מיקלוש קאלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקלושׁ קָאלַאי דה נוֹגְ'קָאלוֹ
(23 בינואר 1887; נ'ירג'האזה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
 - 14 בינואר 1967; ניו יורק, ארצות הברית) (בגיל 79)
Kallay Miklos 1942.jpg
מיקלוש קאלאי, 1942
שם בשפת המקור Miklós Kállay de Nagykálló
מדינה ממלכת הונגריה
מפלגה מפלגת האיחוד הלאומי ההונגרי
ראש ממשלת ממלכת הונגריה
תקופת כהונה 9 במרץ 1942 - 22 במרץ 1944 (שנתיים)

מיקלושׁ קָאלַאי דה נוֹגְ'קָאלוֹהונגרית: Miklós Kállay de Nagykálló;‏ 23 בינואר 1887, נ'ירג'האזה, האימפריה האוסטרו-הונגרית14 בינואר 1967, ניו יורק, ארצות הברית) היה פוליטיקאי הונגרי שכיהן כראש ממשלת הממלכה ההונגרית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקלוש קאלאי נולד בנירג'האזה למשפחת אצולה רבת השפעה במחוז סאבולץ'-סאטמר-ברג. בין 1921 ל-1929 כיהן כמושל האזורי מטעם בית המלוכה ההונגרי ובהמשך הצטרף למערכת הפוליטית ההונגרית. בין 1929 ל-1931 כיהן כשר המסחר ההונגרי ובהמשך, בין 1932 ל-1935, כיהן כשר החקלאות. ב-1935 התפטר מתפקידו לאות מחאה על מדיניותו הימנית של ראש הממשלה גיולה גומבוש. קאלאי נותר מחוץ למערכת הפוליטית במשך מספר שנים, אך נעתר לבקשתו של עוצר הכתר ההונגרי מיקלוש הורטי לעמוד בראש ממשלה חדשה ולשנות את המדיניות הפרו-נאצית המובהקת של קודמו - לסלו ברדושי. ב-7 במרץ אולץ ברדושי להתפטר ולמשך יומיים מילא את מקומו שר הפנים פרנץ פישר.

ב-9 במרץ 1942 מונה קאלאי לראש הממשלה. קאלאי היה שמרן ותמיכתו בגרמניה הנאצית הייתה מסויגת. יחד עם זאת חיילי הצבא ההונגרי המשיכו בלחימתם לצד הוורמאכט בקרבות החזית המזרחית. לאחר התבוסה בקרב סטלינגרד פתח קאלאי במשא ומתן עם נציגי בריטניה וארצות הברית והעניין הוביל לעימות מול הגרמנים. ב-19 במרץ, שנתיים אחרי מינויו, כבש הצבא הגרמני את הונגריה, הממשלה ההונגרית הודחה ומיקלוש הורטי הושם במעצר בית. דמה סטויאי מונה על ידי הגרמנים לראש הממשלה. קאלאי נמלט לשגרירות הטורקית, אך מאוחר יותר נעצר על ידי הגרמנים, נשלח למחנה הריכוז דכאו ובהמשך למאוטהאוזן. בשלהי אפריל 1945 הועבר לטירול ושוחרר ב-5 במאי 1945 על ידי חיילי הארמייה החמישית של הצבא האמריקני. ב-1946 גלה מהונגריה, השתקע בארצות הברית והתמסר לכתיבת זיכרונותיו. הוא הלך לעולמו בניו יורק ב-1967 והוא בן 80 שנים.

קאלאי והקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו של קאלאי היה מצב היהודים בממלכת הונגריה טוב יחסית ממצבם בארצות השכנות. בני הקהילה נשלחו לעבודות כפייה וזכויותיהם נשללו, אך הם לא היו נתונים לסכנת השמדה ממוסדת. יחד עם זאת, אלפי יהודים מצאו מותם במחנות העבודה בעיקר בחזית הרוסית. קאלאי מעולם לא הסתיר את עמדותיו האנטישמיות המסורתיות, אך התנגד לפתרון הסופי והתחמק מדרישות הגרמנים לפעול בתחום זה‏[1]. בשלהי דצמבר 1942 אושרה שוב העלייה מהונגריה, לאחר שהופסקה מספר חודשים קודם לכן עם ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין הונגריה לבריטניה. ניתנה כמות מצומצמת של אשרות, תוך שיתוף פעולה בין הממשלה ההונגרית ובין משה קראוס מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט. עם הכיבוש הגרמני פסקה העלייה‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
פרנץ פישר
ראש ממשלת הונגריה
9 במרץ 1942 – 22 במרץ 1944
הבא:
דמה סטויאי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארז, צבי, "קאלאי ראש ממשלת הונגריה וה'ארכה' בביצוע "הפתרון הסופי", ילקוט מורשת - כרך סב', 1996, עמודים 111-145.
  2. ^ נדיבי, איילה, המשרד הארץ ישראלי בבודפשט, באתר דעת, אוחזר ב-16 ביולי 2011.