טאקה יונסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טאקה יונסקו

טאקה יונסקורומנית: Take Ionescu‏; 25 באוקטובר 1858 - 2 ביוני 1922), מדינאי רומני מתון, עורך דין, עיתונאי ו-דיפלומט, אשר שימש כראש ממשלת רומניה לתקופה קצרה (בין ה- 18 בדצמבר 1921 עד ה- 19 בינואר 1922).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאקה יונסקו נולד ב-פלוישט למשפחה מהמעמד הבינוני-נמוך כ- דומיטרו גיצה יון. בשנות ילדותו שהה ב-בוקרשט לשם משפחתו עברה ומאוחר יותר ב- גיורגיו (Giurgiu). את לימודיו הגבוהים השלים באוניברסיטת סורבון ב- פריז, כ- דוקטור למשפטים.

בזמן לימודיו בפריז פגש באשתו לעתיד, בסיה ריצ'רד, סטודנטית אנגליה. הם נהפכו לבני הזוג ב-ברייטון וב- 1881 נישאו בנישואים אורתודוקסים ב-לונדון. בני הזוג התיישבו בבוקרשט אך לעתים קרובות ביקרו באנגליה את משפחתה של בסיה.

טאקה פתח משרד עורכי דין מצליח והפך לנשיא אגודת עורכי הדין במחוז אילפוב ובבוקרשט.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור היה טאקה חבר במפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ולאחר הבחירות של 1884 שימש כנציג המפלגה בבית התחתון. בבחירות של 1888 נבחר כנציג עצמאי מטעם קראיובה לאחר שעזב את המפלגה, וב- 1891 חבר למפלגה השמרנית.

בממשלתו של לסקר קטרג'יו שימש כשר הדתות והחינוך (1891-1895), ופעם נוספת בממשלתו של גאורגה קנטאקוזינו (אפריל 1899-ינואר 1900), וכשר החוץ בשני ממשלותיו של קנטאקוזינו (ינואר-יולי 1900; 1904-1907).

ב- 13 ביוני 1920 מונה כשר החוץ תפקיד בו שירת עד 16 בדצמבר 1921. ב- 18 בדצמבר 1921 נבחר כראש ממשלת רומניה, אך כיהן בתפקיד זה חודש בלבד לאחר הצעת אי אמון מצידו של המלך פרדיננד שקיווה להחזיר את אלכסנדרו אוורסקו לשלטון.

אחרי ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך ביקורו באיטליה בקיץ 1922 לקה יונסקו במחלת טיפוס הבטן ונפטר בסנטריום ברומא.

יחסו ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 1914 הבטיח טאקה יונסקו להעניק אמנציפציה ליהודים, שהתבטאה בעיקר בהבטחה למתן אזרחות ליהודים אשר השתתפו במלחמת הבלקן השנייה לצד רומניה, אך צעדים אלה התבטלו עם בחירתו של יון ק. ברטיאנו כראש ממשלה בינואר 1914.

הקודם:
אלכסנדרו אוורסקו
ראשי ממשלת רומניה הבא:
יון ק. ברטיאנו