שלום שבזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שלום שבזי

רבי שלוֹם שבזי (תימן, 1619 - תימן, 1720) המכונה גם אבא שׁלום שבזי, היה מגדולי חכמי ומשוררי תימן ואחד מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית לדורותיהם‏[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שבזי נולד ביישוב נג'ד אלוליד שליד תעיז בשנת 1619[2], לאביו יוסף (שלם בן יוסף בן אביגד בן כלפון משתא אלשבזי), וכשעבר ליישוב שבז נוסף לו הכינוי "אלשבזי". בגיל 15 נפטר אביו ועקב כך עזב את ביתו על מנת לפרנס את המשפחה. כשחזר התגורר בקלעת אלצעיד ועקב השתוקקותו לתורה ולחכמה הירבה לעלות לצנעא בירת תימן שם היה רגיל לשאת ולתת עם חכמי העיר בתורה. ידועה ידידותו הרבה עם ראש רבני צנעא הרב סעדיה דריין (שחיבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם שרובו אבד), אליו כתב שיר הפותח במילים "אהוב ליבי נשיא הדור בעירו אשר הגה בתורה התמימה". הרב שבזי נפטר ב-1720, בהיותו קרוב לגיל מאה.

שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירתו הושפעה מתורת הקבלה ולרבים משיריו יש גוון מסתורי וסמלי. עסק גם בפילוסופיה והדבר ניכר בשיריו ובספרו "חמדת ימים" על התורה ‏[3]. מרבית שירי הרב שבזי הם בעיקר שירי קודש המבטאים את הקשר הניצחי שבין עם ישראל והקב"ה, ומיעוטם שירי חידות בתורה לידידיו הרבנים, ושירי פולמוס ושעשוע. בכולם חבויים רמזים או מוסר השכל. כמו כן שירתו של ר' סאלם אלשבזי מתאפיינת בהערצה לתלמידי חכמים, כמו חכמי הישיבה בצנעא שהיה כ"כ משתוקק ללמוד בחברתם עד כדי כך שהיה רואה אותם בחלומו ומציין זאת בשיר: "בליל חלמתי ואני באוזל (צנעא) הבנויה, ונתחברתי עם השיבה השרויה" (חכמי הישיבה בצנעא). בדומה לחכמי ומשוררי ספרד בעידן תור הזהב, גם שירתו מתאפיינת במשקל שירת ספרד.

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורתו של הרב שבזי, המתבטאת בעיקר בחיבורו חמדת ימים, הייתה בעיקר מדרשית-קבלית, בדומה לרוב ראשוני תימן‏[4]. הרב שבזי חיבר גם פירוש הלכתי על הלכות שחיטה לרמב"ם, וספרי סגולות, דוגמת ספר המרגלית[5]. עוד חיבר תכלאל משתא-שבזי, עם פירוש, אם כי יש מייחסים אותו לבן משפחתו‏[6].

הרב הנערץ בתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של הרב שבזי, בעיר תעיז, נתקדש גם אצל היהודים וגם אצל התימנים המוסלמים. הוא האישיות הרבנית הנערצת ביותר על יהודי תימן ובפיהם הוא מכונה בתואר "אבא שלום שבזי". דמותו נתפסת בעיניהם כדמות מופלאה של איש מופת בעל השגות על אנושיות ומחולל ניסים, ורבים הם הסיפורים על מופתיו וישועותיו. דוגמה מפורסמת לסיפורי הניסים שסופרו עליו מובאת על ידי הרב יעקב ספיר, בספרו אבן ספיר[7]:

בכל ערב שבת נעשה לו נס קפיצת הארץ ובא לארץ ישראל לשבות שם, פעם בירושלם פעם בטבריא פעם בעכו או בחברון, ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו.

ביטוי להערצה הגדולה שלה זכה בכל מחוזות תימן, נמצא בדבריו של הרב שמואל בן יוסף עדני (חי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) מחכמי העיר עדן שבדרום תימן שהכתיר את רבי שלום שבזי כ"גדול הדורות" בספרו "נחלת יוסף":

עוד נוסיף להתפלא על המשורר האביר אשר הופיע בעיר צנעא הגדולה זה כשלוש מאות שנה, אחרון בזמן וגדול המעלה, הוא הרב הגדול בענקים כמו"ר שלום שבזי זצ"ל לחיי העולם הבא. הוא האיש אשר בחר בו ה', הבקי בכל סתרי התורה, וכל עומק הלכה חמורה, אשר לא יאומן כי יסופר כי איש פרטי אשר חייו קצובים, יחבר כ"כ שירים ויתר חיבורים, ישתוממו הרעיונים ויתמהו הנבונים איך וכמה כחו גדול זה הרב גדול הדורים, כי הרב הנאור הזה חיבר כשלושת אלפים שירים נאים ופיוטים נחמדים ויקרים, וכל עינים לו יחזה איך ועד כמה רוחב ליבו ועומק בינתו ברזי הסתרים, ואם תעמיק ותבין בשירותיו תראה מה רבה ענוותנותו כהלל הזקן ראש הציבורים, כי זה שר שלום האיש יותר עניו מכל אדם כמעט כמשה רבנו ע"ה מבחר כל היצורים.

