יהודה הלוי

ערך זה עוסק במשורר ופילוסוף יהודי. אם התכוונתם לספינת מעפילים בשם זה, ראו יהודה הלוי (ספינת מעפילים).

דמותו של יהודה הלוי על פי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת

רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי) היה מגדולי המשוררים וההוגים של יהדות ימי הביניים והיה גם רופא.

רקע

ריה"ל נולד בשנות השבעים או השמונים של המאה ה-11 , בעיר טודלה או טולדו שבצפון ספרד, למשפחה עשירה ומשכילה. הוא זכה לחינוך מקיף גם בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית-הערבית. חוקרים רבים משערים שהיה תלמידו של פרשן ופוסק התלמוד רבי יצחק אלפסי.‏

ריה"ל חי בין שלושה מאורעות עיקריים שהטביעו את חותמם על עם ישראל בתקופה זו:

• הכיבוש מחדש (רקונקיסטה) של ספרד על ידי הנוצרים, מלחמת הרקונקיסטה החלה בסביבות שנת 1075 ונמשכה עשרות שנים; המלחמה הסתיימה ב-1266 בהצלחה די גדולה לנוצרים שהשתלטו על רוב ספרד מלבד אזור גרנדה (דרום אנדלוסיה). במלחמה זו נדדו המוני אנשים ממקום למקום, והיהודים שתפסו משרות נכבדות בשלטונות שני הצדדים - הנוצרים והמוסלמים - סבלו קשות וזוהו על ידי כל צד כאויב. ריה"ל נדד אף הוא מהצפון לדרום; הוא נחשף למלחמה ואחדים מידידיו מתו בה.
• מסע הצלב הראשון בשנת 1099 גרם ליהודים צרות רבות בארצות הנוצרים, הם נטבחו ועונו.
• הופעת האלמוואחידון - קבוצת מוסלמים קנאית מצפון אפריקה שתפסה את השלטון בספרד המוסלמית. הגם שהדת המוסלמית הייתה אז סובלנית יחסית ומתייחסת יפה לדתות מונותאיסטיות אחרות באותם ימים, צמחו בתוכה קבוצות קיצוניות לא סובלניות, שדרשו מנתיניהן להמיר את דתם בכוח. כאשר אלו תפסו את השלטון בספרד, ברחו משם משפחות רבות, ביניהן משפחתו של הרמב"ם.

שלושת המאורעות הללו עיצבו את מחשבתו של ריה"ל וקבעו בה היררכיה של חשיבות.

תקופת חייו של יהודה הלוי על ציר הזמן

חייו בספרד

בשנות חייו הראשונות נדד ריה"ל בספרד כמשורר שכיר בחצרות של נכבדים באירועים חשובים. הוא נפגש עם משה אבן עזרא, גדול המתודולוגים של השירה בזמנו, ועל מפגש זה מסופר שמספר משוררים ערכו תחרות: הם לקחו שיר של משה אבן עזרא, שהוא קשה מאוד מבחינת התבנית וניסו לחקות אותו. ריה"ל זכה בתחרות, שלח את השיר למשה אבן עזרא וזה הזמינו אליו. סיפור זה אכן טיפוסי לתקופת חייו הראשונה, בה חיבר הרבה שירי חשק ושירי יין.

ריה"ל התחבר למשוררים יהודיים והתקבל בכבוד גדול בטולדו, שם שימש רופא החצר של מלך קסטיליה; איש חסדו היה שלמה אבן פרוציאל, שר בחצרו של אלפונסו ה-6, אך כששלמה נרצח ב-1108, הוא עזב את טולדו ועבר לדרום ספרד. באותו זמן מצבו הכלכלי היה מאוד טוב וחוג ידידיו הלך וגדל, עד שכמעט לכל מקום שהגיע אליו, התקבל בהערצה; הוא עסק ברפואה ובמסחר.

ריה"ל התחבר במיוחד עם רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), והם נדדו יחדיו בספרד המוסלמית; ראב"ע אף מזכיר את ריה"ל מספר פעמים בפירושו למקרא (כגון בפירושו לשמות ט, א; כ, א; דניאל ט, ב). האגדה על כך שריה"ל השיא את בתו עם ראב"ע אינה נכונה, אך היא מלמדת על יחסי הקירבה ביניהם.

