אניטה שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אניטה שפירא (נולדה ב-1940) היא פרופסור מן המניין להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, העומדת בראש המכון לחקר הציונות שם וכלת פרס ישראל לשנת תשס"ח 2008 בחקר ההיסטוריה הכללית.

תוכן עניינים 1 חייה ופועלה 2 פרסים בהם זכתה 3 מחקרה 4 ספרים שכתבה 5 ספרים ואוספים שערכה 6 מאמרים נבחרים פרי עטה 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייה ופועלה

אניטה שפירא נולדה בפולין, עלתה לארץ ישראל ב-1947 וגדלה בתל אביב. סיימה את התואר הראשון בהיסטוריה כללית ויהודית ב-1964 באוניברסיטת תל אביב. למדה לתואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, וסיימה את התואר ב-1968. נושא התזה היה: "ההתפתחות הפוליטית של גדוד העבודה" תחת הנחייתו של פרופסור שלמה נאמן. עשתה דוקטורט בהיסטוריה של עם ישראל, אותו קיבלה ב-1974. נושא הדיסרטציה היה: "המאבקים למען עבודה עברית 1929-1939", והיא נעשתה תחת הנחייתו של פרופסור דניאל קארפי.

בשנות התשעים השתתפה בוויכוח כנגד הפוסט-ציונים. עסקה בנושאים כמו שלילת הגלות והיחס לשואה ולניצוליה. היא מרבה לבדוק את היכולת המוגבלת של ההיסטוריון לעצב את הזיכרון הקולקטיבי וחולשתו אל מול מיתוסים, אמצעי התקשורת וספרות.

עמדה בראש פרויקט מחקר לחקר תולדות ההעפלה, שהניב למעלה מעשרה ספרים. היא מטפחת פורום של חוקרים צעירים במסגרת המכון לחקר הציונות.

במסגרת פעילותה בקרן הזיכרון לתרבות יהודית יזמה כניסה של הקרן לטיפוח העברית בארצות הברית, על מנת לנסות להכניס בחזרה את השפה העברית לתודעה הציבורית היהודית באמריקה.

אניטה שפירא יזמה את הקמתו של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, והייתה ראשו הראשון בשנים 1996-1999.

משמשת כפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב מאז 1981 וכפרופסור מן המניין מאז 1985.

בשנים 1985-1989 כיהנה כחברת ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) של המועצה להשכלה גבוהה, בשנים 1987 עד 1990 הייתה יושבת ראש הוועד המנהל של הוצאת עם עובד, בשנים 1995-1990 הייתה דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, החל מ-1988 משמשת בחבר המנהלים של מרכז זלמן שזר, החל מ-1995 היא מופקדת הקתדרה ע"ש רובן מרנפלד לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב. החל משנת 2000 מכהנת כראש מכון חיים ויצמן לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 2001-2002 שימשה כנשיאת קרן הזיכרון לתרבות היהודית.

[עריכה] פרסים בהם זכתה

בשנת 1977 זכתה בפרס מטעם יד בן צבי על ספרה "המאבק האכזב". בשנת 1992 זכתה בפרס לרגל 50 שנות עם עובד לספר העיון המצטיין, "חרב היונה". בשנת 1993 זכתה בפרס הספר היהודי הלאומי בקטגוריה "ישראל" על הגרסה האנגלית של ספרה Land and Power. בשנת 2004 זכתה בפרס זלמן שזר בהיסטוריה יהודית, על ספרה "יגאל אלון - אביב חלדו". בשנת 2005 זכתה בפרס הרצל מאת עיריית הרצליה, על מצוינותה במחקר הציונות. אניטה שפירא היא כלת פרס ישראל בהיסטוריה לשנת תשס"ח.

[עריכה] מחקרה

תחומי מחקרה של שפירא הם היסטוריה פוליטית, תרבותית, חברתית, אינטלקטואלית וצבאית. היא עוסקת בהיסטוריה יהודית וישראלית בתקופה שמן 1881 ועד ימינו.

ספרה הראשון של שפירא, שהיה מושתת על הדוקטורט שלה, הוא המאבק הנכזב: עבודה עברית 1929-1939. הוא עוסק בהיסטוריה חברתית ופוליטית של שנות העשרים והשלושים. מלבד המאבקים סביב נושא העבודה העברית עוסק הספר גם באידאולוגיות השונות שרווחו ביישוב ביחס לבעיה הערבית, וכן הוא מציג את המאבקים בין שמאל וימין בתוך היישוב היהודי על הגמוניה ועל דרכי הפעולה של הגשמת הציונות.

