בלארוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלארוסית (Беларуская мова)
מדינות בהן מדוברת: בלארוס, פולין ועוד 14 מדינות
אזורים בהם מדוברת: מזרח אירופה
סך כל הדוברים: 9 מיליון
דוברי שפת אם: 8 מיליון
כתב: אלפבית קירילי, אלפבית לטיני,
בעבר אלפבית ערבי (על ידי הטטרים)
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
בלטו-סלאבית
סלאבית
סלאבית מזרחית
בלארוסית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: בלארוס ובשימוש רשמי ב-12 תתי מחוזות במזרח פולין
גוף מפקח: האקדמיה הלאומית למדעים של בלארוס
ראו גם: שפהרשימת שפות
לחצו כדי להקטין חזרה
אוקראינית אוקראינית רוסינית בולגרית אוקראינית אוקראינית אוקראינית בלארוסית רוסית רוסית סלובקית קשובית סורבית תחתית סורבית עילית פולנית בולגרית מקדונית סלובקית סלובקית סלובקית סלובקית סלובקית בולגרית קרואטית צ'כית צ'כית סלובנית בוסנית בוסנית סרבית סלובנית רוסית קרואטית סורבית תחתית סורבית עילית צ'כית סלובקית פולנית קשובית סלובנית קרואטית בוסנית סרבית מקדונית בולגרית רוסינית בלארוסית אוקראינית רוסיתSlavic languages-HE.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מפת תפוצה של השפות הסלאביות. למידע על שפה, לחצו עליה

מפה של ניבי בלארוסית משנת 1903

בלארוסית היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לרוסית ואוקראינית. הבלארוסית מדוברת בפי כ-9 מיליון בני אדם ברחבי העולם. בהיותה השפה הרשמית של בלארוס, מדוברת הבלארוסית בפי 7,905,000 בני אדם במדינה המהווים 98% מהאוכלוסייה שהם גם דו לשוניים עם הרוסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלארוסית העתיקה (בבלארוסית: "Старабеларуская мова", ברוסית: "Западнорусский письменный язык") הייתה השפה הרשמית בדוכסות הגדולה של ליטא ובשפה זו נכתבה חוקתה. בתקופה הצארית נתפסה הבלארוסית כשפה כפרית. לכן, במהלך המאה העשרים, חל פיחות במעמדה ובתפוצתה בחינוך, במוסדות ציבור ובתקשורת לטובת הרוסית, בין היתר גם בגלל המדיניות הממשלתית שהעדיפה את הרוסית. בנוסף, שלטונות ברית המועצות ערכו במהלך המאה העשרים מספר רפורמות בשפה, כדי לקרב את אוצר המילים שלה, את הגייתה ואת אופן כתיבתה לאלה של הרוסית, וזה בניגוד להגייה המסורתית. כיום, ממשלת בלארוס מכירה רק בבלארוסית הסובייטית כשפה הרשמית, בעוד חלק ניכר מאתרי האינטרנט של תנועות האופוזיציה והבלוגרים משתמשים בבלארוסית המסורתית מלפני הרפורמות (נקראת גם "טרשקביצה", "Тарашкевiца" - על שם מחבר ספר הדקדוק האחרון לפני הרפורמה של שנת 1933) ותומכים בהשבתה. גם לוויקיפדיה הבלארוסית יש כיום שתי גרסאות מתחרות - בלארוסית רשמית ובלארוסית מסורתית.

השימוש באלפביתים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלארוסית נכתבת באמצעות האלפבית הקירילי, אך קיימת גם מסורת כתיבה באמצעות האלפבית הלטיני, שנקראת "בֶ‏לַארוּ‏סְקַ‏איַ‏ה לַ‏צינְקַ‏ה" ("Беларуская лацінка" או "Biełaruskaja Łacinka").

השימוש באלפבית הלטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כרוניקה בּ‏יכוֹ‏בְצַה" (15501570; "כרוניקה של בּ‏יכוֹ‏בֶ‏ץ", בבלארוסית העתיקה: "Kronika Bychowca") הוא המקור הכתוב הראשון, שנכתב בבלארוסית העתיקה בכתב הלטיני. השימוש הרחב באלפבית הלטיני בשפה הבלארוסית התחיל במאה השבע עשרה על ידי הבלארוסים הקתולים, וזה במקביל לשימוש על ידם באלפבית הקירילי. במאה השמונה עשרה נכתבו כמה יצירות ספרות בלארוסיות בשימוש מעורב בשני האלפביתים. במאה התשע עשרה השתמשו בכתב הלטיני בעיקר הסופרים הבלארוסים, שהייתה להם זיקה לתרבות הפולנית. בכתב הלטיני השתמש העיתון הבלארוסי "מוּ‏ז'יצְקַאיַ‏ה פּ‏רַאבְדַּה" ("Mużyckaja prauda"), שיצא לאור בשנים 18621863. בתחילת המאה העשרים העיתונים המעטים שיצאו לאור בשפה הבלארוסית, השתמשו לרוב באלפבית הקירילי, אך היו מקרים, כאשר בעיתון אחד מאמרים הודפסו במקביל בשני האלפביתים.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 השימוש בכתב הלטיני נאסר על ידי השלטון ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, אך בבלארוס המערבית, שבאותה תקופה הייתה שייכת לפולין, כ-35% מהעיתונים השתמשו באלפבית הלטיני.

