לואיס בוניואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיס בוניואל

לואיס בּוּנְיוּאֵל (Luis Buñuel, ‏ 22 בפברואר 1900 - 29 ביולי 1983) היה קולנוען סוריאליסטי ובמאי קולנוע.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו זכה בוניואל לחינוך ישועי קפדני ואחר כך למד באוניברסיטת מדריד. הוא היה חבר קרוב של סלבדור דאלי ופדריקו גרסיה לורקה, יחד עם אמנים אחרים שגרו במעונות הסטודנטים. לאחר מכן, הוא עקר לפריז להתחיל לעבוד בתעשיית הקולנוע. סרטו הראשון, "כלב אנדלוסי" (1928) קנה לו מקום בהיסטוריה של הקולנוע בשל הקשר החזק שלו לתאוריות סוריאליסטיות ופרוידיאניות - את התסריט כתבו יחד בוניואל ודאלי, תחת השפעה חזקה של "מלאכת החלום" של פרויד. הסרט, שעלילתו בנויה על אסוציאציות, גדוש בדימויים ויזואליים סוריאליסטיים, חזקים ואף בוטים (בייחוד זכורים הסצנה המראה חיתוך אישון של אישה והסצנה המראה נמלים שיוצאות מתוך כף יד).

בוניואל המשיך ליצור מראות סוריאליסטיים ומצא כר עבודה פורה במקסיקו. שם יצר סצנות בהם תרנגולות מופיעות בסיוטי־לילה, נשים מטפחות זקנים וקדושים נחשקים על ידי נשים תאוותניות. בחלק מסרטיו מתח ביקורת חריפה על הבורגנות הקפואה, השבויה בכזביה שלה ומנוכרת לתחושותיה הבסיסיות. הוא נישא לז'אן רוקאר (Jeanne Rucar) בשנת 1925. בוניואל הפך לאזרח מקסיקני בשנת 1948.

בניו הם הקולנוענים רפאל בוניואל (Rafael Buñuel) וחואן לואיס בוניואל (Juan Luis Buñuel).

בוניואל נפטר ב-29 ביולי 1983 במקסיקו סיטי משחמת הכבד.

מסרטיו המפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כלב אנדלוסי" (1928) Un Chien Andalou
  • "תור הזהב" (1930) L'Âge d'Or
  • "אדמה ללא לחם" "לאס הורדאס"
  • "לוס אולבידאדוס" (1950) Los olvidados
  • Susana
  • "נזארין" Nazarin
  • El
  • El Ángel Exterminador
  • "וירידיאנה" (1961) Viridiana
  • Le journal d'une femme de chambre, בכיכובה של ז'אן מורו
  • "יפיפיית היום" (1966) Belle de jour, בכיכובה של קתרין דנב.‏[1]
  • "סוד הקסם הבורגני" (1972) Le charme discret de la bourgeoisie
  • "רוח החופש" (1975)
  • "תשוקה אפלה" (1977) That Obscure Object of Desire, זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.
  • ז'אן-קלוד קרייר ובוניואל שיתפו פעולה בכתיבת התסריטים, כמעט בכל סרטיו אלה של בונואל כולל: "יום יפה" (1967), "סוד הקסם הבורגני" (1972), "פנטום החירות" (1974), "תשוקה אפלה", ו"שביל החלב" (1969).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיס בוניואל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בישראל הופץ הסרט בשם "יצאנית הצמרת".זאב רב נוףהמפלצת האנושית של בונואל, דבר, 5 בינואר 1968