שלום שבזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שלום שבזי

רבי שלוֹם שבזי (תימן, 1619 - תימן, 1720) המכונה גם אבא שׁלום שבזי, היה מגדולי חכמי ומשוררי תימן ואחר מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית לדורותיהם[1].

תוכן עניינים

ביוגרפיה [עריכה]

הרב שבזי נולד ביישוב נג'ד אלוליד שליד תעיז בשנת 1619 [2], לאביו יוסף (שלם בן יוסף בן אביגד בן כלפון משתא אלשבזי), וכשעבר ליישוב שבז נוסף לו הכינוי "אלשבזי". בגיל 15 נפטר אביו ועקב כך עזב את ביתו על מנת לפרנס את המשפחה. כשחזר התגורר בקלעת אלצעיד ועקב השתוקקותו לתורה ולחכמה הירבה לעלות לצנעא בירת תימן שם היה רגיל לשאת ולתת עם חכמי העיר בתורה. ידועה ידידותו הרבה עם ראש רבני צנעא הרב סעדיה דריין (שחיבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם שרובו אבד), אליו כתב שיר הפותח במילים "אהוב ליבי נשיא הדור בעירו אשר הגה בתורה התמימה".

שלום שבזי נפטר ב-1720, בהיותו קרוב לגיל מאה.

שירתו [עריכה]

שירתו הושפעה מתורת הקבלה ולרבים משיריו יש גוון מסתורי וסמלי. עסק גם בפילוסופיה והדבר ניכר בשיריו ובספרו "חמדת ימים" על התורה [3]. מרבית שירי הרב שבזי הם בעיקר שירי קודש המבטאים את הקשר הניצחי שבין עם ישראל והקב"ה, ומיעוטם שירי חידות בתורה לידידיו הרבנים, ושירי פולמוס ושעשוע. בכולם חבויים רמזים או מוסר השכל. בדומה לחכמי ומשוררי ספרד בעידן תור הזהב, גם שירתו מתאפיינת במשקל שירת ספרד.

הרב הנערץ בתימן [עריכה]

קברו של הרב שבזי, בעיר תעיז, נתקדש גם אצל היהודים וגם אצל התימנים המוסלמים. הוא האישיות הרבנית הנערצת ביותר על יהודי תימן ובפיהם הוא מכונה בתואר "אבא שלום שבזי". דמותו נתפסת בעיניהם כדמות מופלאה של איש מופת בעל השגות על אנושיות ומחולל ניסים, ורבים הם הסיפורים על מופתיו וישועותיו.

ביטוי להערצה הגדולה שלה זכה בכל מחוזות תימן, נמצא בדבריו של הרב שמואל בן יוסף עדני (חי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) מחכמי העיר עדן שבדרום תימן שהכתיר את רבי שלום שבזי כ"גדול הדורות" בספרו "נחלת יוסף":

עוד נוסיף להתפלא על המשורר האביר אשר הופיע בעיר צנעא הגדולה זה כשלוש מאות שנה, אחרון בזמן וגדול המעלה, הוא הרב הגדול בענקים כמו"ר שלום שבזי זצ"ל לחיי העולם הבא. הוא האיש אשר בחר בו ה', הבקי בכל סתרי התורה, וכל עומק הלכה חמורה, אשר לא יאומן כי יסופר כי איש פרטי אשר חייו קצובים, יחבר כ"כ שירים ויתר חיבורים, ישתוממו הרעיונים ויתמהו הנבונים איך וכמה כחו גדול זה הרב גדול הדורים, כי הרב הנאור הזה חיבר כשלושת אלפים שירים נאים ופיוטים נחמדים ויקרים, וכל עינים לו יחזה איך ועד כמה רוחב ליבו ועומק בינתו ברזי הסתרים, ואם תעמיק ותבין בשירותיו תראה מה רבה ענוותנותו כהלל הזקן ראש הציבורים, כי זה שר שלום האיש יותר עניו מכל אדם כמעט כמשה רבנו ע"ה מבחר כל היצורים.

לרב שבזי הייתה בת בשם שמעה ושני בנים: ר' יהודה ור' שמעון. בתו, שמעה, נקברה בסמוך לכפר נ'גד אלבעאדן שבמחוז עודיין (המכונה גם ת'ועבת).

מותו [עריכה]

הרב שבזי ככל הנראה נפטר בט' בשבט (חלק סוברים שבי')[4][5][6][7][8][9][10]. מסורת תימן מספרת שבאותו היום בו נפטר הרב נולד הרש"ש. הרב שבזי נקבר בעיר תעיז. על מקום קבורתו יש ציון גדול ומערה, ומקוה מים עם בית כנסת וספר תורה מכתב ידו[11]

מורשת [עריכה]

בשנת 1977 הוצא לאור קובץ משיריו (דיוואן), שלא פורסמו עד אז על ידי "יד בן-צבי".

בשנת 1984 הוציאה הזמרת עפרה חזה את אלבומה שירי תימן, אלבום שלם שכלל שירים מסורתיים ממוצאה התימני, שרובם הם פיוטים של הרב שבזי. מוזיקה זו הפכה בהמשך לזו שסללה את דרכה לשוק הבינלאומי, ופיוטיו בני מאות השנים של שבזי הפכו לחלק משיריה הגדולים ביותר, ביניהם השיר "אם ננעלו" שהפך ללהיט בינלאומי אדיר.

בשנת 2005 כלל המוסיקאי עידן רייכל באלבומו "ממעמקים" שני שירים מאת שבזי: "ביום שבת" ו"אם תחפצה".

הנצחה [עריכה]

רחוב שלום שבזי בתל אביב

בישראל, שמו של ר' שלום שבזי מונצח בשמותיהם של בתי כנסת רבים של העדה התימנית וכן ברחובות ובשכונות הנושאים את שמו, בעיקר ביישובים בהם התיישבו יוצאי תימן בישראל. השכונה המפורסמת ביותר הקרויה על שמו הינה שכונת שבזי בתל אביב. כמו כן, במהלך השנים נכתבו ואף הולחנו מספר שירים אודותיו. על שמו הוקם מושב (טירת שלום) אשר כיום היא שכונה בדרום נס ציונה.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ שלום בן יוסף שבזי - האיש ויצירתו - מאת יוסף טובי
  2. ^ כך כתב בספרו "חמדת ימים" בפרשת בלק
  3. ^ הרב עמרם קורח בספרו סערת תימן סבור כי לא הרב שבזי חיבר ספר זה, אולם זוהי דעת יחיד בין החוקרים
  4. ^ http://www.temani.net/http/hahmi-timan/hilula/5.htm
  5. ^ http://www.temanim.org/shtaygen/alon_hahvua/70/2-3.pdf
  6. ^ http://vitaminim.org/1/index.php?topic=8767.0;wap2
  7. ^ http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%91%D7%96%D7%99
  8. ^ http://michlalah.edu/yalkut/mail_200.html
  9. ^ http://www.temani.net/http/hahmi-timan/hacamim/18.htm
  10. ^ http://www.temani.net/http/hahmi-timan/hacamim/18.htm
  11. ^ "מסע לתימן", יעקב ספיר, הוצאת לוין-אפשטיין, תשי"א