טובה רוזן

טובה רוזן
	אין תמונה חופשית
לידה	19 בדצמבר 1943 (בת 80); ירושלים, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	ספרות עברית, ספרות ימי הביניים, פיוט
מקום לימודים	אוניברסיטת אוקספורד; אוניברסיטת תל אביב ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; אוניברסיטת חיפה ;
בן או בת זוג	גבריאל מוקד

טובה רוזן (בעבר: רוזן-מוקד או מוקד; נולדה: 1943) היא פרופסור אמריטה ישראלית המתמחה בשירת ספרד, ששימשה כפרופסור מן המניין וכראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וכפרופסור מן המניין במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.^[1]^[2] רוזן היא גם מתרגמת.^[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-19 בדצמבר 1943 בירושלים ושירתה בצה"ל כמורה חיילת.^[4] למדה תואר ראשון בספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב וכתבה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת אוקספורד על שירת האזור העברית בימי הביניים אצל מנחם שטרן, ולאחר מותו אצל ישראל לוין. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בשירי האזור של יהודה הלוי.^[5] שימשה כראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וכיועצת נשיא האוניברסיטה לקידום נשים.^[4] שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת ברקלי. לימדה באוניברסיטת חיפה.^[5] שימשה כעמית מחקר באוניברסיטת פנסילבניה, וכפרופסור מן המניין במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.^[4] רוזן כתבה מספר רשימות בנושאי ספרות בעיתונים שונים במהלך השנים.^[6]^[7]^[8]^[9]

בשנת 2012 יצא לאור ספר "אות לטובה", מחקרים המוגשים לפרופ' טובה רוזן.^[10]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישאה לגבריאל מוקד בשנות ה-70, לאחר מכן השניים התגרשו. לשניים שני ילדים - אורן ויונתן.^[11]

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תחום מחקרה של רוזן הוא שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, ובפרט שירת החול שבה. מחקריה עוסקים הן בהיבטים תבניתים וצורניים של שירת ספרד, הן בתכנים המייחדים שירה זו, והיא עוסקת גם בניתוח ספרותי שלה. רבים מחוקריה הראשונים של שירת ספרד התמקדו בהיבטים פילולוגיים ובאיסוף השירים, ועל כן יש ייחודיות במחקריה, החוקרים את השירים גם מן ההיבט הספרותי והביקורתי.

בספרה "ציד הצבייה" עסקה בחקר היבטים מגדריים בשירת ספרד. ספר זה של רוזן הוא דוגמה לקריאה ביקורתית ומודרנית, שמבקרת את השירה, ו"מחלצת" ממנה פרטים בנוגע לחיים שהתרחשו בסביבה שבה נכתבה השירה. כלומר, היא משתמשת בשירים מתקופת תור הזהב על מנת ללמד על הקהילה שבתוכה הם נכתבו - הקהילה היהודית שחיה בספרד במימי הביניים. היא בוחנת את המגדר כפי שהוא משתקף בספרות, שהייתה נחלתם של גברים בלבד, כקוראים וככותבים. המשוררים בתקופה זו ראו בנשים גופניות וטומאה ולכן יצרו בשיריהם נשים אהובות, בלתי מושגות ומושלמות לצד נשים דמוניות בלבד. היא רואה בשירה כ"מכשיר חברתי" שכלל אסטרטגיות שמטרתן הייתה להרחיק את הנשים, להשתיק אותן, להחפיץ אותן ו"לאלף" אותן להיות הדמות הנשית הנכונה. רוזן חתרה בספר זה להבין את המשמעויות המגדריות הנסתרות שעולות מהיצירות שנכתבו באותה התקופה - מעמד האישה, הומוסקסואליות, מיניות, גבריות ונשיות וכדומה.^[12]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדי צמח, טובה רוזן, יצירה מחוכמה: עיון בשירי שמואל הנגיד, ירושלים: כתר, 1983
טובה רוזן, שירת החול העברית בימי־הביניים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1997, מושג
טובה רוזן, אורָן מוקד, ציד הצבייה: קריאה מיגדרית בספרות העברית מימי הביניים, תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2006, מסת"ב 9789657241196, 9657241197
טובה רוזן, לאזור שיר: על שירת־האזור העברית בימי־הביניים, אוניברסיטת חיפה, 1985, מסת"ב 978-965-222-040-0

Tova Rosen, Hebrew Poety in Spain, Oxford University Press, ISBN 978-0-19-984073-1. (באנגלית)
Tova Rosen, Unveiling Eve: Reading Gender in Medieval Hebrew Literature, University of Pennsylvania Press, 2013-04-23, ISBN 978-0-8122-0359-2. (באנגלית)^[2]^[13]