שלמה פרחון בהקדמה לספרו "מחברת הערוך" מזכיר אף הוא את ריה"ל וראב"ע כרבותיו, ואף מספר על שיחותיו עם ריה"ל בענייני שירה כשבאו ריה"ל וראב"ע אליו לאפריקה.

הדיוואן

פסלו של ריה"ל בחצר מוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" שבקיסריה

שיריו של רבי יהודה הלוי נאספו בקובץ שירים הנקרא "דיוואן". אוסף השירים הראשון העיקרי של רבי יהודה הלוי נקרא "דיוואן מחנה יהודה" והוא נאסף על ידי חייא אל דאודי, שהיה מצאצאי ראש הגלות שברחו לספרד ומייסד שושלת בני חייא (כיום משפחות דון יחיא וחרל"פ). כל שירי רבי יהודה הלוי הודפסו במהדורה מודרנית על ידי ישראל זמורה שחילק את שירי רבי יהודה הלוי לעשרה ספרים\חטיבות כמו שירי ציון, שירי דודים, שירי ידידות, יוצרות, קרובות ועוד.

עלייתו לארץ ישראל

משום כמיהתו הגדולה לעלות לארץ ישראל עלה רבי יהודה הלוי ב-1140 על האוניה לכיוון המזרח. בים חיבר שירי-הים על חיות מוזרות. הוא הגיע למצרים וסביבו נוצר מיד חוג מעריצים משכילים, ביניהם ידידו-תלמידו חלפון הלוי מדמיאט, אשר הפצירו בו להישאר במצרים. אולם ריה"ל חשש שלא יספיק לנסוע לארץ ישראל, וכמעט עלה על האוניה שעמדה לצאת לשם, אך נאלץ לחזור בגלל תנאי מזג האוויר. ממצאי הגניזה הקהירית מעלים כי עזב את מצרים בחודש סיון ונפטר בארץ-ישראל בחודש אב של אותה שנה.

גדליה בן יוסף אבן יחיא, בן המאה ה-16, מספר על נסיבות מותו של רבי יהודה הלוי:

"רבי יהודה הלוי היה בן חמישים שנה כשהלך לארץ ישראל. וקיבלתי מזקן אחד, שבהגיעו אל שערי ירושלים קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ, לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהלים). והיה אומר הקינה שהוא חיבר, האומרת "ציון הלא תשאלי". וישמעאלי אחד לבש קנאה עליו מרוב דבקותו והלך עליו בסוסו וירמסהו וימיתהו."

לפי העולה ממצאי הגניזה אכן נראה שמותו לא היה מוות טבעי.

על שמו רחובות רבים בישראל, וכן המושב בית הלוי בשרון.

הכוזרי

ערך מורחב – הכוזרי

רבי יהודה הלוי התפרסם במיוחד בזכות ספרו הפילוסופי-יהודי "ספר ההוכחה והמופת להגן על האמונה המושפלת", שנודע בעברית בשמו "הכוזרי" אשר ניתן לו על ידי המתרגם מערבית-יהודית רבי יהודה אבן תיבון, ספר שעבד עליו כעשרים שנה, לו יש מסגרת דרמטית מומחזת. הוא מבסס את סיפור המסגרת של הספר על התגיירותו של מלך כוזר. ביסוד הספר עומדת התמודדות נגד השיטה האריסטוטלית ששלטה בשיח הפילוסופי של התקופה, וריה"ל מצליח לחרוג מהתפיסות המקובלות ולהעמיד חלופה בעלת קסם פיוטי ולכידות פילוסופית משל עצמה, הנלמדת עד היום כקלסיקה יהודית.

הגאון מווילנה חינך ללמוד את ספר חובת הלבבות של רבנו בחיי, חוץ מהשער הראשון שבו, העוסק בבירור האמונה לפי דרך השכל - ובמקומו אמר שיש ללמוד את ספר הכוזרי "שהוא קדוש וטהור ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו".

