סוס (סוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgסוס
מרקז
סוס עם ראשית בית בחווה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
מינים

קיאנג (Equus kiang)
סוס רמכי (Equus caballus)
זברת גרבי (Equus grevyi)
זברה מצויה (Equus quagga)
זברת הרים (Equus zebra)
ערוד (Equus africanus), הכולל גם את חמור הבית
פרא (Equus hemionus)

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Equus
‏(ליניאוס)

סוס (שם מדעי: Equus) הוא סוג בעלי חיים במשפחת הסוסיים, הכולל את הסוסים, החמורים, והזברות. במשפחת הסוסיים קיים כיום רק הסוג Equus. הסוג סוס כולל גם מינים שנכחדו וידועים רק ממאובנים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוסים‏[1] הם יונקים בינוניים עד גדולים, ראשם גדול, ועל צווארם רעמת שיער צפופה. רגליהם דקות ומסתיימות באצבע אחת רחבה המוגנת בפרסה קרנית. לסוסים זנבות דקים המסתיימים בציצית, או המכוסים לחלוטין בשיער. הם מותאמים לחיים בשטחים פתוחים, ממישורים וסאוונות, ועד הרים או מדבריות.

האוזניים החיצוניות של הסוסים מסוגלת לנוע ומאפשרות להם לאכן בקלות מקור של קולות. ראייתם היא דיכרומטית, כלומר הם רואים שני צבעים בלבד. עיניהם ממוקמות באחורי הראש, ומאפשרות להם זווית ראיה רחבה, מבלי שהם מאבדים לחלוטין את הראייה הדו עינית. הסוסים מצוידים באיבר יעקובסון, המאפשר לזכרים להשתמש בתגובת פלמן (הפשלת השפתיים) על מנת להעריך את מצב הייחום של בני זוג פוטנציאלים.

הסוסים הם הרביוורים, וניזונים בעיקר ממזונות סיביים נוקשים, כדוגמת דשאים או צמחים ממשפחת הגמאיים. בעת הצורך הם אוכלים גם מזונות צמחיים אחרים כדוגמת עלים, פירות, או קליפות עצים, אבל הם נוהגים לרעות ולא לאכול מהחלקים העליונים של הצמחים. שלא כמו מעלי גרה, שלהם קיבות מורכבות, הסוסים מפרקים את התאית במעי העיוור, חלק במעי הגס. מערכת השיניים שלהם כמעט מושלמת, כשהשיניים החותכות מקצצות את המזון, והשיניים הטוחנות, הממוקמות מאחורי מרווח (diastema) מהשיניים החותכות, מרסקות אותו.

עדר של סוסי בר במערב ארצות הברית

סוסים הם חיות חברתיות, הסוסים, הזברות המצויות וזברות ההרים מתקבצים בדרך כלל לעדרים קבועים הכוללים זכר בודד וקבוצת נקבות, ושאר הזכרים יוצרים עדרים קטנים של "רווקים". שאר המינים חוברים לעדרים זמניים, המורכבים מבני אותו זוויג או מעורבים, למשך כמה חודשים. בכל המקרים יש היררכיה ברורה בין הפרטים בעדר, כאשר בדרך כלל הנקבה המובילה שולטת על הגישה למשאבי מזון ומים, והזכר המוביל שולט על הזדמנויות להזדווג.

הנקבות, המכונות סוסות אצל הסוסים ואתונות במקרה של חמורים וערודים ממליטות בדרך כלל סייח (אצל הסוסים) או עייר (אצל החמורים) בודד, לאחר תקופת הריון של בערך 11 חודשים. הסייחים מסוגלים ללכת תוך שעה מלידתם, והם נגמלים מהנקה לאחר ארבעה עד שלושה עשר חודשים (בעלי חיים בטבע מאריכים את תקופת ההנקה בהשוואה לבעלי חיים שעברו ביות). נקבות בטבע עשויות ללדת פעם בשנה או פעם בשנתיים תלוי במינים, בתנאי החיים, ובגורמים נוספים.‏[2][3]

תקופת הייחום אצל סוסים בוגרים משתרעת בין תחילת האביב לסתיו. מרבית הנקבות נכנסות לתקופה בה אינן מעוניינות להזדווג (anestrus) בחורף. מעגל הרבייה נשלט על ידי אורך היום, כשהייחום מתחיל כשהימים מתחילים להתארך. חוסר הפעילות המינית בחורף נועד למנוע הפריה בחודשי החורף, משום שאז תתרחש ההמלטה בתקופה הקשה ביותר בשנה, ויקשה על הסייחים לשרוד.‏[4] אולם לנקבות סוסים החיות בקרבה לקו המשווה, אזורים שבהם כמעט שאין שינוי באורך היום מעונה לעונה, אין בתאוריה בכלל תקופה שבה הן אינן פעילות מינית.‏[5] יותר מכך, מסיבות שאינן ברורות, כ-20% מנקבות סוס הבית בחצי הכדור הצפוני פעילות מינית כל השנה.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת הסוסיים (בנוסף לסוג סוס כוללת המשפחה 35 סוגים נוספים שכולם נכחדו)

