טיטו מאיורסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיטו מאיורסקו

טיטו מאיורסקורומנית: Titu Liviu Maiorescu‏; 1840, קריובה - 1917, בוקרשט) היה מבקר ספרות, פילוסוף, משפטן ופוליטיקאי רומני, משפטן, נואם מוכשר, חבר מייסד של האקדמיה הרומנית. טיטו מאיורסקו היה מייסד האגודה לספרות ז'ונימיה, שביטאונו היה כתב העת שיחות ספרותיות. אגודה זו שיחקה תפקיד מרכזי בתולדות הספרות הרומנית במחצית השנייה של המאה ה-19. כמבקר ספרות הוא אישית נטל חלק חשוב בפיתוח תרבותה של רומניה במחצית השנייה של המאה ה-19. הוא היה חבר במפלגה השמרנית (יו"ר שלה עד שנת 1914), שר הדתות, שר המשפטים ושר החוץ בין 1911 ל-1912 ובין 1912-1914 וראש ממשלת רומניה בשנים 1912 ו1913.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיטו מאירוסקו למד בין השנים 1851-1858 באקדמיה הטרזיאנית בווינה, המשיך את לימודיו בברלין ובאוניברסיטת גיסן, שבה סיים בשנת 1860 את התואר השני בספרות ופילוסופיה. כעבור שנה סיים גם את התואר השני במשפטים באוניברסיטת סורבון. בשובו למולדת, ב1862 השיג משרה בבית המשפט של המחוז אילפוב. למרות גילו הצעיר, עקב כישוריו האינטלקטואליים ובקיאותו התמנה בגיל 22 לפרופסור להיסטוריה, לוגיקה ולפילוסופיה באוניברסיטאות יאש ובוקרשט.בהמשך מילא גם תפקידים של דקאן ורקטור האוניברסיטה

בשנת 1863 הקים את האגודה הספרותית "ז'ונימיה" ביאש והיה לרוח החיה שלה. בשנת 1864 עקב משפט על "אי-מוסריות", ממנו יצא זכאי, סולק מן ההוראה. עבד לפרק זמן כעורך דין, ובשנת 1865 חזר להוראה. בשנת 1868 שוב פוטר מתפקידיו כפרופסור. מלוכני ונציג של המפלגה השמרנית ברומניה, נבחר לראשונה לפרלמנט בשנת 1874. היה פעמים רבות חבר בממשלה - כשר הדתות (1874-1876)ושר המשפטים (1900-1901, 1912). התנסה בדיפלומטיה כנציג רומניה בברלין בשנים 1876-1900 ואחר כשר החוץ בשנים 1911-1912ו1912-1914. בשנים 1914-1913 עמד בראש המפלגה השמרנית.

כראש ממשלה (בשנים 1912 ו1913) עמד בראש ועידת השלום בבוקרשט שסיימה את מלחמת הבלקן השנייה. בפוליטיקה כבתרבות הוא העדיף את הזיקה לגרמניה על המגמה הפרו-צרפתית ובדרך כלל התנגד ללאומנות הקיצונית. מאיורסקו התנגד לכניסת רומניה למלחמת העולם הראשונה, אבל לאחר שהגרמנים כבשו חלק מרומניה, סירב לשתף איתם פעולה.

בין השנים 1884-1909 כיהן שוב כפרופסור באוניבריסטת בוקרשט והיה רקטור שלה בשנים 1892-1897.

היה משנת 1867 חבר בחברה הרומנית לספרות (Societatea literară română) שהפכה לאקדמיה הרומנית. כיהן כסגן יושב ראש של האקדמיה הרומנית (1880) ויו"ר המחלקה שלה לספרות (1889).

החל משנת 1867 היה פעיל בלשכה "סטיאווה רומנייאי" Steaua României - הכוכב של רומניה) של הבונים חופשיים ביאש. עלה ביירארכיה של הארגון עד לדרגת מגיסטר (1887).

בתחום הספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיטו מאיורסקו דגל באוטונומיה אסתטית ובתיאורית "הצורות ללא רקע" והקפיד על אמות המידה האסתטיות בהערכת השירה בפרט והיצירות הספרותיות בכלל. יחק גם סוגיות של בלשנות רומנית. בראש החוג "ז'ונימיה" קידם הרבה מהכשרונות הבולטים של הספרות הרומנית - מיכאי אמינסקו, יון לוקה קאראג'אלה , יון קריאנגה, יואן סלביץ' ואחרים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המכון התרבותי הרומני בברלין נקרא על שמו
  • 1990 -הוקמה בבוקרשט אוניברסיטה פרטית על שמו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • O cercetare critică asupra poeziei române de la 1867

(מחקר בקורתי על השירה הרומנית אחרי 1867)

  • Critice 3 volume (בקורות, 3 כרכים)
  • Despre scrierea limbii române

(על כתיב השפה הרומנית)

  • 'Discursuri parlamentare' (נאומים פרלמנטריים)
  • Însemnări zilnice (רישומים יומיים - יומן)