לב יאשין
| לב יאשין | ||
|---|---|---|
| מידע אישי | ||
| שם מלא | לב איבנוביץ' יאשין | |
| תאריך לידה | 22 באוקטובר 1929 | |
| תאריך פטירה | 20 במרץ 1990 | |
| מקום לידה | מוסקבה שבברית המועצות | |
| גובה | 189 ס"מ | |
| עמדה | שוער | |
| מועדונים מקצועיים | ||
| 1949-1971 | דינמו מוסקבה | 326 |
| נבחרת לאומית | ||
| 1954-1970 | ברית המועצות | 78 |
|
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה |
||
לב איבאנוביץ' יאשין (רוסית: Лев Иванович Яшин; 22 באוקטובר 1929 - 20 במרץ 1990), שוערה של נבחרת ברית המועצות בכדורגל וקבוצת דינמו מוסקבה החל בשנות ה-50 ועד לתחילת שנות ה-70. נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי. נודע בכינוי "היהלום השחור" ו"הפנתר השחור", עקב לבושו השחור במשחקים.
תוכן עניינים |
קריירה [עריכה]
לב יאשין נולד במוסקבה, במשפחת פועלים. בגיל 14 עזב את בית הספר והחל לעבוד במפעל. בשעות הפנאי שיחק בקבוצת הכדורגל של המפעל. שנתיים אחר כך הצטרף לקבוצת הנוער של דינמו מוסקבה ובגיל 19 עבר לקבוצת הבוגרים. עד לשנת 1953 היה יאשין שוער מחליף, אך כאשר שוער הקבוצה עזב לדינמו מינסק, תפס יאשין את מקומו בקבוצה. בשנים 1950 - 1954 שיחק יאשין גם בליגת הוקי קרח, כשוער של קבוצת "דינמו מוסקבה" (הדבר התאפשר, כי משחקי ליגת הכדורגל לא נערכו בחורף), אך בסופו של דבר החליט להתמקד בכדורגל.
בשנת 1954 נבחר יאשין להיות שוער של נבחרת ברית המועצות. הוא הוביל את הנבחרת הסובייטית להישגים חסרי תקדים, ביניהם: מקום ראשון באולימפיאדת מלבורן ב-1956, אליפות אירופה לאומות בשנת 1960, סגנות ב-1964, וחצי גמר המונדיאל בשנת 1966. בשנת 1963 זכה בתואר שחקן השנה באירופה. יאשין הוא השוער היחידי בהיסטוריה הזוכה בתואר הזה. יאשין שיחק 78 פעמים במדי נבחרת ברית המועצות.
יאשין זכור לישראלים בעקבות צמד המשחקים בין נבחרת ישראל לנבחרת ברית המועצות בשנת 1956 במסגרת המוקדמות הקדם אולימפיים, באצטדיון על שם לנין במוסקבה (5:0 לברית המועצות) ובארץ (2:1 לברית המועצות). במשחק בארץ הבקיע את שערו החלוץ הישראלי נחום סטלמך.
במהלך הקריירה שלו עצר 150 שערים מבעיטות עונשין.
בהיותו בן 41 פרש יאשין ממשחק. בשנת 1971 נערך לכבודו באצטדיון לוז'ניקי במוסקבה משחק הוקרה בין דינמו מוסקבה לנבחרת כוכבי העולם, בו השתתפו בין היתר פלה, פרנץ בקנבאואר, אוסביו, בובי צ'רלטון וגרד מילר.
לאחר פרישתו ממשחק פעיל אימן יאשין קבוצות ילדים ונוער.
במהלך כל חייו היה יאשין מעשן כבד. עם השנים גרם העישון לנמק ברגלו, מה שחייב את הרופאים לכרות אותה בשנת 1984. גם לאחר הכריתה לא ויתר יאשין על הסיגריות וכעבור 6 שנים, ב-20 במרץ 1990, נפטר כתוצאה מסיבוכים הקשורים לניתוח הקודם.
תארים וזכיות [עריכה]
- אלוף אולימפי - 1956
- אלוף אירופה - 1960
- כדורגלן השנה באירופה - 1963
- אליפות ברית המועצות בכדורגל - 1954, 1955, 1957, 1959, 1963
- גביע ברית המועצות בכדורגל - 1953, 1963, 1970
- גביע ברית המועצות בהוקי קרח - 1953
- לב יאשין עוטר בעיטורים הסובייטים הבאים: תואר "גיבור העמל הסוציאליסטי" (יומיים לפני מותו), 2 עיטורי לנין, 2 עיטורי פועלי הדגל האדום
- נבחר כשוער בקבוצת הכדורגל של המאה
הנצחת זכרו [עריכה]
- פסל לזכרו מוצב ליד אצטדיון "דינמו" במוסקבה
- לוח הנצחה לזכרו מוצב בכניסה לאצטדיון לוז'ניקי במוסקבה
- בעיר טוליאטי (מחוז סמרה) נקרא רחוב על שמו
- פרס השוער המצטיין של גביע העולם בכדורגל נקרא בעבר על שמו
קישורים חיצוניים [עריכה]
| זוכי פרס כדורגלן השנה באירופה | ||
|---|---|---|
|
