הרי החושך
הרי החושך הם הרים אגדיים המוזכרים בתלמוד ובספרות האגדה היהודית.
האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד בבלי[1] מסופר על מפגש בין המלך אלכסנדר הגדול לבין עשרה חכמים שהתלמוד מכנה 'זקני הנגב', במסגרתו נשאלו החכמים שאלות פילוסופיות על ידי אלכסנדר והם השיבו לו בחכמתם. לבסוף, ביקש מהם עצה כיצד להגיע למדינת אפריקי.
אמרו לו החכמים: אינך יכול, שכן מדינת אפריקי נמצאת מעבר להרי החושך ואין דרך לחצות אותם. אמר אלכסנדר: אין אפשרות שלא אלך לשם ומשום כך שאלתי אתכם, מה אעשה איפוא? אמרו לו החכמים: קח אתך חמורים לוביים המסוגלים להתנהל גם בחשיכה מוחלטת, וקח אתך גם חבלים אותם תקשור מן העבר האחד של הרי החושך, ואת קצם השני תקשור מן העבר השני לאחר שתחצה את ההרים, כדי שתוכל לחזור בעזרת החבל – אם החמורים יאבדו את דרכם. אלכסנדר עשה כעצתם והגיע בסופו של דבר למדינת אפריקי.
התלמוד[2] אף מביא דעה לפיה הגיהנום נמצא מעבר להרי החושך.
בספר הזוהר[3] מסופר, שעזא ועזאל – שני מלאכי חבלה – קטרגו לפני הקב"ה בזמן שרצה לברוא את האדם, בטענה שהוא עתיד לחטוא לפני הקב"ה עם אשתו. בתגובה, ענה להם הקב"ה שבחטא שעליו קטרגו, עתידים הם להיכשל בעצמם. משכך, הפילם הקב"ה מקדושתם וגרשם אל הארץ. ברגע שהגיעו עזא ועזאל לארץ, עלה בהם היצר הרע, והם חטאו ולקחו נשים כראות עיניהם.
לאחר שראה הקב"ה כי הם גורמים להחטיא את העולם, קשר אותם בשלשלאות ברזל וכלאם בהרי החושך, במקום חשוך ביותר בעומק ההרים. לפי הזוהר, בני אדם שיודעים את מקומם באים אליהם והם מלמדים אותם כשפים וקסמים.
הזוהר מזהה את הרי החושך עם ”הררי קדם” המוזכרים במקרא[4]. לדבריו, משם שאב בלעם בן בעור את ידיעותיו בביצוע כשפים.
סיפור נוסף המופיע בספר הזוהר[5] מתייחס לשלמה המלך. על פי המסופר, שלמה המלך רכב בטיסה על גבי נשר גדול ממדים למרחק 400 פרסאות עד שהגיע להרי החושך, שם הוא למד חכמות זרות שהיה ברצונו לדעת.
במדרש רבה[6] נאמר כי חלק מעשרת השבטים גלו אל "לפנים מן הרי חושך" והינם "נתונים לפנים מן ענן של חושך". בדומה לכך מובא בתלמוד ירושלמי[7]: ”לשלש גליות גלו ישראל: אחד לפנים מנהר סנבטיון ואחד לדפני של אנטוכיא ואחד שירד עליהם הענן וכיסה אותם”.
מקומם וזיהויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר יוסיפון[8] נטען כי הרי החושך נמצאים בדרך להודו.
הרב יהוסף שוורץ בספרו 'תבואות הארץ'[9] מזהה את הרי החושך עם הרי הטאורוס שבטורקיה. לדבריו, הסיבה שנקראו בשם זה היא מפני שהדרך היחידה לחצות אותם הייתה דרך מעבר צר וחשוך בין ההרים.
שלמה יהודה רפופורט[10] גורס כי זקני הנגב המייעצים לאלכסנדר כיצד להגיע למדינת אפריקי שמעבר להרי החושך הם זקני הודו, והרי החושך הם הסלעים וסופות החול הגדולות הפוקדות את המקום.
לדעת אברהם אליהו הרכבי[11] הרי החושך הם הרי הקווקז.
דעה נוספת היא דעתו של מתתיהו מיזס[12], המזהה את הרי החושך עם הרי האטלס שבצפון-מערב יבשת אפריקה.
בקהילת ביתא ישראל, יש המזהים את הרי החושך כהרי סמן[13]. בהרים אלו ישב עם שנקרא "סאמיאן" (שפירושו בגעז "צפון"). שם זה רומז כנראה על מוצאו של עם זה מצפון לאתיופיה, ועל פי ההיסטוריון האתיופי לאפסו דלבו - הסאמיאן הם ביתא ישראל.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשפה העברית משמש הביטוי "מעבר להרי החושך" ככינוי למקום רחוק ונידח, שאי אפשר להגיע אליו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף ל"ב, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף ל"ב, עמוד ב'
- ^ בלק דף רח' א'
- ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ט"ו
- ^ חלק ב קיב ב, חלק ג רלג א
- ^ במדבר רבה, פרשה ט"ז
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק י', הלכה ה'
- ^ יוסיפון י' 75–76, מהדורת פלוסר עמ' 59
- ^ תבואות הארץ, ירושלים 1979 עמ' רפא-רפד
- ^ ערך מלין, וורשה תרע"ד, עמ' 358-364
- ^ היהודים ושפת הסלאווים: מדרישות וחקירות בקורות בני ישראל בארץ רוסיא, וילנה תרכ"ו עמ' 118-119
- ^ אחרי חורבן קרת חדשה, התקופה יח' (תרפ"ג) עמ' 223-229
- ^ מנחם ולדמן, גולים ויורדים מארץ יהודה אל פתרוס וכוש; ראו גם בערך מונומנטום אדוליטנום.