לה (עיר)

לה
**གླེ་**
מדינה	הודו
טריטוריית איחוד	לדאק
מחוז	לה
שפה רשמית	אנגלית
תאריך ייסוד	המאה ה־8
שטח	45,110 קמ"ר
גובה	3,500 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	30,870 (2011)
‑ צפיפות	0.61 נפש לקמ"ר (2001)
קואורדינטות	34°09′51″N 77°35′05″E / 34.164166666667°N 77.584722222222°E
אזור זמן	UTC+5:30
	http://www.leh.nic.in
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לדאק רגילה) לה

לֵה (או לֵיי) (בכתב טיבטי: གླེ་) היא בירת טריטוריית האיחוד לדאק, בהודו, והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת בגובה של 3,500 מטר מעל פני הים, ונכון לשנת 2011 התגוררו בה כ-30,870 בני אדם, מרביתם טיבטים-בודהיסטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוקמה בסביבות המאה ה-8 והיוותה במשך שנים רבות תחנת מעבר על דרך המסחר החשובה לאורך עמק האינדוס, בין טיבט במזרח וקשמיר במערב, וכן בין הודו וסין. במשך השנים ועד היום חיו בעיר זה לצד זה בסבלנות הדדית תושבים מדתות שונות, ובעיקר בודהיסטים טיבטים ומוסלמים.

מעל העיר מתנשא "ארמון לה" בן 9 הקומות ההרוס, שנבנה בסביבות שנת 1640, ובו התגוררה משפחת המלוכה של "ממלכת לדאק", שהתקיימה בעבר באזור. הארמון ננטש באמצע המאה ה-19, לאחר שהעיר נכבשה בידי כוחות קשמיריים ומשפחת המלוכה גלתה לעיר סטוק שבמערב נהר האינדוס. מראהו דומה לארמון הפוטאלה המפורסם בלהסה, בירת טיבט, ארמונו ההיסטורי של הדלאי למה. למרגלותיו נמצא הרובע העתיק של לה, המצוי כיום בסכנת הרס בשל האקלים הקשה והזנחה. בתקופת האימפריה המוגולית גברה ההשפעה המוסלמית באזור, בתגובה לניסיונות לכיבושים מצפון על ידי ממלכת טיבט, והיא סופחה מבחינה מנהלתית לקשמיר. כמו כן נבנה בה מסגד סוני, שקיים עד היום.

אקלים ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בלה קיצוני. בחורף הקשה (מאוקטובר ועד מרץ) הטמפרטורה יכולה לרדת עד למינוס 18 מעלות צלזיוס, ובקיץ (ביולי-אוגוסט) היא נוסקת, ויכולה להגיע ללמעלה מ-30 מעלות. זאת אף על פי שיורדים בה רק כ-90 מילימטרים של משקעים בשנה. במרבית השנה הדרכים לעיר, מסרינגאר ומקרגיל שבקשמיר במערב וממנאלי מדרום, חסומות בגלל הצטברות השלגים ונפתחות רק לזמן קצוב בחודשי הקיץ. בעיר קיים גם שדה תעופה קטן.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני 2001, כ-77% מתושבי לה הם בודהיסטים, 14% מוסלמים, 8% הינדים ו1% מדתות אחרות. העיר כוללת גם לא מקומיים רבים, כולל אנשי ממשל וסוחרים (בעיקר בחודשי הקיץ שבהן פתוחה לה לתיירות). סביב העיר ישנם כפרים רבים, ואוכלוסיית מחוז לה היא 117,000 בני אדם (2001).

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר מגיעים בחודשי הקיץ המעטים תיירים רבים, ויש בה תשתית תיירותית מפותחת יחסית, הכוללת מלונות, אכסניות ומסעדות רבות, לצד שוק תוסס. רוב התיירים מגיעים לעיר על מנת לצאת לסיורים בכפרים ובמנזרים הבודהיסטיים ולטרקים בלדאק, בעמק זנסקאר ובעמק נוברה. בקרבת העיר נמצא מעבר ההרים קרדונג-לה, שנהוג לראות בו את מעבר ההרים הגבוה בעולם העביר לכלי רכב יבשתיים.