לוחביציה
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 פולטבה | ||
| תאריך ייסוד | 1320 | ||
| שטח | 14.92 קמ"ר | ||
| גובה | 105 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 11,485 (2018) | ||
| קואורדינטות | 50°21′40″N 33°15′55″E / 50.36104609592°N 33.26517113091°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| https://www.lmr.gov.ua/ | |||
  | |||
_(1782).gif)
לוחביציה (באוקראינית: Ло́хвиця; ברוסית: Лохвица; ביידיש: לאחװיצא או לאכוויץ) היא עיר באוקראינה השוכנת במחוז פולטבה. בשנת 2021 נאמדה אוכלוסיית העיר ב-11,119 תושבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמהּ של העיר, שנקראה על שם הנהר שלגדותיו הוקמה, נגזר מהמילה הסלאבית העתיקה לאלתית.
בזמן נסיכות קייב השטח שבו ממוקמת העיר היה חלק מנסיכות פריאסלב. תאריך הקמת העיר אינו ידוע, אך תיעוד כתוב על קיומה מופיע באזור שנת 1320.
בשנת 1644 הוענקו זכויות מגדבורג לעיירה, כך שכל נושאי העיירה היו אמורים להיפתר על ידי מועצת עיר, שנבחרה על ידי האזרחים העשירים.
העיר נכבשה על ידי הגרמנים ב-12 בספטמבר 1941 ושוחררה על ידי הצבא האדום בספטמבר 1943.[1][2] במהלך מלחמת העולם השנייה נפגשו בעיר שני הצבתות של ארמיית הפאנצר הראשונה וארמיית הפאנצר השנייה ולכדו מאות אלפי חיילים סובייטים במסגרת קרב קייב.
יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוכחות יהודים בעיר תועדה לראשונה כבר במאה ה-16. בשנת 1636 נהרגו בעיר 50 יהודים במהלך מרד פאבליוק.[1] במהלך מרד חמלניצקי ב-1648 נהרגו כמה מיהודי המקום והשאר נמלטו.[1][3]
היהודים בעיר היו בעיקר בעלי מלאכה או עבדו במסחר. בשנת 1897 מנתה האוכלוסייה היהודית המקומית כ-2,500 איש, והיוותה 36 אחוזים מכלל האוכלוסייה.[3][1] בשנת 1930 נוסד בעיר קולחוז יהודי, שכלל 188 משפחות והחזיק בשטח של 84 דונם.
בשנת 1926 היו בעיר 2,095 יהודים, שהיוו 19.3 אחוזים מכלל האוכלוסייה,[4] וב-1939 הקהילה הצטמצמה לכ-600 בלבד.[4][2]
יהודים רבים מלוחביציה הספיקו להימלט לתוככי ברית המועצות לפני הכיבוש הגרמני בספטמבר 1941.[2][1] באוקטובר הגרמנים הקימו גטו בעיירה ובהמשך הביאו אליו יהודים מכפרים נוספים באזור כמו סנצ'ה (אוק').[2] כדי לשרוד בגטו בחורף יהודים היו חייבים להבריח את רכושם אל מחוץ לגטו ולהחליף אותו תמורת אוכל מהאוקראינים המקומיים, ובנוסף על כך רבים מהם נאלצו לבצע עבודות כפייה בפיקוח משטרת העזר האוקראינית המקומית. בתחילת מאי 1942 הובאו יהודים נוספים לגטו, בין היתר מצ'רבונוזבודסקה (זבודסקה (אנ') המודרנית).[2]
ב-12 במאי 1942 אנשי יחידת זונדרקומנדו של האס אס בסיוע משטרת העזר המקומית הוציאו את יושבי הגטו אל מחוץ לעיר והרגו 287 יהודים.[2][1]
בתחילת המאה ה-21 יש עדות לכך שהייתה בלוחביציה קהילה יהודית.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לוחביציה- לוחביצה, באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
- לוחביצה, ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- לוחביצה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- אלכסנדר פרוסין ואלכסנדר קרוגלוב (רו'), לוחביצה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1597–1598), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 לוחביצה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 אלכסנדר פרוסין ואלכסנדר קרוגלוב (רו'), לוחביצה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1597–1598), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ^ 1 2 לוחביצה, ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- ^ 1 2 3 לוחביצה, באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