ספרה השני הוא ברל: ביוגרפיה, והוא עוסק בברל כצנלסון. בספר זה פרצה שפירא לתודעה הציבורית. ביוגרפיה זו זכתה להצלחה גם בציבור הרחב וזכתה לשמונה מהדורות. זוהי היסטוריה של היישוב עם דגש על תנועת העבודה מימי העלייה השנייה ועד תום מלחמת העולם השנייה, כשדמותו של ברל כצנלסון מהווה את הציר שמוליך את הסיפור גם מהצד החברתי והתרבותי, מכיוון שהוא היה אישיות שטיפוח הצד התרבותי היה חשוב בעיניו לא פחות מהפוליטיקה.

לאחר מכן הציעו לשפירא לכתוב ביוגרפיה של יגאל אלון, היא החלה לעבוד על הנושא והחלה לכתוב גם על נושאים אחרים, בעיקר על ציונות וכוח. היא בחנה את הסוגיה מתי השלימה התנועה הציונית עם המחשבה שעל מנת להגשים את הציונות לא יהיה מנוס משימוש בכוח. הרעיון החל ממאמר שנהפך ברבות הימים לספר בשם חרב היונה: הציונות והכוח, 1881-1948, והוא עלה במוחה ממאמרו המפורסם של מנחם בגין בעת מלחמת לבנון "בזכות מלחמת ברירה". שפירא התחקתה על ראשית הציונות, ובחנה את השימוש בכוח. הספר כלל שני חלקים: עד המרד הערבי והחלק השני עסק בתקופה שלאחר המרד הערבי. הראשון עד 1936 שדן באתוס הדפנסיבי שאפיין עד אז את התנועה, והשני מ-1936 שעסק באתוס האופנסיבי, שמכיר בצורך השימוש בכוח, ואפילו אינו דוחה אותו. זהו תוצר הלוואי של עבודתה על יגאל אלון ולמעשה כלל לא עוסק בו, אלא בהיסטוריה של המנטליות או בהיסטוריה של התפתחות רעיונית, עם דגש על היחס הנפשי אל רעיונות מאת בני התקופה. פועל יוצא נוסף מן העבודה על הביוגרפיה של יגאל אלון היה ספרה מפטורי הרמ"א עד פירוק הפלמ"ח, שמציג את המאבק בין בן-גוריון לבין יוצאי ההגנה והפלמ"ח, אותם רצה בן-גוריון להחליף בנאמניו יוצאי הצבא הבריטי, תוך כדי מלחמת העצמאות.

בתקופה זו התחילה לעסוק הרבה בנושאים הקשורים לתרבות ולזיכרון קולקטיבי, כפי שבא לידי ביטוי בכמה ממאמריה, כמו המאמרים על לטרון ועל חרבת חיזעה. בשורה של מחקרים היא עסקה ביחסה של החברה הישראלית לשואה ולניצולי השואה.

בינתיים השלימה את הביוגרפיה של יגאל אלון, תחת השם אביב חלדו. הספר עוסק בעיקר בתקופה עד 1950 ולמרות שהיא כוללת היסטוריה של המערכות של מלחמת העצמאות, שאלון השתתף בהן כמצביא החשוב ביותר באותה מלחמה, זהו אינו ספר על היסטוריה צבאית, אך שפירא משתמשת בהיסטוריה צבאית על מנת לבחון את התפתחות הביוגרפיה של יגאל אלון וההתפתחות של דור בארץ, דור הפלמ"ח, הוא דור הצברים הראשון וחושפת את תהליך ההתבגרות של הדור בתחנות שמציינת בספר ושאותן עבר יגאל אלון כמו כפר תבור, בית הספר החקלאי כדורי, גינוסר ואחר כך פעילותו הצבאית. זו ביוגרפיה של איש אחד, אך גם הביוגרפיה של דור הפלמ"ח.

ספרה התנ"ך והזהות הישראלית הוא מסה ארוכה בצירוף מסמכים שעליהם מבוססת המסה. הספר מנסה להסביר מדוע ירד מעמדו של המקרא בזהות הישראלית.

ספרה יהודים, ציונים ומה שביניהם הוא אסופת מאמרים שכתבה בשנים 1999-2007. הקובץ עוסק בנושאי זהות, תרבות וזיכרון, בהמשך לקובץ המאמרים הקודם שלה יהודים חדשים, יהודים ישנים.

אניטה שפירא משתמשת בספרות להדגמה ולשימוש בהלכי רוח ולא בספרות כנושא לניתוח ספרותי.

חלק מספריה תורגמו לאנגלית, גרמנית, רוסית וצרפתית.

