יום השבת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום השבת[1] הוא היום השביעי בשבוע.
בעברית, שמם של כל שאר ימות השבוע מבוסס על מספרם הסידורי בשבוע (יום ראשון, יום שני וכו'). יוצא מן הכלל היום השביעי, שאינו קרוי "יום שביעי" אלא שבת. לפי התורה, ביום זה הסתיימה בריאת העולם, וה' שבת מכל מלאכתו, ומכאן שמו של היום - שבת. בהתאם לכך, ביהדות זהו יום המנוחה השבועי.
 |
ויכלו השמים והארץ, וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלוהים לעשות. |  |
| – בראשית, פרק ב' פסוקים א'-ג' | ||
בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 זהו היום השישי בשבוע (שספירת הימים בו מתחילה ביום שני). בכל ארצות אירופה ואמריקה זהו יום מנוחה, הנוסף על יום ראשון. בחלק מהארצות המוסלמיות זהו יום העבודה הראשון בשבוע, ובחלק אחר זהו יום מנוחה הנוסף על יום שישי. בחלק מלשונות אירופה נקרא יום שבת בשמות שנגזרו מהמילה העברית "שבת", ובחלק אחר הוא נקרא על-שם כוכב הלכת סטורן. בערבית, שגם בה מקובל לכנות את רוב ימי השבוע על-פי מספרם הסידורי, נקראים ימי שישי ושבת בשמות מיוחדים. יום שבת מכונה "א-סבת" בדומה לשמו בעברית.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ע"פ האקדמיה ללשון העברית, יש לומר 'יום השבת' או 'היום השביעי', ולא 'יום שבת', על פי לשון המקרא, כגון: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ 8), "וישבת ביום השביעי" (בראשית ב 1)
| ימי השבוע | ||
|---|---|---|
|
