טנזימאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מהמוט השני
אבדילמג'יט הראשון

הטנזימאט (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات‏‏‏[1] - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.

גורמים ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגי הטנזימאט היו הסולטאנים הליברלים מהמוט השני (II. Mahmut) ואבדילמג'יט הראשון (Abdülmecit), כמו גם אנשי ממשל בעלי חינוך אירופי דוגמת אלי פאשה (Mehmed Emin Âli Paşa), מידהט פאשה (Mithat Paşa) ואחרים. הם הכירו בכך שהממסד הדתי והצבאי הישן שוב לא התאים לצרכיה של האימפריה בעולם המודרני שהתהווה החל בראשית המאה ה-19, והרקע ממנו באו גרם לכך שחלק ניכר מהרפורמות חיקו תהליכים אירופים קיימים. הרפורמות הקיפו תחומים רחבים כמו הממסד השלטוני, הממסד הצבאי, מערכת החינוך ועוד, וניסו להשיג את מטרתן באמצעות שינויים חקיקתיים והרחבת חירויות הפרט במדינה.

מטרתן העיקרית של הרפורמות הייתה לעודד זהות עות'מאנית בקרב בני הלאומים הרבים תושבי האימפריה ולבלום את התפתחות רעיונות הלאומיות והבדלנות בקרבם. כפועל יוצא מכך ביקשו המחדשים לעצור את תהליך שקיעתה של האימפריה וצמצום גבולותיה. מטרה עיקרית זו לא הושגה, אך תהליך המודרניזציה שעבר על האימפריה העות'מאנית, ועל טורקיה לאחריה, נחשב במידה רבה תוצר של תקופה זו ושל רעיונותיה.

חידושי הטנזימאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בנובמבר 1839 פרסם הסולטאן אבדילמג'יט הראשון את הצהרת הטנזימאט (Tanzimat Fermanı) שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". ההצהרה מכונה גם צו גילהאנה האט-אה שריף (Gülhane Hatt-i-Șerif- "הצו הנשגב של ביתן הוורדים") שכן הוא נחתם בגן הוורדים בארמון טופקאפי. בצו באה לידי ביטוי מדיניות חדשה שמאמצת האימפריה והיא העות'מאניזם, וזו באה לאחד בין נתיני האימפריה וליצור בסיס הזדהות משותף. בין היתר הבטיח הצו:

  • התחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה.
  • הדפסת שטרות הכסף הראשונים של האימפריה (1840), ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם הצרפתי והקמת מערכת לגביית מיסים.
  • ארגון מחדש של הצבא, הסדרת נוהלי הגיוס ותקופת השירות. נקבע כי חייל יתגייס לתקופה קצובה בזמן שתוגבל בחמש שנים, ויתאפשר לו לקיים חיי משפחה במקביל (1843-1844).
  • אימוץ המנון ודגל (1844).
  • רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי. בין היתר נקבע כי לא יחרץ גזר דין מוות על אדם ללא משפט.
  • הקמתה של אסיפה (Meclis−i Maarif−i Umumiye) ב-1845 שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון שהוקם בשנת 1876.
  • הקמת האוניברסיטאות המודרניות הראשונות (1848).
  • השוואת זכויותיהם של לא-מוסלמים, כולל הזכות להתגייס לצבא, ביטול מס הגולגולת (1856) ויצירת מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-1869.
  • חוק הווילאייטים (1864) לארגון מחודש של מחוזות האימפריה.
  • הקמת הבורסה הראשונה באיסטנבול (1866).
  • קביעת כללים לשיפור השירות הציבורי ולשם קידום המסחר במדינה.

את הצו כתבו עובדי חצר הסולטאן, שהיו בוגרי מוסדות השכלה מערביים ובמיוחד צרפתים. לכן, הגישה המקובלת במחקר היא כי הצו ניתן תחת השפעה מערבית. עם זאת קיימת גישה נוגדת לפיה הצו ניתן מתוך השפעה פנימית שמקורה באדיקות לדת האסלאם.

לאחר הטנזימאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הטנזימאט הגיעה לשיאה ולסיומה עם קבלת החוקה הראשונה ב-23 בנובמבר 1876. החוקה שכונתה "החוק הבסיסי" (Kanûn-ı Esâsî) העניקה חירויות פרט ושוויון לכל אזרחי האימפריה, ופתחה את "תקופת החוקה הראשונה" (Birinci Meşrûtiyet Devri) שנמשכה שנתיים בלבד, עד 1878, עת הושעתה והפרלמנט פוזר. עם זאת, לטנזימאט היו השפעות מרחיקות לכת, ומדינאים מכל רחבי האימפריה חונכו במהלכה ולאחריה ברוח רעיונותיה. רפורמות אטאטורק (Atatürk İnkılapları או Atatürk Devrimleri) שערך מוסטפא כמאל אטאטורק החל ב-1922 ועד מותו בשנת 1938, היו המשך ישיר ויישום של רעיונות הטנזימאט, והחידושים שהנהיג הביאו לשיא ולסיום את התהליך שעבר על האימפריה העות'מאנית משימור מוסדות העבר ועד נטייה לחדשנות והחלפתם בחדשים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏הערה לשונית: השם טנזימאט נוצר בתקופה שבה השפה הטורקית נכתבה באמצעות גרסה של האלפבית הערבי. בתקופה זו נכתב השם בטורקית בצורה تنظيمات, והתעתיק שלו לעברית הוא תנט'ימאת או תנזימאת. בשנת 1928 נערכה רפורמה בשפה הטורקית, ומאז היא נכתבת באלפבית טורקי המבוסס על האלפבית הלטיני. באלפבית זה נכתב השם בצורה Tanzimat והתעתיק שלו לעברית הוא טנזימאט.‏