מלכי עמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס

מלכי עמון היו השליטים המונרכיים של ממלכת עמון בעבר הירדן.

המלכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחש העמוני ובנו חנון – שני מלכי עמון המוזכרים במקרא בימי שאול ודוד מלכי ישראל.[1][2][3] במקרא מוזכר בן נוסף של נחש, בשם שֹׁבִי.[4]

בעשא – מלך המופיע על המונולית מכורח כ־ba-ʾa-sa DUMU ru-ḫu-bi KUR.a-ma-na-a-a – מילולית, "בַאַסַ בן רֻחֻֿבִ (כלומר, מבית רְחֹב) העמוני",[5][3] ושמו משוחזר כבעשא לפי הופעת השם בעשא במקרא ובעמונית בחרסי חשבון.[6] מלך זה השתתף בקרב קרקר נגד שלמנאסר השלישי.[5]

שַׁנִף או שנב – באחת מכתובות תגלת־פלאסר השלישי מוזכר מבית עמון כאחד ממלכי הלבנט (כולל קיליקיה) שהגישו למלך מנחה;[7][3] מלך זה הוא אולי שנב (בכתב עברי/פיניקי קדום: 𐤔𐤍𐤁), סבו של מקדיש כתובת ירחעזר.[8]

בדאל או פדאל – המלך bu-du-DINGIR מארץ בית עמון מוזכר בכתובות סנחריב בין מלכי ארץ אמורו שהגישו לו מנחה;[9] מלך בשם זה מוזכר גם כאחד מעשרים ושניים מלכי חֿתִי (בהקשר זה, סוריה הגדולה), עבר הנהר וידננה שאסרחדון כינס ושלח להם להביא לו חומרי בנייה ופסלים גדולים לארמונו בנינוה.[10] שמו משוחזר לעמונית כ"פדאל"[11][12] או "בדאל".[9][10][13][14][15]

ברכאל – מלך המתועד רק בטביעת חותם שהתגלתה ונושאת את הכתובת "לברכאל המלך". הטביעה מתוארכת לסביבות 675 לפנה"ס.[16]

עמנדב הראשון – אשורבניפל הזכיר את עַמִנַדבִ מלך בית עמון כאחד מעשרים ושניים מלכי החוף, לב הים והיבשה שהגישו לו מנחה במהלך מסעו הראשון נגד מצרים.[17]

כתובת בקבוק תל סיראן, בה מוזכרים שלושה מלכים עמוניים

עמנדב השני – על הבקבוק מתל סיראן מוזכרים שני מלכים בשם "עמנדב", סב ונכדו. חלק מהחוקרים מזהים את עמנדב הסב עם עמנדב הראשון מימי אשורבניפל, על סמך תארוך כתובת הבקבוק לסביבות 600 לפנה"ס, אך ייתכן שעמנדב הסב מכתובת הבקבוק הוא אותו עמנדב המוזכר אצל אשורבניפל.[18][19][20] ייתכן אף, על סמך תארוך אחר לכתובת הבקבוק, שעמנדב הנכד הוא עמנדב המוזכר אצל אשורבניפל, ובמקרה זה, עמנדב הסב קדם לעמנדב המוזכר אצל אשורבניפל והיה צאצא מוקדם של בדאל/פדאל.[21]

הצלאל – מוזכר על כתובת הבקבוק מתל סיראן, כאביו של עמנדב הנכד ובנו של עמנדב הסב.[18][19]

עמנדב השלישי – הוא המלך שלשמו נכתבה כתובת הבקבוק מתל סיראן. לפי הכתובת, הוא עשה כרם, גינה/גינות ומתקני מים.[22] כאמור לעיל, ייתכן שהוא נכדו של עמנדב המוזכר אצל אשורבניפל וייתכן שהוא ־הוא עמנדב המוזכר אצל אשורבניפל.

בעליס – בעליס הוא מלך בני עמון המוזכר במקרא;[2] שמו עשוי להיות משוחזר כ"בעלישע",[2] ואף נמצא חותם עליו נכתב "בעליש[ע] מלך ב[נעמ]נ" (קריאת האותיות בכתב נטוי לא וודאית),[23] אך ניתן להשוות את הצורה "בעליס" לשם האוגריתי "בעלס".[18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע. צ. מלמד, כינויו של הנשיא (המלך) במקרא, תרביץ ט"ז, 1944, עמ' 2
  2. ^ 1 2 3 Robert Deutsch, "A Royal Ammonite Seal Impression", in: Yitzhak Avishr, Robert Deutsch (eds.), Michael: Historical, Epigarphical and Biblical Studies, Archaeological Center Publications, 1999, pp. 124
  3. ^ 1 2 3 Frank Moore Cross, Notes on the Ammonite Inscription from Tell Sīrān, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1973, עמ' 14 doi: 10.2307/1356305
  4. ^ ספר שמואל ב', פרק י"ז, פסוק כ"ז
  5. ^ 1 2 A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 23
  6. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 363
  7. ^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 122–123
  8. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 359
  9. ^ 1 2 A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64 (הקטע חוזר גם בעמ' 114, 131, 175 ו־192) וכן A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 183, 188, 238
  10. ^ 1 2 Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23–24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
  11. ^ Koot Van Wyk, Squatters in Moab, L. Hester Publications, 1993, עמ' 175
  12. ^ W. Randall Garr, Dialect Geography of Syria-Palestine, 1000-586 B.C.E., Eisenbrauns, 2004, עמ' 32
  13. ^ Frank Moore Cross, Notes on the Ammonite Inscription from Tell Sīrān, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1973, עמ' 14 doi: 10.2307/1356305
  14. ^ Henry O. Thompson, Fawzi Zayadine, The Tell Siran Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1973, עמ' 10–11 doi: 10.2307/1356304
  15. ^ James B. Pritchard,, Ancient Near Eastern Texts (ANET), Princeton University Press, 1969 פירש פעם אחת כ"בדאל" (עמ' 287) ופעם אחת כ"פדאל" (עמ' 291)
  16. ^ Robert Deutsch, "A Royal Ammonite Seal Impression", in: Yitzhak Avishr, Robert Deutsch (eds.), Michael: Historical, Epigarphical and Biblical Studies, Archaeological Center Publications, 1999, pp. 121–125
  17. ^ Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142). יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).
  18. ^ 1 2 3 שמואל אחיטוב, ‏שתי כתובות עמוניות, קתדרה 4, 1977, עמ' 189
  19. ^ 1 2 Frank Moore Cross, Notes on the Ammonite Inscription from Tell Sīrān, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1973, עמ' 15 doi: 10.2307/1356305
  20. ^ Walter E. Aufrecht, Review Article: The Ammonite Language of the Iron Age, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1987, עמ' 87 doi: 10.2307/1356933
  21. ^ Henry O. Thompson, Fawzi Zayadine, The Tell Siran Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1973, עמ' 11 doi: 10.2307/1356304
  22. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 356
  23. ^ Robert Deutsch, Seal of Ba‘alis Surfaces, Biblical Archaeology Review 25 (2), 1999, עמ' 46–49
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מלכי_עמון&oldid=38332184"