לרב שבזי הייתה בת בשם שמעה ושני בנים: ר' יהודה ור' שמעון. בתו, שמעה, נקברה בסמוך לכפר נ'גד אלבעאדן שבמחוז עודיין (המכונה גם ת'ועבת).

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שבזי ככל הנראה נפטר בט' בשבט (יש האומרים: י' בשבט), ונקבר בעיר תעיז בתימן. מסורת תימן מספרת שבאותו היום בו נפטר, נולד הרש"ש.

בשנת ה'תשס"ח הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אהלי צדיקים, הלך לשקם ולהקים מצבה על קברו של הרב שבזי.

על קברו נכתב: "מקום מנוחת איש האלוקים מאורה של יהדות תימן אבא שלום שבזי זתע"א (ועד אהלי צדיקים ברשות הר"ר ישראל מאיר גבאי)".

בסמוך נימצא מקוה מים עם בית כנסת וספר תורה מכתב ידו‏[8]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 הוצא לאור קובץ משיריו (דיוואן), שלא פורסמו עד אז על ידי "יד בן-צבי".

בשנת 1984 הוציאה הזמרת עפרה חזה את אלבומה שירי תימן, אלבום שלם שכלל שירים מסורתיים ממוצאה התימני, שרובם הם פיוטים של הרב שבזי. מוזיקה זו הפכה בהמשך לזו שסללה את דרכה לשוק הבינלאומי, ופיוטיו בני מאות השנים של שבזי הפכו לחלק משיריה הגדולים ביותר, ביניהם השיר "אם ננעלו" שהפך ללהיט בינלאומי אדיר.

בשנת 2005 כלל המוסיקאי עידן רייכל באלבומו "ממעמקים" שני שירים מאת שבזי: "ביום שבת" ו"אם תחפצה".

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב שלום שבזי בתל אביב

בישראל, שמו של ר' שלום שבזי מונצח בשמותיהם של בתי כנסת רבים של העדה התימנית וכן ברחובות ובשכונות הנושאים את שמו, בעיקר ביישובים בהם התיישבו יוצאי תימן בישראל. השכונה המפורסמת ביותר הקרויה על שמו היא שכונת שבזי בתל אביב. כמו כן, במהלך השנים נכתבו ואף הולחנו מספר שירים אודותיו. על שמו הוקם מושב (טירת שלום) אשר כיום היא שכונה בדרום נס ציונה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדרש חמדת ימים - פירוש על התורה בדרך הפרד"ס[9].
  • ספר החול (נקרא גם גורל החול) - ספר שנכתב כנגד פעולותיו של הגוי אבן אלואן, שהיה נחשב למחולל ניסים.
  • כתאב אלזיג - חיבור באסטרונומיה.
  • פירוש על ההפטרות.
  • ספר המרגלית - חיבור העוסק בקבלה מעשית, עם תוספות מבנו מארי שמעון.
  • שימוש תהילים - חיבור סגולות על פרקי תהילים‏[10].
  • פירוש על הלכות שחיטה (בנוסף לעוד נושאים) במשנה תורה לרמב"ם.
  • תכלאל משתא-שבזי - סידור תפילה, כתב יד, המיוחס לפעמים לבן משפחתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום בן יוסף שבזי - האיש ויצירתו - מאת יוסף טובי
  2. ^ כך כתב בספרו "חמדת ימים" בפרשת בלק
  3. ^ הרב עמרם קורח בספרו סערת תימן סבור כי לא הרב שבזי חיבר ספר זה, אולם זוהי דעת יחיד בין החוקרים
  4. ^ רוב ראשוני תימן חיברו בעיקר ספרי מדרשים, לדוגמה ה"מדרש הגדול", לרב עדני, "מאור האפילה", לרבינו נתנאל בן ישעיה, "חן טוב" להרב יחיא בדיחי ועוד.
  5. ^ אנציקלופדיה לחכמי תימן, ד"ר משה גברא.
  6. ^ כך גורס הרב רצאבי בשו"ע המקוצר - עיני יצחק.
  7. ^ שלום שבזי, באתר דעת, אנציקלופדיה יהודית (ר' יעקב ספיר, שנסע בתימן, הביא בחלק ראשון מספרו אבן ספיר סיפורים אלה)
  8. ^ "מסע לתימן", יעקב ספיר, הוצאת לוין-אפשטיין, תשי"א
  9. ^ יצא בשתי מהדורות חדשות
  10. ^ אנציקלופדיה לחכמי תימן. ככל הנראה שונה מזה המיוחס לרב האי גאון.