יארי ליטמאנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יארי ליטמאנן
יארי ליטמאנן
מידע אישי
שם מלא יארי אולאבי ליטמאנן
תאריך לידה 20 בפברואר 1971
מקום לידה לאהטי שבפינלנד
גובה 1.82 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים
1987 - 1990
1991
1992
1992 - 1999
1999 - 2001
2001 - 2002
2002 - 2004
2004
2005
2005 - 2007
2008
2008 - 2010
2011
סה"כ
רייפאס
ה.י.ק. הלסינקי
מייליקוסקן פאלו
אייאקס אמסטרדם
ברצלונה
ליברפול
אייאקס אמסטרדם
לאהטי
האנזה רוסטוק
מאלמה
פולהאם
לאהטי
ה.י.ק. הלסינקי
86 (28)
27 (16)
18 (7)
159 (91)
21 (3)
26 (5)
20 (5)
11 (3)
13 (1)
10 (3)
0 (0)
40 (10)
18 (1)
449 (173)
נבחרת לאומית
1989 - 2010 פינלנד 137 (32)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

יארי אולאבי ליטמאנןפינית: Jari Olavi Litmanen; נולד ב-20 בפברואר 1971 בלאהטי שבפינלנד) הוא כדורגלן עבר פיני שנחשב לטוב ביותר שנולד בה אי פעם‏[1]. ב-2003 הוכתר על ידי אופ"א ככדורגלן הפיני הטוב ביותר ב-50 השנים האחרונות במסגרת "פרסי היובל של אופ"א"‏[2]. ליטמאנן נמצא במקום ה-53 ברשימת "הכדורגלנים הטובים ביותר אי פעם" לפי אגודת סטטיסטיקני הכדורגל (AFS)‏‏[3].

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליטמאנן ערך את הופעת בכורתו בליגת העל הפינית בגיל 16 ב-1987 בקבוצה המקומית רייפס להטי. לאחר ארבע עונות עבר לה.י.ק. הלסינקי, אחד המועדונים הגדולים ביותר במדינתו. ליטמאנן עבר בתום עונה בודדת מהלסינקי למייליקוסקן פאלו, שם שיחק שנה ועמה זכה בגביע הפיני.

ב-1992 עבר מפינלנד להולנד, לקבוצה אייאקס אמסטרדם. בעונתו הראשונה לא הצליח להשתלב עקב התבלטותו של דניס ברגקאמפ, אך עם עזיבתו הפך ליטמאנן לאחד מהשחקנים המרכזיים בקבוצה. בעונת 1993/94 הבקיע 26 שערים והיה מלך שערי הליגה, במקביל לזכייתה של אייאקס באליפות. עם לואיס ואן חאל כמאמן, הוא היה חלק מהקבוצה שהגיעה שנתיים ברצף לגמר ליגת האלופות. ליטמאנן היה הפיני הראשון שזכה בתואר כאשר אייאקס ניצחה את מילאן בגמר ב-1995. באותה שנה גם זכה עם הקבוצה בגביע הביניבשתי, ובהצבעות של כדורגלן השנה באירופה הגיע למקום השלישי. בעונה הבאה היה מלך השערים בליגת האלופות עם תשעה שערים, כולל שער השוויון בגמר מול יובנטוס, אף על פי שקבוצתו הפסידה במשחק בדו-קרב בעיטות עונשין.

ליטמאנן שיחק בסך הכול שבע שנים באמסטרדם. בסך הכול זכה בארבע אליפויות ובשלושה גביעים לאומיים. בנוסף, ליטמאנן הוא המבקיע המוביל של הקבוצה במסגרות אירופיות בזכות 24 שערים ב-44 משחקים. לצד יוהאן קרויף וואן חאל, הוא מוצג בסרטון וידאו מיוחד ב"מוזיאון אייאקס".

ב-1999 התאחד עם מאמנו הישן, ואן חאל, בברצלונה. תרומתו למועדון הייתה מצומצמת בשל פציעות רבות. הוא הבקיע שלושה שערי ליגה בלבד ב-21 משחקים. הבאת סרה פרר כמאמן הקבוצה במקום ואן חאל סימנה את סופו במועדון. הוא עבר לליברפול בהעברה חופשית בינואר 2001.[4]

אף על פי שהמאמן ז'ראר הוייה סימן את ליטמאנן כאחת ההחתמות המלהיבות של ליברפול אי פעם, גם שם הוא כשל בהצגת היכולת הטובה שהציג באייאקס והוא שותף במספר מועט של דקות. הוא אמנם לקח חלק בניצחונות הקבוצה בליגה, אך החמיץ את שלושת משחקי הגמר בהם השתתפה ואף ניצחה הקבוצה (גביע ה-FA, גביע אופ"א וגביע הפוטבול ליג) ב-2001.

חולצה של ליטמאנן, מוצגת במוזיאון הספורט של פינלנד

ב-2002 שאלה אייאקס את ליטמאנן מליברפול למשך שלושה חודשים[5]. מאחר שהפיני התקבל בקבוצה ברוח טובה, והיה לאחד משחקני המפתח של הקבוצה שהגיעה לרבע גמר ליגת האלופות עונת 2002/03, נשאר לבסוף ליטמאנן באייאקס עד אביב 2004.

ליטמאנן שב לפינלנד וחזר למועדון הכדורגל לאהטי (השם החדש של רייפס להטי)[6], אך במהרה עבר להאנזה רוסטוק במטרה לעזור לה להימנע מירידה לליגת המשנה בגרמניה. ליטמאנן לא הצליח במשימתו, ומשום כך עזב את הקבוצה. הוא הצטרף למאלמה בניסיון לעזור לקבוצה להעפיל לליגת האלופות.[7] גם במשימה זו נכשל, ובגלל פציעות החמיץ משחקים רבים. אף על פי כן ולמרות פציעות נוספות, הוא החליט להאריך את חוזהו בקבוצה עד סוף עונת 2007.

ליטמאנן הצטרף לפולהאם בינואר 2008 במסגרת ניסיון של עשרה ימים, ועל אף שחתם על חוזה חדש עד לסיום העונה[8], חזר למולדתו עקב חשש לבעיות בלבו. בחודש מאי שוחרר מהקבוצה, ובאוגוסט חזר ללהטי. הוא עזר ללהטי לסיים במקום השלישי בליגה ולהעפיל לראשונה בהיסטוריית המועדון למסגרת אירופית. ליטמאנן שיחק שתי עונות בלהטי, ובשנת 2011 חתם בה.י.ק. הלסינקי לעונה.[9] באוקטובר 2011 שיחק במשחק האחרון בקבוצה.

נבחרת פינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליטמאנן החל לשחק במדי נבחרת פינלנד ב-1989. את שערו הראשון הבקיע ב-1991 לשערה של נבחרת מלטה. ליטמאנן היה קפטן הנבחרת מ-1996 עד שנת 2008, אז הוחלף בתפקיד על ידי סמי הופייה. הוא ערך מעל ל-100 הופעות בנבחרת, והוא שיאן ההופעות שלה. הוא גם מלך שערי הנבחרת עם 32 שערים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]