תפיסתו הפילוסופית של רבי יהודה הלוי

רבי יהודה הלוי פרש מהשכלתנות האריסטוטלית של חכמי ישראל שקדמו לו. יש בו מעט קווי דמיון לתורה הנאופלטונית, והוא מערער על הדעה שהשכל יכול להגיע לאמת אחת בנושאים מטאפיזיים. נמשך אחר הפילוסוף המוסלמי אל-ע'זאלי בספרו "הפלת הפילוסופיה".

להלן כמה מרעיונותיו הבסיסיים:

• אין אנחנו יכולים בשכל לייחס קיום ריאלי לארבעת היסודות בהתגלותם הטהורה.
• הוא דוחה את המטאפיזיקה של השתלשלות השכלים מכוח מה שהם חושבים על אלוהים והשתלשלות הספירות ממחשבת עצמם.
• הוא דוחה את התפיסה האריסטוטלית בתורת אלמותיותו של השכל מכוח מספר הידיעות השכליות. גם את האמת של האריסטוטליות הוא מקבל מכוח ההתגלות ולא מכוח דרכי ההוכחה שלה.
• הוא מודה באמת המוסרית כשכלית, אבל רק מתוך תועלתה בלבד.
• מקור האמת הדתית היא אך ורק ההתגלות (בהר סיני). השכל לבדו אינו יכול להגיע להתחברות או לדרך המחברת לאלוהים. רק אלוהים יודע את הדרך אליו, והודיע זאת בהתגלות. ההתגלות היא במראות של חושים והיא יסוד האהבה.
• התורה איננה יכולה לסתור את השכל הישר.
• ההשגחה על ישראל היא מעל הטבע ונוהגת בכל הדורות.
• לעם ישראל יש כושר דתי להשגה, שמעל לשכל (מזכיר את "כוח הנפש" שמעל לשכל, בדברי פרוקלוס). כושר זה יוצא לפועל על ידי חוקי התורה. באדם היהודי שוכנת מדרגה "ממין המלאכים" והוא מִדרגה מעולה ממדרגת ה"מדבר". למעשה כוונתו היא שביהודי יש מעלה אימננטית שמבדילה אותו משאר בני האדם.
• הדת יכולה להתפרש בשעת הצורך גם עם הנחת "חומר קדמון" בלתי נברא. תוארי האל אף אלו הנראים חיוביים אינם אלא שלילות. מושג האלוהים השכלי תופס אותו רק לפי פעולותיו הטבעיות, אמנם שם השם לא יושג כי אם בנבואה.

חיבוריו בדפוס

• כתבי ר' יהודה הלוי בפרויקט בן-יהודה

שיריו:

• רבי יהודה הלוי, מי כמוכה (אדון חסדיך), ונציה שמ"ו 1586.
• רבי יהודה הלוי, אדון חסדיך, מעוז השועלים' (עם תרגום איטלקי באותיות עבריות) ונציה שס"ט 1609.
• שמואל דוד לוצאטו, בתולת בת יהודה - ליקוטי שירים מרבי יהודה הלוי, פראג ת"ר 1840
• שמואל דוד לוצאטו, דיואן רבי יהודה הלוי, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ליק 1864 (המהדורה כוללת 86 שירים)
• אברהם אליהו הרכבי, רבי יהודה הלוי - קובץ שיריו ומליצותיו, בתוך: אוצר ישראל - מבחר שירת העברים ומליצותם, ספר ראשון. הוצאת אחיאסף, ורשה תרנ"ג-תרנ"ד 1893.
• חיים ברודי, דיואן - והוא ספר כולל כל שירי אביר המשוררים; יהודה בן שמואל הלוי, ארבעה כרכים, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ברלין תרנ"ד-תר"צ 1930. (המהדורה כוללת כ-700 שירים)
• שמעון ברנשטיין, שירי יהודה הלוי, הוצאת עגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה (האחים שולזינגר), ניו-יורק תש"ה 1945. (המהדורה כוללת 311 שירים, "שירי המהפך" נערכו משיקולים סיגנוניים). (מהדורת אינטרנט באתר דעת)
• חיים שירמן, יהודה הלוי - שירים נבחרים, סדרת ספרי מופת לבתי-ספר, מס' 18, הוצאת שוקן.
• יהודה הלוי - שירים, בסדרת "שירת תור הזהב", עורך: ישראל לוין, בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2007. ISBN 9657241251 (צפייה מוגבלת באתר כותר)