לאחר התפרקות ברית המועצות והקמת בלארוס העצמאית, במיוחד עם תחילת עידן האינטרנט, השימוש בכתב הלטיני חודש, אך עדיין רוב דוברי השפה משתמשים באלפבית הקירילי.

השימוש באלפבית הערבי על ידי הטטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מאות שנים נכתבה הבלארוסית גם באלפבית הערבי על ידי הטטרים המוסלמים, שהתיישבו בבלארוס.

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים הרגילים
הסימון הגראפי תעתיק
IPA
הערך הפונטי
קירילי לטיני ערבי
Бб Bb ب b ~ bʲ נהגה כהגיית בי"ת
Цц Cc Letter sad with three dots.png ʦ נהגה כהגיית צד"י מודרנית
Чч Čč چ ʈʂ נהגה כהגיית צד"י גרושה כשהלשון כפופה לאחור
Хх Ch/ch خ x ~ xʲ נהגה כהגיית כ"ף רפה
Дд Dd د d נהגה כהגיית דל"ת
Дж/дж Dž/dž ج ɖʐ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה כשהלשון כפופה לאחור
Дз/дз Dz/dz ʣ נהגה דְּזְ
Фф Ff ف f ~ fʲ נהגה כהגיית פ"א רפה
Ґґ Gg غ g נהגה כהגיית גימ"ל
Гг Hh ه ɣ נהגה כהגיית גימ"ל רפה
Йй Jj ى j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Кк Kk ق k נהגה כהגיית כ"ף
Лл Łł ل l נהגה כהגיית למ"ד
Мм Mm م m ~ mʲ נהגה כהגיית מ"ם
Нн Nn ن n נהגה כהגיית נו"ן
Пп Pp پ p ~ pʲ נהגה כהגיית פ"א
Рр Rr ر r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
Сс Ss ص s ~ sʲ נהגה כהגיית סמ"ך
Шш Šš ش ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Тт Tt ط t נהגה כהגיית ת"ו
Ўў Ŭŭ و w נהגה כהגיית W אנגלית
Вв Vv v ~ vʲ נהגה כהגיית בי"ת רפה
Зз Zz ض z נהגה כהגיית זי"ן
Жж Žž ژ ʐ נהגה כהגיית זי"ן דרושה בקירוב
העיצורים המרוככים
קירילי לטיני ערבי תעתיק
IPA
הערך הפונטי
Ць/ць Ćć س ʈʂʲ נהגה כהגיית ת"ו מרוככת
Дзь/дзь Dź/dź Letter dal with three dots.png ɖʐʲ נהגה כהגיית דל"ת מרוככת
Ль/ль Ll‏[1] ل נהגה כהגיית למ"ד
Нь/нь Ńń ن נהגה כהגיית נו"ן מרוככת
Сь/сь Śś ث נהגה כהגיית סמ"ך מרוככת
Зь/зь Źź ز נהגה כהגיית זי"ן מרוככת
Ть/ть Tj/tj ت
Кь/кь Kj/kj ك

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועות הרגילות
קירילי לטיני ערבי תעתיק
IPA
הערך הפונטי
Aa a נהגית כהגיית פתח
Ээ Ee ɛ נהגית כהגיית צירי
Іі i נהגית כהגיית חיריק
Ыы Yy ɨ נהגית כחיריק עמוקה - אין מקבילה עברית
Уу Uu u נהגית כהגיית שורוק
Oo ɔ נהגית כהגיית חולם
התנועות המרוככות
קירילי לטיני ערבי תעתיק
IPA
הערך הפונטי
Яя Ja/ja ja נהגית יַא
Ее Je/je נהגית יֵה
Юю Ju/ju ju נהגית יוּ
Ёё Jo/jo נהגית יוֹ

ייחודיים לכתיב באלפבית הקירילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ьь - סימן רך, מרכך את העיצור שמופיע לפניו.
  • ' - סימן קשה, מפריד בין עיצור רגיל לבין תנועה מרוככת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]





הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפני a e o u או לבד