אברהם אביטבול
.jpg) | |
| מצבתו בבית העלמין במרקש | |
| לידה | מרקש |
|---|---|
| פטירה |
י' באדר ה'תש"ה מרקש |
| מקום פעילות | מרקש |
| תחומי עיסוק | תלמוד, דרשות |
| תפקידים נוספים | רב בעיר וזאן |
| רבותיו | רבי שלמה הכהן, רבי אלעזר הלוי |
| תלמידיו | הרב יאיר חפוטא, הרב גד נבון, רבי דוד בוזגלו, ועוד. |
| בני דורו | רבי יעקב נחמני, רבי יעקב דהאן |
הרב אברהם אביטבול (אבוטבול) (? – י' באדר ה'תש"ה, 1945) היה רב, ראש ישיבה ודרשן במרקש ובקהילות נוספות במרוקו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במרקש למשורר רבי שלמה אביטבול[1], בנו של הדיין רבי יוסף אביטבול.
למד תורה בישיבות מרקש אצל רבי אלעזר הלוי ורבי שלמה הכהן. בו' בניסן ה'תר"פ נשא את שרה, בתו של הגביר שלמה אלפסי, ממנה נולד לו בנו יצחק. כשגדל בתורה, החל ללמד בבית הכנסת צלאת אל עזמה בעיר, לצד הרב יעקב דהאן, כאשר הרב דהאן לימד בעיקר את בני הכפרים שבאזור והרב אביטבול לימד בעיקר את בני מרקש עצמה. הוא לימד בשיטת הפלפול. במקביל, היה נושא שיעורי תורה לבעלי בתים בשבתות (שיעורים אלו היו נמשכים כארבע שעות, והיו נאמרים ללא כל ספר פתוח, כאשר המחצית הראשונה הייתה בעיון ופלפול והמחצית השנייה הייתה דרשה עממית). ישיבתו הכשירה תלמידים לרבנות ולמקצועות הקודש ברחבי מרוקו. הוא סירב להצעה לכהן כדיין בעיר, ולפרנסתו עסק כסוכן של חברת ייצוא בריטית[2]. בשנת ה'תרפ"ה עזב את מרקש, ונדד בין קהילות מרוקו. הוא יסד ישיבה בעיר וזאן, וכיהן בה כרב[3]. לאחר כשנה, עבר לכהן כרב בעיר אל-עריש שבמרוקו הספרדית, וגם בה ייסד ישיבה ועמד בראשה. לאחר כשש שנים, שב למרקש.
עמד בקשרים עם גדולי רבני מרוקו, בהם הרבנים הראשיים למרוקו הרב רפאל אנקווא, אשר התפעל מגדולתו התורנית בעת שביקר בבית מדרשו ברבאט, והרב שאול אבן דנאן, אשר השיב לו תשובה לשאלה שהתקשה בה עם תלמידיו בלימודם בישיבה[4].
נפטר במרקש בי' באדר ה'תש"ה (1945) ונקבר בבית הקברות היהודי במרקש.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלוף הרב גד נבון - הרב הראשי לצה"ל.
- הרב חיים ביטון - רב העיר מלייה שבמרוקו הספרדית, מחבר ספר לב חיים על חלקת מחוקק על אבן העזר.
- הרב יאיר חפוטא – רבה של באר יעקב (אביו של הרב אברהם חפוטא).
- הרב לוי סעדיה נחמני – מקובל, מחבר ספר "ברית הלוי" על מגילת קהלת[5].
- הרב שלום אלבז – רבה של חדרה.
- הרב יוסף פרץ – רב המושבים מגדים וגורן[6].
- הרב שמעון ברוך אוחיון – ראש ישיבת "כתר תורה" בקזבלנקה ורבה של יפו, מחבר ספר "הליכות שבא". עזב משרת רבנות בשביל ללמוד ממנו.
- הרב יעקב פרץ – רב הכפר אית חכים ורב קהילת "אליהו הנביא" באשדוד[7].
- הרב חנניה דרעי – רבה של יפו ומזכירו האישי של הרב יעקב משה טולידאנו.
- הפייטן רבי דוד בוזגלו[8].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חביב איבגי, אבני זיכרון לקהילת מראקש, לוד ה'תשס"ד, עמ' צב-צט.
- שלמה זלמן מיארה, מראקש וחכמיה אלול ה'תשע"א, כרך א', עמ' 251-254.
- הרב יוסף הלל, מצבות מראכש, ירושלים תשע"ו, עמ' 4-5.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיפורים אודותיו, מתוך הספר "חכמה מקדם" מאת הרב חזי כהן(הקישור אינו פעיל), באתר "מורשת מרוקו".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיבר בין השאר את הפיוטים "יפה ותמה", "ה' אדוני מה אדיר שמך" (שיר ידידות 193), "דודי למה תישן" (שם 64), "מלך רם יחיד מושל בתחתית ועליה" (שם 193) ". ועוד.
- ^ יוסף ג'ורג' הררי, "תולדות יהודי אל-מגרב", עמ' 132
- ^ הליכות שבא עמ' 25
- ^ שו"ת 'הגם שאול' סימן עח.
- ^ הרב לוי סעדיה נחמני באתר "החכם היומי"
- ^ הקדמת "תהילתו בפי".
- ^ "אלה תולדות יעקב" עמ' יז
- ^ מזמור לדוד עמ' טו