זברה מצויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זברה מצויה
קבוצת זברות מצויות
מצב שימור
מצב שימור: ללא חשש (LC)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מפריטי פרסה
משפחה:	סוסיים
סוג:	סוס
מין:	זברה מצויה
תחום תפוצה

זברה מצויה (שם מדעי: Equus burchelli) היא מין בסוג סוס. נקראת גם זברה גרנט (Grant).

תוכן עניינים 1 תפוצה 2 מבנה גוף ומראה 3 תזונה 4 מבנה חברתי 5 רבייה

[עריכה] תפוצה

כשמה, הזברה המצויה היא הזברה הנפוצה ביותר. בעבר ניתן היה למצאה מדרום אתיופיה ועד אנגולה והחלק המזרחי של דרום אפריקה. בעקבות ציד עבור בשר ועורות, הצטמצמה אוכלוסיית הזברות באופן משמעותי, ואפשר למצאן כיום בעיקר בשמורות טבע, אם כי עדיין מדובר במין הנפוץ מבין שלושת מיני הזברות.

[עריכה] מבנה גוף ומראה

הזברה המצויה היא בעלת גוף בינוני ורגליים קצרות יחסית. בוגרים משני המינים מגיעים לגובה של 1.4 מטר (באזור הכתפיים), אורך גופם הוא כ-2.3 מטר ומשקלם בסביבות 230 ק"ג. על פרוות הזברה המצויה יש דפוס של פסים רחבים, ולכל זברה דפוס פסים ייחודי משלה.

בטבע תוחלת החיים של הזברה המצויה היא כ-20 - 30 שנה. בגני חיות מתארכת תוחלת החיים עד ל-40 שנה.

[עריכה] תזונה

בטבע הזברות ניזונות באורח כמעט בלבדי מסוגי עשבים שונים, בנוסף למעט עלים וזרדים.

[עריכה] מבנה חברתי

הזברה המצויה היא בעל חיים חברתי מאוד, החי בקבוצות משפחתיות קטנות המורכבות מזכר בוגר אחד, מכמה נקבות, ומהסייחים מההמלטות האחרונות. ההשתייכות לקבוצה היא קבועה, וגודלה נקבע לפי אזור המחיה: באזורים דלים במזון הקבוצות בדרך כלל קטנות יותר.

מפעם לפעם, מתקבצות כמה קבוצות יחד, ויוצרות עדר גדול, לפעמים יחד עם חיות מרעה אחרות כגון גנו. כמו בעלי חיים אחרים, הזברות מתקשרות גם באמצעות קול: האמהות צוהלות כשהן מופרדות מהסייחים, וקולות בעת מנוסה מטורפים.

[עריכה] רבייה

בטבע מגיעות הנקבות לבגרות מינית בין גיל שנתיים לארבע שנים. הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל ארבע בערך.

בעונת החיזור נלחמים הזכרים ביניהם על הנקבות תוך כדי נשיכות ובעיטות. אך אחרי שזכר ייסד לעצמו הרמון נקבות, רק לעתים נדירות ינסו זכרים אחרים לעמוד תיגר מול בעלותו.

נקבת הזברה עשויה להתייחם ימים ספורים בלבד אחרי ההמלטה, כך שהיא יכולה להרות כל השנה. הריון הזברה המצויה נמשך כ-12 חודשים, בדרך כלל מומלט סייח אחד (ולעתים נדירות שניים). הסייח נולד במשקל של 32 ק"ג, ויכול לעמוד על רגליו כמעט מיד. למרות שהסייח יכול לרעות כבר כשבוע אחרי הלידה, הוא ימשיך לינוק מאימו עד גיל 16 חודש. אחוז התמותה של הסייחים הוא קרוב ל-50%, כשרובם מתים מציד של אריות וצבועים.