רחבעם

ערך זה עוסק בבנו של שלמה המלך. אם התכוונתם לרחבעם זאבי, פוליטיקאי ישראלי, ראו רחבעם זאבי.

רחבעם
רחבעם, פרסקו באולם מועצת העיר בזל מאת האנס הולביין הבן
תקופת שלטון	מוערך 928 לפנה"ס - 911 לפנה"ס? (כ-17 שנה )
הקודם	שלמה
יורש	אביה
שושלת	מלך יהודה הראשון

מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום.

רְחַבְעָם - דמות מקראית, בנו של שלמה המלך ואשתו הנוכריה נעמה העמונית. מוזכר בשני מקורות תנכיים: מלכים א פרקים יא-יד, ודברי הימים ב פרקים ט-יב. לפי המקרא רחבעם הומלך לאחר מות אביו, ובתקופתו התפלגה ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות נפרדות: ממלכת יהודה בדרום וממלכת ישראל בצפון.

רקע

בספר מלכים א מתואר שבסוף ימיו של שלמה החלה הממלכה הגדולה שהקים דוד אביו להתערער. הסיבה לכך היא ששלמה שנשא נשים נוכריות רבות, תמך בפולחן האלילים שאותן נשים הביאו עמן מארצותיהן. בעקבות כך החליט ה' לקרוע את הממלכה לשתיים, לאחר מותו של שלמה. ה' שולח אויבים מבחוץ להילחם בישראל, את הדד האדומי ורזון בן אלידע הארמי. בתוך ישראל מתארגנת מרידה שמונהגת על ידי ירבעם בן נבט. ירבעם נתמך על ידי הנביא אחיה השילוני. המרידה לא מצליחה וירבעם בורח לשישק מלך מצרים.

שלטונו של רחבעם

רחבעם הומלך בשכם. בן 41 במולכו ו17 שנה נמשכה מלכותו. בתקופתו חל הפיצול בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל. בתקופתו עלה שישק מלך מצרים למלחמה ביהודה ושדד את אוצרות הזהב מבית המקדש.

עלייתו לשלטון של רחבעם

כאשר שמע ירבעם ששלמה מת, חזר הוא ממצרים ובא יחד עם עוד נציגים משבטי ישראל לדבר עם רחבעם. דרישתם הייתה להוריד את נטל המסים שהונהג בתקופת שלמה. רחבעם ביקש מהנציגים שיתנו לו שלושה ימים לשקול את הנושא. רחבעם מתיעץ עם הזקנים, יועציו של אביו והם מיעצים לו לקבל את דרישות העם. לאחר מכן נועץ הוא בחבריו הצעירים והם יעצו לו להפגין את כוחו בכך שלא לקבל את הדרישות, ובנוסף להכביד על העם בעוד מיסים: "אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". רחבעם מקבל את עצת חבריו, ובעקבות כך חלה התקוממות בעם ישראל. רחבעם שולח את אדרם גובה המסים וזה מומת בסקילה. רחבעם חש בסכנה לחייו ובורח במרכבתו לירושלים. בכך החל הפיצול המדיני בין יהודה לישראל.

תקופת הפיצול והשלכותיה

ברגע שירבעם הומלך למלך על ישראל, ניסה רחבעם להגיב במלחמה וגייס צבא של מאה ושמונים אלף לוחמים משבט יהודה ובנימין. בעקבות אזהרתו של שמעיה הנביא לא להילחם בישראל, פיזר רחבעם את הצבא שגייס.

תחילת הפיצול הייתה מבלבלת עבור כל נושא הפולחן שהיה נסוב סביב ירושלים. הכוהנים והלווים מהמרחב של מדינת ישראל תחת שליטת ירבעם החלו לעבור לירושלים. אחריהם החלו חלק מבני ישראל להמשיך ולקיים את הפולחן בירושלים, מה שקומם את ירבעם שניסה לאחד את המדינה החדשה - בחלוקה מדינית ודתית. ירבעם בנה מקומות פולחן חדשים בבית אל ובדן, בקריאת תגר על ההגמוניה הדתית של ירושלים.

החלשות בית המלוכה בירושלים מאובדן שבטי ישראל הצפונים הזמינה התקפה מדרום. בשנה החמישית למלכותו של רחבעם פולש שישק מלך מצרים לירושלים, ושודד את אוצרות בית המקדש. רחבעם משחזר את כל אותם אוצרות הזהב שנגנבו ומחליפם בנחושות.

משפחת רחבעם

רחבעם נשא 18 נשים ו-60 פילגשים, ונולדו לו 28 בנים ו-60 בנות.

מבין נשותיו מוזכרות שלוש נשים מחצר המלוכה לבית דוד:

מחלת בת ירימות בן דוד (נכדה לדוד)

אביהיל בת אליאב בן ישי (אליאב אחי דוד)

מעכה בת אבשלום (בת דודו אבשלום בן דוד)

הדגשת שלוש נשים אלה מבין 18 הנשים מדגישה את מוצאן המיוחס, ומדגישה את מוצאו של אביה בן מעכה - הבן היורש.

התפיסה של רחבעם במקרא

רחבעם נפטר בהיותו בן 41 שנה ומלך 17 שנה ביהודה, ונקבר בירושלים. רחבעם נתפס כמלך שעלה למלוכה בהיותו צעיר מידי, קל דעת, ואימפולסיבי. בתקופתו הייתה ירידה מוסרית בכל עם ישראל ועבודת האלילים הייתה נפוצה ביותר. היחס בין הממלכות גם הוא היה ירוד והייתה ביניהן מלחמה במשך כל זמן מלכותו. לאחר מותו ירש אותו בנו אביה.

מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם	אביה	אסא	יהושפט	יהורם	אחזיהו	עתליה	יהואש	אמציה	עוזיהו
928	911	908	867	846	843	842	836	798	769
יותם	אחז	חזקיהו	מנשה	אמון	יאשיהו	יהואחז	יהויקים	יהויכין	צדקיהו
758	733	726	698	641	639	609	608	597	596–586