זברת גרבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgזברת גרבי
זברת גרבי
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
תת־סוג: זברה
מין: זברת גרבי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Equus grevyi
תחום תפוצה
Equus grevyi.png
Grevyzebra.jpg

זברת גרבי (שם מדעי: Equus grevyi) היא מין בסוג סוס. זברת הגרבי היא הזברה הגדולה ביותר. היא חיה חיי בר בקניה ובאתיופיה. בהשוואה למיני זברה אחרים, היא גבוהה, אוזניה גדולות והפסים המכסים אותה צרים יותר. היא קרויה על שמו של ז'יל גרווי, נשיא צרפת שקיבל בשנות השמונים של המאה ה-19 זברת גרבי מאת ממשלת אביסיניה. זברת הגרבי שונה מיתר הזברות בכך שהיא בעלת מאפיינים פרימיטיביים והתנהגות ייחודית. היא דומה יותר לחמור, בעוד שיתר מיני הזברה דומים יותר לסוס. בישראל אפשר לראות פרט אחד בספארי ברמת גן.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של זברת הגרבי מראשה עד לזנבה הוא 2.5 - 3 מטרים, מתוכם 38 - 75 ס"מ מוקדשים לזנב. גובהה בכתף 1.25 - 1.6 מ'. משקלם של הזכרים נע בין 380 ל-450 ק"ג, ושל הנקבות נע בין 350 ל-400 ק"ג. הפסים המכסים את גופה צרים וצפופים. הם נמשכים גם על צווארה ועד לפרסות הזברה. פסים אלו מסייעים בבריחה מטורפים המאיימים עליה. בטנה של זרבת הגרבי, כמו גם בסיס הזנב, צבועים בלבן ללא פסים. אוזניה גדולות ומעוגלות. ראשה גדול, ארוך וצר, בדומה לזה של הפרד. רעמת הזברה גבוהה וסמורה. רעמתם של הפרטים הצעירים משתרעת לאורך כל הגב.

התנהגות ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זברת הגרבי דומה לחמור בדרכים רבות. מבחינה התנהגותית, למשל, המבנה החברתי של זברות הגרבי מאופיין בהתארגנות בקבוצות קטנות של פרטים בוגרים המקובצים למשכי זמן קצרים של כמה חודשים. הזכרים הבוגרים מבלים את מרבית זמנם בגפם בטריטוריות שגודלן 2.7 - 10.2 קמ"ר, שהן מהטריטוריות הגדולות ביותר של בעלי חיים צמחוניים. עם זאת, נצפו גם עדרים של זכרים "רווקים".

הטריטוריות מסומנות באמצעות ערימות גללים. בשונה ממינים אחרים, זכרי הגרבי לא יגלו התנהגות טריטוריאלית כלפי זכרים אחרים הנמצאים בטריטוריה שלהם, אולם ראוי לציין שנקבות הנמצאות בתוך טריטוריה מסוימת יזדווגו אך ורק עם הזכר החי בטריטוריה זו, בעוד שזכרים הנמצאים בטריטוריה לא להם לא יפריעו להליך. זכרי זברת הגרבי יילחמו בינם לבין עצמם על טריטוריה ועל נקבות. במהלך הקרבות הזכרים ינערו, בדומה לסוסים.

זברת הגרבי ניזונה בעיקר מעשבים, אולם היא תאכל גם פירות, שיחים וקליפות עץ. היא עשויה לבלות כ-60 אחוזים מיומה באכילה.

רבייה ומצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זברות הגרבי מגיעות לבגרות מינית בגיל ארבע. תקופת הייחום של הנקבות נמשכת בין יומיים לתשעה ימים, כאשר בין מחזור ייחום למשנהו מפרידים 19 - 33 ימים. תקופת ההריון של זברת הגרבי נמשכת 350 - 400 ימים, שבסופם (אוגוסט - ספטמבר באופן טיפוסי, אולם לידה תיתכן בכל שלב בשנה) תמליט הנקבה עיר יחיד. העיר יעמוד על רגליו לאחר 6 - 14 דק' מרגע לידתו. כעבור חצי שעה יצליח ללכת, וזמן קצר אחר כך הוא יוכל לרוץ למרחקים קצרים. העיר ייגמל מיניקה לאחר 275 ימים לערך. לאחר הלידה, העיר עלול להתבלבל בזיהוי אמו, ולכן האמהות מגלות אגרסיביות רבה כלפי נקבות אחרות הנמצאות באזור בזמנים הקריטיים המדוברים.

תוחלת חייה של זברת הגרבי בבר עשויה להגיע ל-18 שנים, בעוד שבשבייה הגיעו זברות גרבי לגיל 30.

זברת הגרבי נחשבת למין בסכנת הכחדה, במידת מה בשל ציד הנועד לניצול עורה של הזברה. בנוסף, הזברה סובלת מהרס של בתי גידול בהם היא חיה, הפרעות של האדם (במקווי מים למשל), ואף נאלצת לעמוד בתחרות עם חיות מרעה מבויתות. מספר זברות הגרבי החי בבר נאמד בכ-6,000 פרטים, ובצד זאת - זברות הגרבי נפוצות גם בשבייה ובגני חיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]