לואיס אלברטו סוארס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיס סוארס
Luis Suárez vs. Netherlands (cropped).jpg
מידע אישי
שם מלא לואיס אלברטו סוארס דיאס
תאריך לידה 24 בינואר 1987 (בן 27)
מקום לידה סלטו שבאורוגוואי
גובה 1.81 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
2005 - 2003 נסיונל
מועדונים מקצועיים*
2006 - 2005
2007 - 2006
2011 - 2007
2014 - 2011
2014 -
נסיונל
חרונינגן
אייאקס
ליברפול
ברצלונה
29 (12)
29 (10)
110 (81)
110 (69)
3 (0)
נבחרת לאומית**
2007 - אורוגוואי 79 (41)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 11 בנובמבר 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
11 בנובמבר 2014

לואיס אלברטו סוארס דיאסספרדית: Luis Alberto Suárez Díaz; נולד ב-24 בינואר 1987 בסלטו) הוא כדורגלן אורוגוואי המשחק בעמדות החלוץ בברצלונה ובנבחרת אורוגוואי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוארס החל את הקריירה שלו במועדון הכדורגל נסיונל ממדינת הולדתו, אורוגוואי. בתקופתו במועדון הוא סומן כאחד מהכשרונות הגדולים ביותר באורוגוואי. הוא עלה לקבוצה הבוגרת של נסיונל בעונת 2005/2006, וכבר בעונה זו סייע לה לזכות באליפות אורוגוואי, לאחר שכבש 12 שערים ב-29 הופעות משחק.

לאחר עונה מוצלחת זו, עבר סוארס לקבוצת חרונינגן מליגת העל ההולנדית. במהלך עונת 2006/2007, הראשונה שלו בכדורגל האירופי, הבקיע סוארס עשרה שערים ב-29 משחקים במדי חרונינגן. לאחר אותה עונה, באוגוסט 2007, הוא הועבר לאייאקס אמסטרדם תמורת 7.5 מיליון אירו.

בהופעת הבכורה שלו בליגה במדי אייאקס כבש סוארס שער אחד, בישל שלושה נוספים, סחט בעיטת עונשין, והוביל את הקבוצה לניצחון 1-8 על דה חראפשחאפ. הוא המשיך עם צמד שערים מול הירנביין, ושלושער במשחק מול וילם II. את עונתו הראשונה באייאקס סיים עם 17 שערים. בעונת 2008/2009 המשיך סוארס את הצטיינותו, כאשר כבש 22 שערים שמיקמו אותו שני בדירוג מלכי השערים של הליגה ההולנדית. אף על פי כן, בעונה זו אייאקס נכשלה מבחינה קבוצתית, כאשר סיימה במקום השלישי בלבד בליגה ולא הצליחה להשיג מקום במוקדמות ליגת האלופות.

את העונה הבאה, 2009/2010, סיים סוארס כמלך שערי הליגה ההולנדית עם 35 שערים ב-34 משחקים - ממוצע של למעלה משער למשחק - וזכה בתואר כדורגלן השנה בהולנד. בהובלתו הציגה אייאקס את ההתקפה הטובה בליגה באותה עונה, שכבשה 106 שערים. סוארס סייע לאייאקס לסיים במקום השני בליגה, נקודה מתחת לאלופה טוונטה אנסחדה, וזכה עמה בגביע ההולנדי לאחר שכבש צמד שערים בניצחון 1-4 על פיינורד רוטרדאם במשחק הגמר.

ב-20 בנובמבר 2010 נשך סוארס את עותמאן באקאל, שחקן פ.ס.וו איינדהובן, במהלך משחק בין הקבוצות. כעונש הושעה על ידי ההתאחדות ההולנדית משבעה משחקי ליגה. סוארס התנצל על המקרה.

בתחילת שנת 2011 עבר סוארס תמורת 22.8 מליון ליש"ט לקבוצת ליברפול מהפרמייר ליג האנגלית. סוארס כבש בהופעת הבכורה שלו בליברפול אחרי שעלה מהספסל מול סטוק סיטי, ועד סוף העונה כבש 4 שערים ב-13 הופעות.

ב-15 באוקטובר 2011 הורחק סוארס ל-8 משחקים עקב התבטאות גזענית כלפי פטריס אברה, במהלך משחק מול מנצ'סטר יונייטד. ב-21 באפריל 2013, במהלך משחק נגד צ'לסי, נשך סוארס את שחקן היריבה ברניסלב איבנוביץ' מבלי ששופט המשחק הבחין בכך. בעקבות הנשיכה הושעה סוארס על ידי ההתאחדות האנגלית מעשרה משחקים.

