צבי אמיד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{חייל
{{חייל
|שם=צבי אמיד
|שם=צבי אמיד
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|נולד=[[1932]]
|נולד=[[1932]]

גרסה מ־16:21, 17 בפברואר 2017

תבנית:חייל

צבי אמיד (נולד ב-1932) היה תת אלוף בצה"ל ומנהל ישראלי. כיהן כקצין קשר ראשי בשנים 1979 - 1982. שימש במשך שמונה שנים כמנהלה הראשון של חברת התקשורת בזק.

ביוגרפיה

אמיד נולד בפולין וגדל במשפחה ציונית בעיר פשמישל. כנער היה חבר בתנועת נוער ציונית.[1] בספטמבר 1939 תכננה משפחתו לעלות לארץ ישראל דרך רומניה, אולם פרוץ מלחמת העולם השנייה שיבשה את תוכנית העלייה. על פי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ היה מקום מגורי המשפחה בשליטת ברית המועצות וכך גויס אביו של אמיד, שהיה רופא, ושימש כרופא בבית הבראה של הצבא האדום שהיה באזור. עם נסיגת הצבא האדום ב-1941 נסוגה גם המשפחה שנשארה בצמוד לאב הרופא הצבאי, וכך עברה את תקופת המלחמה בשלום.[1] ב-1950 עלה לישראל.

שנתיים לאחר עלייתו לישראל התגייס אמיד לצה"ל. הוא סווג כבעל כושר לקוי ולכן נשלח לחיל הקשר שם התקדם בסולם הדרגות ועבר קורס קצינים. במלחמת ששת הימים שימש כקצין קשר בחטיבה 80, בפיקוד דני מט. החטיבה נלחמה תחילה בסיני בקרב אום-כתף ולאחר מכן הועברה לרמת הגולן. אמיד נטל חלק בנחיתה המוסקת בצומת בוטמיה (צומת רפיד) שהתבצעה תחת אש סורית.[1] בהמשך, שימש כקצין הקשר החטיבתי של חטיבה 35. בסוף 1968 הועלה לדרגת סגן אלוף והתמנה לקצין הקשר של אוגדה 252. בעת מלחמת ההתשה שימש כמפקד גדוד הקשר הארצי.[1] ב-1972, התמנה לקצין קשר פיקוד הדרום ובתפקיד זה שימש במלחמת יום הכיפורים. שנה לאחר המלחמה הועלה לדרגת אלוף משנה והיה אחראי לפרויקט שליטה ובקרה במטה הכללי כחלק מלקחי המלחמה. לאחר שלמד במכללה לביטחון לאומי הועלה לדרגת תת-אלוף והתמנה סגן ראש אגף התכנון במטכ"ל. בשנת 1979 התמנה לקצין קשר ראשי ושימש בתפקיד זה במהלך מבצע שלום הגליל.[1]

בספטמבר 1982, נענה לפניית שר התקשורת, מרדכי צפורי, פרש מצה"ל והתמנה למנהלה הראשון של חברת התקשורת בזק שהוקמה באותה עת ונועדה להיות חברה ממשלתית שתחליף את משרד התקשורת במתן שרותי הטלפוניה בישראל. שימש מנכ"ל בזק במשך שמונה שנים, כאשר בשנה וחצי הראשונות החברה טרם קמה ועיקר פעילותו היה להלחם על העברת סמכויות ממשרד התקשורת לחברת בזק[2]. לאחר מכן היה יועץ עצמאי לענייני תקשורת לחברות ביטחוניות ואזרחיות. בהמשך כיהן כסמנכ"ל בחברה לשירותי תקשורת בינלאומיים. היה חלק ממיזם של חברת בת של בזק בהודו שלא עלה יפה. בעשור הראשון של המאה ה-21 פרש לגמלאות.[1] כיום מתנדב ופעיל בעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. מתגורר בהרצליה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 על פי ראיון בתוכנית הרדיו על אזרחי בגלי צה"ל ב-12 בנובמבר 2011
  2. ^ עמנואל רוזן, סוד הטלפון השבור, מעריב, 13 בינואר 1984