הכוזרי:

• מקור הספר בערבית-היהודית בטקסט דיגיטלי מוקלד, על פי מהדורתו של הרב יוסף קאפח (הוצאת מכון משנת הרמב"ם, מהדורה שנייה, תשס"א).
• הכוזרי, פאנו 1506. (הודפס לראשונה)
• דוד קאסל, הכוזרי, (עברית עם תרגום גרמני), לייפציג 1869.
• ספר הכוזרי, וילנה תרס"ה 1905.
• אברהם ציפרינוביץ (צפרוני), ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי הספרדי, הוצאת תושיה, ורשה תרע"א.
• אברהם ציפרינוביץ (צפרוני), ספר הכוזרי', עם פירוש "קול יהודה" לרבי יהודה מוסקאטו, ועם פירוש "אוצר נחמד" לרבי ישראל הלוי מזמושץ, ורשה תר"צ.
• יהודה אבן שמואל קופמן, הכוזרי, תשל"ג.
• יוסף קפאח, הכוזרי, תרגום חדש, תשנ"ז 1997.
• יהדוה איזנברג, ספר הכוזרי, מהדורת אינטרנט, מבוססת על תרגומו של רבי יהודה אבן תיבון.

חיבורים אחרים:

• יהודה רצהבי, אגרת מרבי יהודה הלוי, גליונות כח, תשי"ג. עמ' 268-272.
• שרגא אברמסון, מכתב מרבי יהודה הלוי, קריית ספר כ"ט, תשי"ג. עמ' 133-144.
• שרגא אברמסון, אגרת מרבי יהודה הלוי לרב משה בן עזרא, ספר ח' שירמן, ירושלים תש"ל 1970. עמ' 397-403.

לקריאה נוספת

• יוסף יהלום, שירת חייו של ר' יהודה הלוי, הוצאת מאגנס, 2008.
• אביבה דורון (עורכת), יהודה הלוי - מבחר מאמרי ביקורת על שירתו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
• יהודה בורלא, אלה מסעי רבי יהודה הלוי (רומן), הוצאת עם עובד, 1959.

• Diana Lobel, Between mysticism and philosophy: Sufi language of religious experience in Judah ha-Levi’s Kuzari, Albany: State University of New York Press,‎ 2000. (באנגלית)

ראו גם

• ‏ישנה בחיק ילדות
• על אהבתך
• ידידי השכחת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יהודה הלוי
טקסט בוויקיטקסט: יהודה הלוי

• רבי יהודה הלוי, חידות, באתר "דעת"
• רבי יהודה הלוי, באתר מט"ח
• המוזיקה, בספר הכוזרי, מתוך אתר מכון המוזיקה ביהדות.
• עזרא פליישר, תמצית ארצנו ומשמעותה, עמ' 15-4, לדיוקנו של רבנו יהודה הלוי על פי ממצאי הגניזה
• אליעזר שביד, ריה"ל - מתוך הספר "הפילוסופים הגדולים שלנו", אתר דעת
• גדעון חרלפ חייא -צאצא ראש גלות בבל ועורך הדיוואן מחנה יהודה נסיכות בני דוד חרלפ
• מאמר מאת יוסף יהלום על חייו ושירתו של ר' יהודה הלוי, ביקורת על מאמר זה מאת יהודה רצהבי ותגובתו של יוסף יהלום לביקורת, פעמים 46-7, אביב תשנ"א, עמ' 74-55
• רשימת מאמרים כלליים על רבי יהודה הלוי באתר רמב"י (עברית) (לועזית) – רשימת תת-נושאים מפורטת (עברית) (לועזית)
• פיוטי ר' יהודה הלוי באתר הזמנה לפיוט
• ר' יהודה הלוי, אתר הזמנה לפיוט