בתחילת עונת 2013/2014 חזר לשחק עם ליברפול, וב-20 בדצמבר 2013 האריך את חוזהו במועדון עד שנת 2018. סוארס הוביל את ליברפול למאבק על האליפות עד המחזור האחרון, אך לבסוף סיימה הקבוצה במקום השני. סוארז כבש 31 שערים בעונה זו, כולל רביעייה נגד נוריץ' סיטי, וסיים כמלך שערי הליגה כשהוא משווה את שיא הכיבושים בפרמייר ליג לעונה של 38 משחקים.

ב-10 ביולי 2014 חתם סוארס לחמש עונות בברצלונה, ששילמה לליברפול עבורו סכום המוערך בכ-75 מיליון לירות שטרלינג (כ-94 מיליון אירו), ובכך הפך סוארס לכדורגלן השלישי היקר בהיסטוריה אחרי כריסטיאנו רונאלדו וגארת' בייל.‏[1]

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנבחרת הלאומית של אורוגוואי ערך סוארס את הופעת הבכורה שלו בפברואר 2007, במשחק מול מקסיקו. מאז הוא הפך לשחקן קבוע בסגל אורווגואי. במשחקי מוקדמות מונדיאל 2010 פתח סוארס בקביעות בהרכב נבחרתו, וכבש לזכותה חמישה שערים.

סוארס היה מהשחקנים הבולטים של אורוגוואי במונדיאל 2010, שבו סיימה הנבחרת במקום הרביעי. סוארס כבש שלושה שערים בטורניר, לרבות שני שערים בשלב שמינית הגמר מול נבחרת קוריאה הדרומית. בדקות הסיום של ההארכה במשחק רבע הגמר מול נבחרת גאנה, הדף סוארס בכדור המשחק בידו בעומדו על קו השער, על מנת למנוע שער לזכותה של גאנה. סוארס הורחק מהמשחק וגאנה זכתה לבעיטת עונשין, אך שחקנה בעט את הכדור למשקוף. אורוגוואי ניצחה במשחק בדו-קרב בעיטות עונשין.

בקופה אמריקה 2011 הוביל את הנבחרת עם 4 כיבושים, כולל השער הראשון במשחק הגמר לזכייה בטורניר. הופעותיו זיכו אותו בתואר השחקן המצטיין של האליפות ואת נבחרת אורוגוואי לזכייה בתואר.

למרות שנפצע במשחקי ההכנה לטורניר, נכלל סוארס בסגל נבחרתו למונדיאל 2014. הוא פתח בהרכב במשחקה השני של נבחרתו בטורניר, נגד אנגליה, וכבש צמד שהעניק ניצחון 1-2 לנבחרתו. במהלך המשחק השלישי של הנבחרת בטורניר, מול איטליה, נשך סוארס את הבלם האיטלקי ג'ורג'יו קייליני בכתפו. יומיים לאחר התקרית הורחק סוארס על ידי פיפ"א מתשעה משחקים בינלאומיים, והושעה מכל פעילות הקשורה בכדורגל במשך ארבעה חודשים. יו"ר ועדת המשמעת של פיפ"א קלאודיו סולסר אמר על המקרה: "התנהגות כזו אינה נסבלת על כל מגרש כדורגל ובפרט בגביע העולם בכדורגל כאשר עיני מיליונים נשואות אל הכוכבים שעל המגרש"‏[2][3].

סוארס במדי ליברפול, 2011

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיונל
אייאקס אמסטרדם
ליברפול
נבחרת אורוגוואי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיס סוארס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


כדורגלן השנה בהולנד

1984: חוליט  •  1985: ואן באסטן  •  1986: חוליט  •  1987: קומאן  •  1988: קומאן  •  1989: רומאריו  •  1990: ווטרס  •  1991: ברגקאמפ  •  1992: ברגקאמפ  •  1993: ליטמאנן  •  1994: דה בור  •  1995: ניליס  •  1996: דה בור  •  1997: סטאם  •  1999: ואן ניסטלרוי  •  2000: ואן ניסטלרוי  •  2001: ואן בומל  •  2002: ואן הוידונק  •  2003: קז'מן  •  2004: מקסוול  •  2005: ואן בומל  •  2006: קאוט  •  2007: אלווס  •  2008: הייטינחה  •  2009: אל חמדאווי  •  2010: סוארס  •  2011: יאנסן  •  2012: ורטונגן  •  2013: בוני  •  2014: בלינד

זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות השחקנים)

1974: האנטר | 1975: טוד | 1976: ג'נינגס | 1977: גריי | 1978: שילטון | 1979: בריידי | 1980: מקדרמוט | 1981: וורק | 1982: קיגן | 1983: דלגליש | 1984: ראש | 1985: ריד | 1986: ליניקר | 1987: אלן | 1988: בארנס | 1989: יוז | 1990: פלאט | 1991: יוז | 1992: פליסטר | 1993:מקגראת' | 1994: קנטונה | 1995: שירר | 1996: פרדיננד | 1997: שירר | 1998: ברגקאמפ | 1999: ז'ינולה | 2000: רוי קין | 2001: שרינגהאם | 2002: ואן ניסטלרוי | 2003: הנרי | 2004:הנרי | 2005:טרי | 2006:ג'רארד | 2007: רונאלדו | 2008: רונאלדו | 2009: גיגס | 2010: רוני | 2011: בייל | 2012: ואן פרסי | 2013: בייל | 2014: סוארס

זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות העיתונאים)

1948: מתיוס | 1949: קארי | 1950: מרסר | 1951: ג'ונסטון | 1952: רייט | 1953: לופהאוז | 1954: פיני | 1955:ריוורי | 1956: טראוטמן | 1957: פיני | 1958: בלנשפלאואר | 1959: סיד אואן | 1960: סלייטר | 1961: בלנשפלאואר | 1962: אדמסון | 1963: מתיוס | 1964: מור | 1965: קולינס | 1966: בובי צ'רלטון | 1967: ג'ק צ'רלטון | 1968: בסט | 1969: בוק/מקאי | 1970: ברמנר | 1971: מקלינטוק | 1972: בנקס | 1973: ג'נינגס | 1974: קלהאן | 1975: מאלרי | 1976: קיגן | 1977: אמילן יוז | 1978: בראנס | 1979: דלגליש | 1980: מקדרמוט | 1981: תייסן | 1982: פרימן | 1983: דלגליש | 1984: ראש | 1985: סאות'הול | 1986: ליניקר | 1987: אלן | 1988: בארנס | 1989: ניקול | 1990: בארנס | 1991: סטרכאן | 1992: ליניקר | 1993: וודל | 1994: שירר | 1995: קלינסמן | 1996: קאנטונה | 1997: זולה | 1998: ברגקאמפ | 1999: ז'ינולה | 2000: רוי קין | 2001: שרינגהאם | 2002: פירס | 2003: הנרי | 2004: הנרי | 2005: לאמפרד | 2006: הנרי | 2007: רונאלדו | 2008: רונאלדו | 2009: ג'רארד | 2010: רוני | 2011: פארקר | 2012: ואן פרסי | 2013: בייל | 2014: סוארס

זוכי נעל הזהב האירופית

1968: אוסביו | 1969: צ'קוב | 1970: מילר | 1971: סקובלאר | 1972: מילר | 1973: אוסביו | 1974: יזלדה | 1975: גיורגסקו | 1976: קאיפס | 1977: גיורגסקו | 1978: קרנקל | 1979: קיסט | 1980: ואנדנברג | 1981: סלאבקוב | 1982: קיאפט | 1983: גומז | 1984: ראש | 1985: גומז | 1986: ואן באסטן | 1987: קמטארו/פולסטר | 1988: קולאק | 1989: מתיוט | 1990: סאנצ'ס/סטויצ'קוב | 1991: פנסב | 1992: מקויסט | 1993: מקויסט | 1994: טיילור | 1995: אבטיסיין | 1996: אנדלאדזה | 1997: רונאלדו | 1998: מכלס | 1999: ג'רדל | 2000: פיליפס | 2001: לארסון | 2002: ג'רדל | 2003: מקאיי | 2004: הנרי | 2005: הנרי/פורלאן | 2006: טוני | 2007: טוטי | 2008: כ. רונאלדו | 2009: פורלאן | 2010: מסי| 2011: כ. רונאלדו | 2012: מסי | 2013: כ. רונאלדו/סוארס