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל הנגיד, טובה רוזן (ע), שמואל הנגיד: שירים, אוניברסיטת תל אביב, 2008, שירת תור הזהב, מסת"ב 9789657241295
ראובן צור, טובה רוזן-מוקד, ספר ישראל לוין: קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה, אוניברסיטת תל אביב, 1994
טובה רוזן, ישראל לוין, שירי הקודש של משה אבן עזרא, אוניברסיטת תל־אביב, כרך א: 2012, כרך ב: 2014
אבנר הולצמן, טובה רוזן, מחקרים בספרות העברית בימי הביניים ובתקופת הרנסנס: מוגשים לפרופ׳ יונה דוד, אוניברסיטת תל אביב, 2002.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים, מאת ואלאס סטיבנס, תרגום, הערות ואחרית דבר: טובה רוזן, הוצאת אפיק, 2021^[14]^[15]
ראובן ברקוביץ, תרגום: טובה רוזן-מוקד, ארנבים, הקיבוץ המאוחד, 1984
ג'יימס בוזוול, תרגום: טובה רוזן-מוקד, חיי סמיואל ג'ונסון: נוסח מקוצר, כרמל, 1992

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובה רוזן: רשימת פרסומים, בתוך: עלי יסיף (ע), חביבה ישי (ע), אוריה כפיר (ע), אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6 עמ' 10–15. ושם בשער הספר, עמ' 7–9.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובה רוזן, דף שער בספרייה הלאומית
טובה רוזן באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
טובה רוזן, המחלקה לספרות עברית, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
טובה רוזן, באתר אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
טובה רוזן באתר הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין

טובה רוזן, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ פרופ' טובה רוזן, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה לספרות עברית
^ ¹ ² Unveiling Eve Reading Gender in Medieval Hebrew Literature, University of Pennsylvania Press (באנגלית אמריקאית)
^ חלק מתרגומיה
^ ¹ ² ³ טובה רוזן, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
^ ¹ ² עלי יסיף (ע), חביבה ישי (ע), אוריה כפיר (ע), אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6 בשער הספר, עמ' 7–9.
^ ד"ר טובה רוזן, לבו במזרח, חדשות, 17 ביוני 1988
^ טובה רוזן, פטרסון — האיש והעיר, הסרט והשיר, באתר הארץ, 08 במאי 2017
^ טובה רוזן, כל דמיון ביני וביני הוא מקרי בהחלט, באתר הארץ, 30 באפריל 2017
^ טובה רוזן, הטרובדור המאוהב, באתר הארץ, 15 באפריל 2008
^ עלי יסיף, חביבה ישי, אוריה כפיר, אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6
^ בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
^ טובה רוזן, ציד הצבייה: קריאה מיגדרית בספרות העברית מימי הביניים, אוניברסיטת תל-אביב, 2006
^ רון ברקאי, "שימי יד לפה בזויה ומאוסה. כדמן באשפה רמוסה", באתר הארץ, 28 באוקטובר 2003
^ טובה רוזן בראיון לגואל פינטו על "האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים", בעמוד הפייסבוק של אפיק ספרות ישראלית, 24 בנובמבר 2021
^ רות אלמוג, השיר חייב להתנגד לאינטליגנציה, באתר הארץ, 24 בינואר 2022

[1] פרופ' טובה רוזן, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה לספרות עברית

[:1-2] ¹ ² Unveiling Eve Reading Gender in Medieval Hebrew Literature, University of Pennsylvania Press (באנגלית אמריקאית)

[3] חלק מתרגומיה

[:0-4] ¹ ² ³ טובה רוזן, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה

[:2-5] ¹ ² עלי יסיף (ע), חביבה ישי (ע), אוריה כפיר (ע), אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6 בשער הספר, עמ' 7–9.

[6] ד"ר טובה רוזן, לבו במזרח, חדשות, 17 ביוני 1988

[7] טובה רוזן, פטרסון — האיש והעיר, הסרט והשיר, באתר הארץ, 08 במאי 2017

[8] טובה רוזן, כל דמיון ביני וביני הוא מקרי בהחלט, באתר הארץ, 30 באפריל 2017

[9] טובה רוזן, הטרובדור המאוהב, באתר הארץ, 15 באפריל 2008

[10] עלי יסיף, חביבה ישי, אוריה כפיר, אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6

[11] בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011

[12] טובה רוזן, ציד הצבייה: קריאה מיגדרית בספרות העברית מימי הביניים, אוניברסיטת תל-אביב, 2006

[13] רון ברקאי, "שימי יד לפה בזויה ומאוסה. כדמן באשפה רמוסה", באתר הארץ, 28 באוקטובר 2003

[14] טובה רוזן בראיון לגואל פינטו על "האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים", בעמוד הפייסבוק של אפיק ספרות ישראלית, 24 בנובמבר 2021

[15] רות אלמוג, השיר חייב להתנגד לאינטליגנציה, באתר הארץ, 24 בינואר 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]