יעקב אבן מלכא
| לידה |
ה'תמ"ה פאס מרוקו, |
|---|---|
| פטירה |
ה'תקל"א (בגיל 86 בערך) תטואן, מרוקו |
| מדינה |
 מרוקו |
| מקום מגורים | פאס, תטואן |
| תקופת הפעילות | המאה ה-18 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | דיינות, הלכה, שירה |
| רבותיו | רבי יהודה בן עטר |
| תלמידיו | רבי יעקב חיים בן נאים |
| בני דורו | רבי סעדיה אפלאלו, רבי אפרים מוסונייגו, רבי יעקב אבן צור. |
| חיבוריו | שו"ת "נר מערבי". |
| אב בית דין | |
| רב | |
| חתימה |
 |
  | |
הרב יעקב אבן מלכא (או: בן מלכא, מכונה: מהריב"ם) (סביב ה'תמ"ה[1] 1685 - ה'תקל"א 1771) היה מדייני פאס, ואב בית הדין תטואן במאה ה-18, רבה של העיר ומקובל. ממחברי השו"ת 'נר מערבי'.
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפאס שבמרוקו לאביו רבי יוסף. את תורתו קיבל מרבני העיר פאס ומרבי יהודה אבן עטאר.[2] תחילה שימש כסופר בית הדין, אך עד מהרה נמנה לדיין לא רשמי בפאס עם רבי יעקב אבן צור, רבי שלם אדרעי, רבי סעדיה אפלאלו, ועוד. דייני פאס מתעדים החל משנת ה'תצ"ב, כי רבי יעקב החל להתנהג בצורה שאינה מכבדת את רבי יהודה אבן עטאר לשיטתם. עוד ייחסו לו חבריו הדיינים נטייה קיצונית לרצון להנהגה ושררה.[3] עד שסילקוהו מן הרבנות ומן העיר בכלל.[4] באותה העת נחשב לבר פלוגתא של רבי יעקב אבן צור.[5]
עקב כך, בשנת ה'תצ"ד (1734) נאלץ רבי יעקב לנדוד לעיר תטואן. עד מהרה נהיה לאב בית הדין ונמנה עם הדיינים: רבי אפרים מונסונייגו, רבי יהודה אבודרהם, רבי יהודה קורייאט, רבי יהודה הלוי. הרבה להתכתב עם בתי הדין בערים שונות ברחבי מרוקו כמקובל אז באותם הימים. לימים בשנת ה'תצ"ח כשנדד רבי יעקב אבן צור לתטואן בעקבות הרעב השורר בפאס, קיבל מעמד מכובד מצד רבי יעקב אבן מלכא, עד שהיה חותם ראשון בפסקי הדין. יחסי כבוד וידידות נהגו בין השניים.[6]
כמו כן ידוע שרבי יעקב עסק בתורת הקבלה, וזכה לתואר "המקובל האלהי".[7] כמו כן עסק בכתיבת פיוטים.[8]
נפטר בשנת בשנת ה'תקל"א. רבי דוד בן חסין כתב קינה לכבודו בה הוא מציין את מידת היושר והאמת של רבי יעקב מבלי שהיה מתחנף לאיש.[9] כמו כן עד היום קיים בית הכנסת שבנה בעיר, קרוי על שמו.[10]
לאחר פטירתו החליף אותו סגנו רבי אפרים מונסונייגו בתפקיד אב בית הדין.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב פסקי דין רבים, שחלקם עוד נותרו בכתבי יד, וחלקם הודפסו בקובץ תשובות שו"ת נר מערבי חלק א' (ירושלים ה'תרצ"ה) שנאסף ונערך על ידי רבי יעקב כלפון, והודפס על ידי נכדיו. המאופיין בפסקי הדין של דייני העיר תטואן. פסקי דין נוספים מובאים בשו"ת של חכמי מרוקו מתקופתו. כמו כן, כתב הגהות על השלחן ערוך, בהם הוא מביא ציטוטים מפסקים של רבני מרוקו הקדומים לו, כדוגמת רבי יעקב הלוי.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יהודה בן עטר
- רבי יעקב אבן צור
- רבי יעקב חיים בן נאים
- רבי יעקב כלפון
- תטואן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לא ידוע על שנת לידה מדויקת, אך ידוע שזכה לזקנה מופלגת, ולכן יש להניח שנולד סביב ה'תמ"ה.
- ^ מבוא למנחת יהודה (בן עטר) עמוד 41 הערה 85, מהדורת הרב פרופ' מ. עמאר.
- ^ ראו באתר הספרייה הלאומית.
- ^ מבוא הרב פרופ' משה עמאר לספר דברי שמואל, עמוד 40.
- ^ החיד"א, שם הגדולים בערכו.
- ^ ניתן לראות זאת מהתארים שכותבים השניים זה לזה בפתיחה לכל נידון הלכתי.
- ^ כך כינהו תלמידו רבי יעקב בן נאים בשו"ת זרע יעקב. עיינו עוד במלכי רבנן בערכו.
- ^ ראו למשל בכתב יד ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 4712 דף נ"ה.
- ^ תהלה לדוד (חסין) דף ס"ג.
- ^ ראו מלכי רבנן בערכו.
- ^ ראו: כ"י ייווא, המכון למחקר יהודי, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 370 עמ' 2 (עימוד דגיטאלי).