[עריכה] ספרים שכתבה

• המאבק הנכזב: עבודה עברית 1939-1929. הוצאת אוניברסיטת תל אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1977.
• ברל, ספרית אופקים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב ועם עובד, תל אביב 1980.
• מפיטורי הרמ"א עד פירוק הפלמ"ח: סוגיות במאבק על ההנהגה הביטחונית, 1948. תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985 תשמ"ה.
• ההליכה על קו האופק, אסופת מחקרים, ספריית אופקים, עם עובד, תל אביב, 1989 תשמ"ח.
• חרב היונה: הציונות והכוח, 1881-1948 , עם עובד, תל אביב, 1992 תשנ"ב.
• יהודים חדשים, יהודים ישנים, עם עובד, תל אביב, 1997 תשנ"ז.
• יגאל אלון: אביב חלדו: ביוגרפיה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2004, תשס"ד.
• התנ"ך והזהות הישראלית, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, האוניברסיטה העברית, 2005 תשס"ו.
• יהודים, ציונים ומה שביניהם, הוצאת עם עובד, 2007.

[עריכה] ספרים ואוספים שערכה

• אגרות ברל כצנלסון, 1937-1930. 200 אגרות, מבוא ואפרט מדעי מפורט, עם עובד, 1984.
• סוגיות בתולדות הציונות והיישוב (סדרה) עורכת: אניטה שפירא, עורכת משנה: רעיה אדלר.
• "העלייה השנייה" הרצאות ברל כצנלסון בפני הבחירות הסוציאליסטיות. (1928), ערכו וההדירו אניטה שפירא ונעמי אביר, תל אביב 1990.
• הציונות, מאסף ד', יחד עם דניאל קארפי וגדליה יוגב.
• ציונות ודת, אסופת מאמרים, יחד עם שמואל אלמוג ויהודה ריינהרץ, הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים, מכון טאובר, אוניברסיטת ברנדייס, בוסטון.
• עצמאות - חמישים השנים הראשונות, אסופת מאמרים, עורכת: אניטה שפירא, הוצאת מרכז שז"ר לתולדות ישראל, ירושלים תשנ"ח.
• עידן הציונות, אסופת מאמרים, יחד עם יהודה ריינהרץ ויעקב הריס, מרכז שז"ר בשיתוף עם אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברנדייס, ירושלים 2000.
• מדינה בדרך, החברה הישראלית בעשורים הראשונים, אסופת מאמרים, עורכת: אניטה שפירא, מרכז שז"ר, ירושלים 2001.

[עריכה] מאמרים נבחרים פרי עטה

• "ההיסטוריה של המיתולוגיה - קוים להיסטוריוגרפיה על אודות בן-גוריון והשואה", אלפיים 18 , 1999, עמ' 24-53.
• "חרבת חזעה, זיכרון ושכחה", אלפיים 21, 2000, עמ' 9-53.
• "מדור הפלמ"ח לדור ילדי הנרות: זהות ישראלית בהשתנות", יוסי מאלי, עורך, מלחמות, מהפכות וזהות דורית, תל אביב, 2001, עמ' 129-142.
• "משפט אייכמן - דברים שרואים מכאן לא רואים משם", הוצאת יד ושם, סדרת עיון ומחקר - הרצאות ומסות, חוברת מס. 2 (חוברת נפרדת), ירושלים 2002.

• "יהדות וישראליות - מבט היסטורי", נרי הורביץ, עורך: דת ולאומיות בישראל ובמזרח התיכון, תל אביב 2002, עמ' 205-225.
• "גולדה: נשיות ופמיניזם", ישראל, כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, היסטוריה, תרבות, חברה, 3, אביב תשס"ג, 2003, עמ' 57-69.
• " לאן הלכה שלילת הגלות", אלפיים, כתב עת רב תחומי לעיון, הגות וספרות, עורכת ניצה דרורי-פרמן, קובץ 25, תשס"ג 2003, עמ' 54-9.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמרה טראובמן, אניטה שפירא ובנימין איזק - זוכי פרס ישראל בחקר ההיסטוריה הכללית, בעיתון הארץ
• אניטה שפירא זכתה בפרס ישראל בחקר ההיסטוריה, ynet
• הספרים של אניטה שפירא באתר סימניה
• אתר המכון לחקר הציונות בראשו עומדת פרופסור אניטה שפירא
• רשימת מאמריה בעברית ברמב"י
• רשימת מאמריה באנגלית ברמב"י
• אלקינד וחבריו חוזרים לרוסיה מאת אניטה שפירא
• הידלדלותה של הרוח בארץ מאת אורי הייטנר מתוך כתב העת ארץ אחרת
• האם ירדה קרנו של התנ"ך? מאת יאירה אמית
• שולמית גבע: התנ"ך, הזהות הישראלית, והארכאולוגיה המקראית
• התנ"ך והזהות הישראלית מאת ישראל רוזנסון בהצופה
• חלד קטוע מאת יצחק טאוב
• יגאל אלון: אביב חלדו, אניטה שפירא