סוס רמכי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgסוס רמכי
Feral horse and foal - Pryor Mountain Wild Horse Range - Montana.jpg
סוסי מוסטנג
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
מין: סוס רמכי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Equus ferus
תחום תפוצה
Equus ferus distribution (colored).png

סוס רַמָּכִי (שם מדעי: Equus ferus או גם Equus caballus‏‏[1]) הוא מין בסוג סוס, הכולל הן את תת-המין המבוית סוס הבית והן את תת-המינים טרפן וסוס פז'בלסקי הבלתי מבויתים. הטרפן נכחד במאה ה-19, וסוס פז'בלסקי היה על סף הכחדה וניצל הודות למאמצי שימור, ואף הוחזר בהצלחה לטבע. האב הקדמון של סוס הבית היה כנראה הטרפן שרעה בערבות אסיה ואירופה בתקופה בה בוית הסוס.‏[2][3]

מאז שהטרפן נכחד נעשים ניסיונות לשחזר את הפנוטיפ שלו, וכתוצאה ממאמצים אלו נוצרו גזעי סוסים, כדוגמת הקוניק (Konik) הפולני וסוס הק (Heck), אך הם אינם זהים לטרפן.

פירוש השם המדעי Equus ferus הוא סוס בר, ואכן במרבית השפות האירופאיות מכונה המין סוס בר. יש הנוהגים לכנות בשם זה גם את העדרים של סוסי הפרא כדוגמת המוסטנג בארצות הברית, הברומבי באוסטרליה ורבים אחרים. סוסי הפרא הללו שייכים לתת-המין של סוס הבית (Equus ferus caballus) שנמלטו לטבע והתפראו, ואין לטעות בינם לבין שני תת-המינים האמיתיים של סוס הבר.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסוס רמכי היו כמה תת-מינים, שלושה שרדו עד התקופה המודרנית:‏[4]

שני האחרונים היו תת-מינים שמעולם לא בויתו וששרדו עד התקופה המודרנית.‏[5] עם זאת, ייתכן כי היו קיימים תת-מינים נוספים של סוס רמכי שסוס הבית הוא צאצא של אחד מהם.

אבולוציה וטקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת הסוסיים והסוג סוס התפתחו באמריקה הצפונית, לפני שהמינים נדדו לחצי הכדור המזרחי. מחקרים תוך שימוש ב-DNA קדום כמו גם DNA של פרטים מתקופתנו, הראו על קיומם של שני מיני סוסים באמריקה הצפונית הקשורים בקשר הדוק, הסוס הרמכי וה-"Stilt-legged Horse" (לאחרון יש כמה שמות טקסונומיים). לפני כמיליון וחצי שנים חצה המין סוס רמכי את מצר ברינג לאסיה והתפשט עד לאירופה. במהלך הפליסטוקן התיכון והעליון התפתחו צורות רבות של הסוג סוס, ולא ברור כיום האם היו תת-מינים של הסוס הרמכי או שהיוו מינים נפרדים. ניתן כיום להפריד בין הצורות השונות על פי גודל הגוף. לכן יש הקובעים כי הגוף הגדול מאוד של סוס מתקופת הפליסטוקן העליון (Equus ferus germanicus) מעיד על היותו מין נפרד. הסוסים התפשטו ברחבי אמריקה הצפונית בפליסטוקן העליון, אבל לפני כ-10,000 שנים נכחד המין לחלוטין מיבשת אמריקה.