בני כלאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרד

מינים שונים של הסוסים יכולים לעבור הכלאה, אם כי הצאצאים של הכלאה כזו הם בדרך כלל עקרים. בני הכלאים כוללים:

  • פרד – בן כלאים בין חמור לסוסה. פרדים הם בני כלאים הנפוצים ביותר של סוסים וידועים בסיבולת, ביציבות ובכושר העבודה שלהם.
  • פרד – בן כלאים בין סוס ואתון. סוג זה של פרד (Hinny) נדיר יותר, בדרך כלל קטן יותר בגודלו ובעל סיבולת נמוכה יותר.
  • זברואיד – הכלאה בין זברה לסוסים אחרים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.raksusim.co.il - מידע מאפיינים וביולוגיה


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Burke, et al. 2003. The systematic position of Equus hydruntinus, an extinct species of Pleistocene equid. Quaternary Research 59(3):459-469.
  • Duncan, P. (ed.). 1992. Zebras, Asses, and Horses: an Action Plan for the Conservation of Wild Equids. IUCN/SSC Equid Specialist Group. IUCN, Gland, Switzerland.
  • Equid Specialist Group 1996. Equus ferus. In: IUCN 2004. 2004 IUCN Red List of Threatened Species. <www.iucnredlist.org>. Downloaded on 21 January 2006.
  • Equid Specialist Group 1996. Equus ferus ssp. przewalskii. In: IUCN 2004. 2004 IUCN Red List of Threatened Species. <www.iucnredlist.org>. Downloaded on 21 January 2006.
  • Groves, C.P. & Bell, H.B. 2004. New investigations on the taxonomy of the zebras genus Equus, subgenus Hippotigris. Mammalian Biology. 69: 182-196.
  • Higuchi et al. 1987. Mitochondrial DNA of the Extinct Quagga: Relatedness and Extent of Postmortem Change. Journal of Molecular Evolution 25:283-287.
  • International Commission on Zoological Nomenclature. 2003. Opinion 2027 (Case 3010). Usage of 17 specific names based on wild species which are pre-dated by or contemporary with those based on domestic animals (Lepidoptera, Osteichthyes, Mammalia): conserved. Bull.Zool.Nomencl., 60:81-84.
  • Moehlman, P.D. 2002. Equids. Zebras, Assess and Horses. Status Survey and Conservation Action Plan. IUCN/SSC Equid Specialist Group. IUCN, Gland, Switzerland. (http://www.iucn.org/themes/ssc/publications/actionplans.htm#Equids2002)
  • Orlando, et al. 2006. Geographic distribution of an extinct equid (Equus hydruntinus : Mammalia, Equidae) revealed by morphological and genetical analyses of fossils. Molecular Ecology 15(8):2083-2093.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכיוון שאין בעברית ביטוי מקביל לבעלי החיים בסוג סוס, כמו למשל Equine באנגלית, המילה סוסים בערך זה מתייחסת לכל בעלי החיים בסוג זה ולא, כמקובל בדרך כלל, למין סוס, למעט מקרים בהם דבר זה מצוין במפורש.
  2. ^ (1984) Macdonald, D.: The Encyclopedia of Mammals. New York: Facts on File, 482–485. ISBN 0-87196-871-1. 
  3. ^ "ENVIRONMENTAL ASSESSMENT: PRYOR MOUNTAIN WILD HORSE RANGE FY2004: FERTILITY CONTROL ON AGE-SPECIFIC WILD HORSE MARES." BLM National Research Field Trials on Wild Horse Fertility Control, Summer 2004
  4. ^ Ensminger, M. E. Horses and Horsemanship: Animal Agriculture Series. Sixth Edition. Interstate Publishers, 1990. ISBN 0-8134-2883-1 p. 156
  5. ^ Eilts, Bruce E. "Aberrations of the Equine Estrous cycle," Louisians State University school of Veterinary Medicine, last modified 15 August 2007.
  6. ^ (2005) “Equus caballus”, Don E. Wilson & DeeAnn M. Reeder: Mammal Species of the World. A Taxonomic and Geographic Reference, 3rd, Johns Hopkins University Press. 
  7. ^ 7.0 7.1 International Commission on Zoological Nomenclature (2003). "Usage of 17 specific names based on wild species which are pre-dated by or contemporary with those based on domestic animals (Lepidoptera, Osteichthyes, Mammalia): conserved. Opinion 2027 (Case 3010).". Bull.Zool.Nomencl. 60 (1): 81–84. 
  8. ^ (2005) “Equus asinus”, Don E. Wilson & DeeAnn M. Reeder: Mammal Species of the World. A Taxonomic and Geographic Reference, 3rd, Johns Hopkins University Press. 
  9. ^ Hagerman Fossil Beds NM Hourse Quarry Page