יהודה ריינהרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יהודה ריינהרץ (נולד ב-1944) הוא פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ברנדייס ונשיאה לשעבר של האוניברסיטה בשנים 2010-1994.

נעוריו והשכלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה ריינהרץ נולד בחיפה, הוא למד בתיכון בגרמניה והיגר לארצות הברית עם הוריו בשנת 1961. ריינהרץ בוגר שני תארים ראשונים מאוניברסיטת קולומביה ומהסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה. את התואר השני שלו עשה באוניברסיטת הרווארד בנושא: "היהודים בימי הביניים" וקיבל אותו בשנת 1968. עשה את הדוקטורט באוניברסיטת ברנדייס, על ההיסטוריה היהודית המודרנית ב-1972.

חייו האקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריינהרץ היה הפרופסור הראשון ללימודי יהדות באוניברסיטת מישיגן, באן ארבור שבמישיגן. שם הוא יצר תוכנית בינתחומית שהיוותה את הבסיס למרכז פרנקל ללימודי היהדות באוניברסיטה זו. בשנת 1982 הוא נעשה פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית במחלקה ללימודי המזרח הקרוב וללימודי היהדות שבאוניברסיטת ברנדייס. שנתיים לאחר מכן נהפך למנהל מכון טאובר ללימודים יהודים-אירופאיים בברנדייס ושמונה שנים מאוחר יותר ייסד את מכון יעקב וליבי גודמן ללימודי ציונות בישראל. בין השנים 1991 עד 1994 שירת ריינהרץ כראש המכללה וכסגן נשיא בכיר לענייני האקדמיה.

תקופת הנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1994 הוכרז יהודה ריינהרץ כנשיאה השביעי של אוניברסיטת ברנדייס וירש בתפקיד זה את סמואל או טייר. במהלך תקופת כהונתו עברו על האוניברסיטה שינויים פיזיים ניכרים, בכללם הקמתו של אולם המגורים הוילה, הקומפלקס האקדמי על שם אברהם שפירו ומרכז הקמפוס על שם שפירו, כמו גם הריסתו של אולם פורד.

ב-25 בספטמבר 2009 הודיע על פרישתו מהנשיאות. ‏[1] לבקשת חבר הנאמנים הוא נשאר בתפקידו עד להחלפתו על ידי פרדריק לורנס בינואר 2011. ‏[2] מאז פרישתו מתפקידו כנשיא האוניברסיטה הוא מכהן כנשיא קרן מנדל. ‏[3]

אשתו שולמית ריינהרץ היא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת ברנדייס ומנהלת את מכון המחקר ללימודי נשים הממוקם במרכז אפשטיין.

תארים ועיטורי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריינהרץ קיבל פרסים ואותות כבוד רבים. הוא נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדע ב-1995. ב-1998 מונה על ידי הנשיא ביל קלינטון לשרת כחבר בוועדת הייעוץ הנשיאותית לנכסי השואה בארצות הברית. הוא מקבלם של דוקטורטים לשם כבוד מההיברו יוניון קולג', הסמינר התאולוגי היהודי, אוניברסיטת פארפילד בקונטיקט ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריינהרץ הוא מחברם של למעלה ממאה מאמרים ועשרים ספרים שהופיעו בשפות שונות. ספרו "היהודים בעולם המודרני" הוא אחד הטקסטים הנלמדים בקולג'ים בנושא היסטוריה יהודית מודרנית. זכה בפרסים רבים בישראל ובארצות הברית על הביוגרפיה שלו בת שני הכרכים על חיים ויצמן, נשיאה הראשון של ישראל. וספרו, אותו כתב ביחד עם בן הלפרו המכונה "ציונות ויצירתה של חברה חדשה", פורסם ב-1998.

שני ספריו האחרונים ראו אור בשפה העברית. באוקטובר 2005 הוא היה עורך משותף של ספר אודות המסמכים והמכתבים הנוגעים לחייה של מניה שוחט, חלוצה יוצאת דופן בעליה השנייה. בספטמבר 2006 הוא פרסם ספר אותו כתב יחד עם יעקב שביט, המנתח את מערכת היחסים שבין היהודים לאירופה בתקופה שמן המאה ה-18 ועד ימינו אלה. ספרו "ישראל במזרח התיכון", אותו ערך יחד עם איתמר רבינוביץ, יצא לאור באביב 2007.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל קולת, "(על) יהודה ריינהרץ, "חיים ויצמן : א: בדרך אל המנהיגות" (תשמז)", ‫ ציון נד,ד (תשמט 1989) 524-515.‬

ספרים שכתב ויצאו לאור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרווין וכמה מבני מינו: אבולוציה, גזע, סביבה ותרבות: יהודים קוראים את דרווין, ספנסר, באקל ורנאן/ מאת יעקב שביט, יהודה ריינהרץ. ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים, 2009.
  • אירופה המהוללת והמקוללת: מסה על יהודים, ישראלים, אירופה ותרבות המערב/ מאת יעקב שביט, יהודה ריינהרץ; בעריכת אלי שאלתיאל. תל אביב: עם עובד, תשס"ו 2006.
  • הציונות: יצירתה של חברה חדשה/ בן הלפרן, יהודה ריינהרץ; תרגמה מאנגלית עדה פלדור. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס 2000.
  • תולדות השומר הצעיר בגרמניה: 1939-1931. בצירוף מסות מאת צבי רענן ואחרים. תרגם מאנגלית יואל דרום. תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ט 1989.
  • חיים ויצמן: בדרך אל המנהיגות. ירושלים: הספרייה הציונית, תשמ"ז 1987.

ספרים שערך ויצאו לאור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם הזרם ונגדו: מניה שוחט - אגרות ותעודות 1960-1906/ העורכים: יהודה ריינהרץ, שולמית ריינהרץ, מוטי גולני. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשס"ה 2005.
  • עידן הציונות/ עורכים: אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ, יעקב הריס. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2000.
  • לאומיות ופוליטיקה יהודית: פרספקטיבות חדשות/ עורכים: יהודה ריינהרץ, יוסף שלמון, גדעון שמעוני. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים, מכון טאובר אוניברסיטת ברנדייס, בוסטון, תשנ"ז 1996.
  • ציונות ודת/ עורכים: שמואל אלמוג, יהודה ריינהרץ, אניטה שפירא. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ד 1994.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]