שמות מדעיים של המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מסווגים סוסי הבר והסוס המבוית כמין אחד, כאשר השם המדעי המקובל כיום למין סוס זה הוא Equus ferus. הטרפן, תת-המין שנכחד של סוס הבר, הוא Equus ferus ferus, סוס פז'בלסקי, תת-מין קיים של סוס הבר, הוא Equus ferus przewalski וסוס הבית הוא Equus ferus caballus‏.‏[6] הכללים לבחירת השם המדעי של מיני בעלי החיים נקבעים בספר "הקוד הבינלאומי של הנומנקלטורה הזואולוגית" ("International Code of Zoological Nomenclature"), ובהם הכלל כי השם המדעי התקין הקדום ביותר בו כונה בעל חיים יהיה השם הקובע. בעבר, כשהטקסונומים הכירו בסוס הבית ובסוס הבר כשני תת-מינים של אותו מין, היה Equus caballus השם המדעי התקין של המין סוס רמכי, כפי שנקבע על ידי קארולוס ליניאוס ב-1758,‏[7] כשתת-המינים של המין כונו Equus caballus caballus (סוס הבית), Equus caballus ferus (טרפן – נקבע על ידי Boddaert ב-1785) ו-Equus caballus przewalskii (סוס פז'בלסקי – נקבע על ידי פוליאקוב ב-1881). עם זאת, ב-2003 החליטה הוועדה הבינלאומית לנומנקלטורה זואולוגית (International Commission on Zoological Nomenclature) כי לשמות המדעים של מיני חיות הבר יש עדיפות על פני השמות המדעיים של המינים המבויתים, וקבעה את השימוש ב-Equus ferus כשם המדעי של המין, בלא קשר למעמדו של סוס הבית. קביעה זו שינתה את השם המדעי של הטרפן ל-Equus ferus ferus ואת השם של סוס פז'בלסקי ל-Equus ferus przewalskii. הוועדה לא התייחסה לשם המדעי של סוס הבית, ולכן השם המדעי Equus caballus caballus לסוס הבית הוא עדיין תקין, אבל כיוון שכל שלושת תת-המינים שייכים לאותו מין, ששמו שונה כאמור, מקובל כיום לכנות את סוס הבית בשם המדעי Equus ferus caballus.

סוס פרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disambig RTL.svg המונח "סוס פרא" מפנה לכאן. לערך העוסק במין חמור, ראו פרא.
סוס פרא בהרי פנטלנד (Pentland Hills), שבסקוטלנד. סוסי פרא, אף שיש המכנים אותם "סוסי בר", אינם סוסי בר אלא סוסים מבויתים שהתפראו

סוסים החיים בטבע, אך שאבותיהם היו מבויתים אינם סוסי בר, אלא סוסי פרא. לדוגמה, כשהאירופאים החזירו את הסוס ליבשת אמריקה בשלהי המאה ה-15, נמלטו חלק מהסוסים והתקבצו בעדרים. הדוגמה הידועה ביותר הוא המוסטנג בארצות הברית. המקביל האוסטרלי למוסטנג הוא סוס ברומבי, צאצא מסוסים שברחו או שוחררו לטבע על ידי מתיישבים אנגלים באוסטרליה.‏[8] יש כיום אוכלוסיות מבודדות של סוסי פרא במספר מקומות, כולל פורטוגל, סקוטלנד, ובכמה מאיי המחסום (barrier island), החל באי סייבל שמול נובה סקוטיה שבקנדה וכלה בשקלפורד בנקס (Shackleford Banks) שמול צפון קרוליינה.


אבולוציה של הסוס

איוהיפוס > אורוהיפוס > מזוהיפוס > מיוהיפוס > פראהיפוס > מריקהיפוס > פליוהיפוס > סוס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו את פסקת הטקסונומיה
  2. ^ The First Horses: The Przewalskii and Tarpan Horses The legacy of the horse, International Museum of the Horse.
  3. ^ Bowling, Ann T.; Anatoly Ruvinsky (2000). “Genetic Aspects of Domestication, Breeds and Their Origin”, Ann T. Bowling, Anatoly Ruvinsky: The Genetics of the Horse. CABI Publishing. 
  4. ^ (2005) “Equus caballus”, Don E. Wilson & DeeAnn M. Reeder: Mammal Species of the World. A Taxonomic and Geographic Reference, 3rd, Johns Hopkins University Press. 
  5. ^ Colin Groves, 1986, "The taxonomy, distribution, and adaptations of recent Equids," In Richard H. Meadow and Hans-Peter Uerpmann, eds., Equids in the Ancient World, volume I, pp. 11-65, Wiesbaden: Ludwig Reichert Verlag.
  6. ^ International Commission on Zoological Nomenclature (2003). "Usage of 17 specific names based on wild species which are pre-dated by or contemporary with those based on domestic animals (Lepidoptera, Osteichthyes, Mammalia): conserved. Opinion 2027 (Case 3010).". Bull.Zool.Nomencl. 60 (1): 81–84. 
  7. ^ Carl Linnaeus (1758). Systema naturae per regna tria naturae :secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis., 10th edition, Holmiae (Laurentii Salvii), 73. אוחזר ב־30 January 2009. 
  8. ^ Nimmo, D. G., & Miller, K. K. (2007) Ecological and human dimensions of management of feral horses in Australia: A review. Wildlife Research 34: 408–417.