שמואל הירשנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמואל הירשֶׁנְברג
Samuel Hirszenberg autoportret.gif
שמואל הירשנברג, דיוקן עצמי, 1907
תאריך לידה 22 בפברואר 1865
מקום לידה לודז'
תאריך פטירה 15 בספטמבר 1908 (בגיל 43)
מקום פטירה ירושלים
לאום פולני
תחום יצירה ציור
יצירות ידועות "היהודי הנצחי" (1900)

שמואל הירשֶׁנְברגכתיב יידי: הירשענבערג; בכתיב פולני: Hirszenberg;‏ 22 בפברואר 1865, לודז'15 בספטמבר 1908, ירושלים) היה צייר יהודי ממוצא פולני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל הירשנברג נולד בלודג', פולין בשנת 1865. אביו היה אורג עני. ראשית חינוכו האמנותי הייתה באקדמיה בקרקוב, שם, בזכות מלגה שקיבל ואפשרה את לימודיו, למד אצל הצייר הפולני יאן מטייקו והושפע ממנו. מאוחר יותר נסע ללמוד בורשה ובמינכן[1].

יצירותיו הראשונות החשובות היו: "הישיבה" (1889), שזכתה לפרס בינלאומי במסגרת התערוכה הבינלאומית בפריז, ו"אוריאל אקוסטה ושפינוזה". בזכות הפרס שקיבל חי הירשנברג בסוף שנות העשרים לחייו בפריז, שבה הכיר את אשתו.

אחר כך שב ללודז' וצייר את "היהודי הנצחי" ויצירות נוספות שסבבו סביב נושא הגלות. למרות פרסומו חי בעוני ובמחסור.

ב-1907 עלה לארץ ישראל, כדי להיות מורה ב"בצלאל". הוא הגיע ביוזמת המנהל, בוריס שץ. בארץ ישראל צייר דיוקנאות ונוף בסביבות ירושלים, ביניהם את צורת הר הבית. במכתב למערכת עיתון יהודי בגרמניה כתב: "אני עובד הרבה ומוצא השראה בטבע, בחיים ולאט לאט ובזהירות אני מכניס ב'בצלאל' תיקונים חדשים וסדר".

למרות שנראה שבארץ נכנסה לציור שלו רוח חיים חדשה וסרה מהם העגמומיות, סבל הירשנברג מבעיות בריאות ונפטר מקץ שנה לעלייתו. הירשנגברג נטמן בהר הזיתים, ולמרות שמידי כמה שנים התפרסמו בעיתונים השונים מאמרם ומכתבים למערכת המבכים את העובדה שלא הוקמה מצבה מעל קברו וקוראים לערוך מגבית לצורך העניין - הדבר לא נעשה מעולם.

יצירותיו של הירשנברג זכו לתפוצה רבה והיו מוכרות גם עשרות שנים לאחר שנפטר‏[2]. בימי השואה הם אוזכרו במסגרת נסיונות לבטא את צרת היהודים‏[3].

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהספידו את הירשנברג, אמר יהושע ברזילי[4]:

הרשנברג ... חש היטב את כל המועקה הנוראה של עם עשיר בכחות אמנות נפשיים הסגור באזובי הגיטו ובציורי "הישיבה" בהצעיר הנרדם על השלחן. בכל התוים של בעלי הפנים הלבנים מסר לנו הצער הנורא המתבטא בנפש פיוטית הכלואה אלפי שנה באזובי הגטו".

על יצירתו "הגלות", תמונה של פליטים יהודים נודדים ובראשם מנהיגם, כתב המבקר שמעון מילנר:

Cquote2.svg

צער של אלפי שנים זהו הבסיס, האקורד היסודי של אמנות זו; היא מלאה דמעות, היא כוללת בתוכה אנחות נשברות, צרות ותלאות. היא כולה אנקת חללים, שמחות בלולת בתוגה, אנשים כפופים ונדכאים, עצמות יבשות, צללים, צללים וצללים.

Cquote3.svg
– מובא בידי דוד דוידוביץ, עת־מול, אוקטובר 1984

היהודי הנצחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור "היהודי הנצחי" (1899) מתאר מחזה זוועה: צלבים והמוני גופות עירומות ויהודי זקן, על פניו הבעת בהלה גדולה, מרים ידיו כנמלט. היד על המצח רומזת גם לאות קין מאחוריה, ובכך מרמזת לדימוי הנוצרי של היהודי הנודד. התמונה הגדולה מאוחסנת כיום במוזיאון ישראל, והיא מעוררת קישור אסוציאטיבי לשואה, אף שצוירה יותר מארבעים שנה לפניה. כותב אברהם לוויט:‏[5]

שץ נהג להביא את אורחיו להצטלם ליד התמונה. לבד מאיכותו הציורית, ציורו של הירשנברג הובלט גם מפני שביטא בצורה כה נוקבת את הרעיון שתקומה לאומית בארץ ישראל היא הפתרון היחיד למצוקת החיים בגולה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חמדה בן יהודהשמואל הירשנברג, השקפה, 16 באוקטובר 1907
  2. ^ ראו למשל במכתב מגטו ורשה ב-1941: "בוודאי ראית את תמונתו של שמואל הירשנברג "גלות" - בתוך גטו ווארשה, הצופה, 18 ביולי 1941
  3. ^ אבא אריכ"א, מה טובו, המשקיף, 12 באוקטובר 1941
  4. ^ דרשת האדון ברזילי בליל ההספד על הרשנברג, השקפה, 25 בספטמבר 1908
  5. ^ אברהם לוויט, האמנות הישראלית בדרך למקום אחר, תכלת.