זיגמונט השני אוגוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן משנת 1553 לערך

זיגמונט השני אוגוסטפולנית:Zygmunt II August; בליטאית: Žygimantas III Augustas I; בבלרוסית: Жыгімонт Аўгуст; בגרמנית: Sigismund II. August; ‏ 1 באוגוסט 1520 - 7 ביולי 1572) היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא באיחוד פולין ליטא. הוא היה המלך האחרון בשושלת היגלונית ומותו ללא יורשים סימן את הפיכתה של מלכות פולין ממונרכיה העוברת בירושה למונרכיה נבחרת. זיגמונט השני הפך את איחוד פולין-ליטא למעצמה מקומית באמצעות הובלת איחוד לובלין שקיבע את האיחוד המדיני בין שתי הישויות. הוא הצליח להגדיל את שטחי ארצו לשיא התפשטותה הגאוגרפית, באשר המדינה השתרעה מהרי הקרפטים עד הים הבלטי, וכללה חלקים נרחבים מהשטח המוחזק כיום בידי אוקראינה ובלארוס על ידי ניצחונותיו במלחמת ליבוניה ובמלחמות-גבול נגד האימפריה העות'מאנית. בתקופתו ידעה ארצו תסיסה חברתית, תרבותית, דתית ופוליטית. מחד שישגש בה הרנסאנס הפולני שהביא לצמיחה והתחדשות תרבותית ומאידך שוסעה הארץ במחלוקות בין קתולים ופרוטסטנטים ובין מעמד האצולה הכפרית (השְלַכְטַה) לבורגנות העולה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מות ברברה רדזיוויל, ציור מהמאה ה-19

זיגמונט נולד בקרקוב, בנם של זיגמונד הראשון, מלך פולין ואשתו השנייה בונה ספורצה. עם מות אביו באפריל 1548 הוכרז כמלך.

עוד בהיותו יורש עצר, לפני הכתרתו, נשא זיגמונט לאשה את אליזבטה מאוסטריה (15261545), בתו הבכורה של פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. היא נפטרה בגיל 19, כשנתיים לאחר נישואיה, ללא ילדים.

ב-1547, עדיין יורש עצר, נשא לאשה את ברברה לבית רדזיוויל (15201551). היו אלה נישואי אהבה, אך ברברה הייתה פרוטסטנטית, דבר שהעלה על זיגמונט את חמתם של בני האצולה הקתולית (השלאכטה) שנתמכה על ידי בית הבסבורג ואת חמת אמו, בונה ספורצה. ב-8 במאי 1551, כשלוש שנים לאחר הכתרתו של זיגמונט למלך, חלתה לפתע ברברה ומתה ללא ילדים. מותה המפתיע מרמז על כך שהורעלה, כאשר החשד נפל על אם המלך, בונה פורצה.

ב-1553 נשא זיגמונט לאשה את קתרינה מאוסטריה (15331572), אחותה של אשתו הראשונה. היו אלה נישואי תועלת ללא אהבה ורוב הזמן היה זיגמונט פרוש מאשתו. בשנת 1554 הפילה ולד ומאז החליט זיגמונט שהנישואין מקוללים כיוון שנשא לאשה את אחות אשתו הראשונה. אך, בניגוד לבן זמנו, הנרי השמיני, מלך אנגליה, לא קידם אפשרות של גירושין.

זיגמונט נפטר בן 51 בארמון בסיס הציד החביב עליו בקנישין ונקבר בקתדרלת וואוול בקרקוב.

לאחר מותו בחר חבר האצילים (הסיים) באנרי השלישי, מלך צרפת למלך פולין, אך לאחר מספר חודשים נבחר סטפאן באטורי, בעלה של אחותו של זיגמונט, אנה, למלך.

יחסו ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות איחוד לובלין ב-1569 והתפשטותה של פולין מזרחה, נוצרו הזדמנויות חדשות למיעוט היהודי לבטא את כישוריהם ויכולותיהם כמנהלי אחוזות. היישוב היהודי בשטחי פולין-ליטא (כולל שטחים באוקראינה ובלרוס של ימינו) באותה עת מוערך בכ-30,000 נפש. היהודים הוזמנו להתיישב ולעבוד בפולין וניתנו להם זכויות מאת הכתר. ב-1567, למשל, הוציא זיגמונט צו מלכותי המעניק ליהודים רשות לפתוח ישיבה בלובלין.

מעמדם של יהודי פולין הוגדר בפריבילגיות ("כתבי קיום") מטעם השלטון, אשר הכירו בקהל היהודי כנציג בלעדי של הקהילה. הקהל, הנציגות הנבחרת של הקהילה, מנה בעלי אמצעים ותלמידים חכמים ומילא תפקיד חשוב בפיתוח האוטונומיה הדתית והתרבותית של יהודי פולין. באמצע המאה ה-15 הוקמו "ועדים" – ועד ארבע ארצות וועד מדינת ליטא, שהיו מעין קונגרס-על של קהלי הקהילות השונות. תפקידם היה לטפל בנושאים והבעיות המשותפים לכלל הקהילות, ובעיקר להסדיר את חלוקת נטל המסים שהוטלו על היהודים מצד השלטונות[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הקודם:
זיגמונד הראשון
מלכי פולין הבא:
אנרי השלישי, מלך צרפת (לחודשים ספורים)
סטפאן באטורי