
האייל האציל או האייל האדמוני (שם מדעי: Cervus elaphus) הוא יונק צמחוני בן למשפחת האיילים. האייל האציל הוא הנפוץ והמוכר באיילים והוא זכה לפרסום במיתוסים רבים ובאגדות. בעיני האדם האייל האציל היה סמל היופי והעדינות.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפוצה ומקומות מחייה
האייל האציל חי באירופה ובאסיה. הוא נפוץ ברוב יערות אירופה ובאסיה בין טורקיה לקשמיר. האייל האציל הובא על ידי האדם לצפון אפריקה, לאוסטרליה, לניו-זילנד ולדרום אמריקה ובאזורים אלה אוכלוסייתו של האייל האציל משגשגת.
האייל האציל חי בעיקר ביערות (גם בנשירים וגם במחטניים) ובערבות עשב.
[עריכה] תזונה
כמו כל קרוביהם, האיילים האצילים הם צמחוניים ומעלי-גירה מובהקים. הם ניזונים מעשב, עלים, פרחים, פירות וקליפות עצים.
[עריכה] מאפיינים פיזיים
גובהם בכתפיים של הזכרים הוא בין 1.3-1.7 מטר. משקלם מגיע עד 300 ק"ג ואורך גופם מקצה האף ועד זנבם הקצרצר מגיע עד 2.5 מטר. אורך קרניו המסועפות של הזכר מגיע עד 120 ס"מ. מבנה גופה של הנקבה עדין יותר ויותר קליל. צבעם של האיילים האצילים הוא חום-אדמדם.
[עריכה] רבייה וחיזור
עונת הרבייה של האייל האציל היא הסתיו. הזכרים נאבקים זה בזה בנגיחות בקרניהם המסועפות והמנצח זוכה בנקבות ואוסף סביבו הרמון שלם.
לאחר הריון הנקבה אשר נמשך 25-35 שבועות הנקבה עוזבת את העדר למקום מסתור שקט ובטוח בו היא תוכל להמליט. בהמלטה מגיח לעולם עופר יחיד ודי מפותח: רואה, שומע, פרוותי ולאחר זמן קצר הוא יכול כבר לקום על רגליו ולהתחיל ללכת.
פרוותו של העופר צבועה בחום בהיר ומנוקדת בנקודות לבנות וכך הוא מוסווה בין עצי היער על רקע האור והצל וקשה לראותו כי קרני האור נשברות על גופו.
כשהוא נולד, העופר צמוד לקרקע ולא זז בכלל. כל פרק זמן באה אמו ומיניקה אותו. לאחר כשבועיים חוזרים העופר עם אמו לעדר. האיילה מיניקה את העופר במשך כשבעה חודשים. תוך כדי היניקה העופר כבר מתחיל לאכול עשב ופרוותו הולכת ומתכהה בבוא הסתו, וקרניו של העופר מתחילות לבצבץ. בגיל 6-7 יגיעו הזכרים לממדים המתאימים וקרניהם יגדלו לתפארת.
[עריכה] האייל והאדם
במשך שנים רבות היה ציד האיילים ענף ספורט מקובל באירופה ואוכלוסייתם התמעטה. כיום האיילים האצילים מוגנים על פי החוק. עם התמעטות אויביהם הטבעיים התרבו האיילים האצילים יתר על המידה מעבר ליכולת מקומות המחייה שלהם ונוצרה בעיה של התפוצצות אוכלוסין. כדי למנוע תופעה זו, רשויות שמורות הטבע באירופה מספקות רישיונות לציד איילים מבוקר. מכך נהנים שני הצדדים - הרישיונות לציד האיילים מכניסים הכנסה נאה לרשויות שמורות הטבע, ובמקביל מווסתים את אוכלוסיית האיילים האצילים.
[עריכה] אויבים
אויביהם הטבעיים העיקריים של האייל האציל הם הדב, הזאב, הפומה והגרגרן. את העופרים טורפים יונקים יותר קטנים כמו השונר והשועל.
האייל רץ מהר מאוד ומסתמך על מהירותו הרבה. אם זה לא עוזר, האייל משתמש בקריאות ובנהמות, ואם גם זה לא עוזר האייל ינגח בקרניו האדירות. הנקבות נטולות הקרניים מסתמכות על ריצתן המהירה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הרב ד"ר ארי זיבוטפסקי, ד"ר דניאל זיבוטפסקי, "קבל ניבי כמרבית תשורה" -דיון בכשרות האיל האדום, המעיין טבת תשס"ח
