זאב הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב הרצוג
נולד ב-1941
זאב הרצוג
תרומות עיקריות
הרצוג וישראל פינקלשטיין פיתחו את התיקון הגדול בכרונולוגיה של תקופת הברזל

זאב הרצוג (נולד בשנת 1941) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בתחום תקופת בית ראשון, ומאנשי הזרם המינימליסטי בארכאולוגיה.

זאב הרצוג היה תלמיד בולט של יוחנן אהרוני. הוא קיבל את התואר דוקטור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בשנת 1977, ומשמש שם מאז מרצה לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום וראש המכון לארכאולוגיה על שם סוניה ומרקו נדלר.

הרצוג חפר יחד עם יגאל ידין בתל חצור ותל מגידו, ויחד עם אהרוני בתל ערד, ותל באר שבע. לאחר מות אהרוני המשיך בחפירות בתל ערד ובתל באר שבע ולחקור אתרי התנחלות בבקעת באר שבע.

הוא ניהל חפירות בתל מיכל שליד הרצליה ובתל גריסה שעל גדות הירקון. לאחר יותר מעשרים שנה של הפסקה בחפירות ביפו העתיקה, חידש הרצוג בשנת 1997 את החפירות באתר.

הרצוג וישראל פינקלשטיין פיתחו את התיקון הגדול בכרונולוגיה של תקופת הברזל, ובכך איחרו את כל מה שיוחס לממלכה המאוחדת במאה העשירית - למאה התשיעית. כתוצאה מכך הממלכה המאוחדת נותרה ללא ממצאים ארכאולוגים בשטח. "שערי שלמה" בתל גזר, תל מגידו, תל חצור התאחרו לימי רחבעם או מאוחר יותר.

בכתבה שהתפרסמה ב-29 באוקטובר 1999 בעיתון הארץ תחת הכותרת הפרובוקטיבית: "התנ"ך - אין ממצאים בשטח" גרם הרצוג התנגדות רבה כשפרש את משנתו הארכאולוגית: "אחרי 70 שנות חפירה מאומצת בארץ ישראל מגיעים הארכאולוגים למסקנה מפחידה: מעשי אבות הם אגדות עם, לא ירדנו למצרים ולא עלינו משם, לא כבשנו את הארץ ואין זכר לאימפריה של דוד ושלמה." דעתו, שהייתה קיצונית בשעתו ושהובעה בדרך פרובוקטיבית, הפכה בשנים האחרונות למרכזית יותר בארכאולוגיה המודרנית. ממצאים שהתגלו בחפירותיהם של יוסף גרפינקל וסער גנור בחירבת קייאפה בשנים 2007 - 2010 מערערים על הכרונולוגיה הזו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]