כתובות עמוניות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חרסי חשבון)
כתובת מצודת רבת עמון, כתובת עמונית מהחשובות שהתגלו

כתובות עמוניות הן כתובות הכתובות בעמונית, ניב כנעני כמעט זהה לעברית מקראית, שנמצאו ברובן בתחום ארץ עמון.

כתובת מצודת רבת עמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – כתובת מצודת רבת עמון

כתובת מצודת רבת עמון היא כתובת עמונית מלכותית, ממנה שרדו שמונה שורות קטועות; היא מתוארכת לאמצע המאה ה־9 לפנה"ס, והיא כנראה שריד למצבה שהקים מלך בני עמון במקדש מלכם, ומפרט על התגלות האל המצוה עליו לבנות "מבואות סובבות", מבטיח לו נצחון על אויביו, מצווה את סדרי המקדש ויראת האלים, ומסיים בברכה למלך ולביתו.[1]

כתובת מעבד(י) עמנדב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבקבוק שעליו כתובת המלך עמנדב
ערך מורחב – כתובת בקבוק תל סיראן

הכתובת על בקבוק מתל סיראן מספרת על "מעבד", (מעשה/מעשי) עמנדב בן הצלאל בן עמנדב, שלושתם מלכי בני עמון: "הכרם והגינות והאתחר ואשחת" – מפעלים מלכותיים, ומסתיימת בברכה למלך.[2]

כתובת מתיאטרון רבת עמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הכתובת מתיאטרון רבת עמון

הכתובת מתיאטרון רבת עמון היא שבר כתובת הכולל כ־11 אותיות, שנמצא בתיאטרון רבת עמון (שנבנה כמה מאות שנים לאחר תקופת תארוך הכתובת); היא כוללת, ככל הנראה, התייחסות לאל בעל ולבני עמון.[3]

כתובת ירחעזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל העמוני שעל בסיסו חרותה כתובת ירחעזר
ערך מורחב – כתובת ירחעזר

כתובת ירחעזר היא כתובת הקדשה קצרה וקטועה שנמצאה על בסיס פסלון במצודת רבת עמון; לפי מיקום מציאתה וההתייחסות האפשרית בה לאחד ממלכי בני עמון ייחוסה עמוני, אך כתבה והשימוש במילה "בר", בניגוד ל"בן" הנפוצה בעמונית, מצביעה על היותה של הכתובת דוקא ארמית.[4]

חרסי חשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר חשבון נמצאו אוסטרקונים הכתובים, לפי שיקולים פלאוגרפיים, עמונית (אף שיש מי שייחס אותם למואבית[5]), ותוכנם מנהלי.[6]

רשימת מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מוצרים, כמויות ומעט שמות, מסוף המאה ה־7 או ראשית ה־6 לפנה"ס:[7][8][9][10]

[ל]מלך אכל 𐤘𐤗𐤖𐤖𐤖𐤖𐤖[...]
וצאן 𐤛𐤛𐤚[...]
ולנדבאל בן נעמאל מ[...]
לז[...] מאלת נכאת 𐤗𐤚 אכ[ל...]
לבעש[א] כסף 𐤘𐤘 אש נתן ל[...]
ין 𐤘𐤚 וצאן 𐤗 לבבת [...]
ין 𐤛𐤛𐤚 ואכל 𐤛𐤛
ליתב דשא אכל 𐤘𐤖𐤖𐤖𐤖
צאן 𐤛𐤛𐤛
ארח בת 𐤛

הזכרת המלך בראש מקבלי מס ידועה מכתבי אוגרית ואשור, ובתעודות כאלה נרשמו נכבדים לפי סדר חשיבות יורד; נראה שגם במכתב זה כל הרשומים היו נכבדים.[7] "אכל" (אוכל) הוא חיטה, כמו במקרא (בראשית, מ"א, מ"ח–מ"ט) ובכתבי אוגרית (KTU2 1.14 IV).[7] "מאלת" הוא מהעיר אילת, אולי אילת שעל ים סוף ואולי עיר בשם זהה בעמון.[7] "נכאת" הוא שרף ריחני המשמש לקטורת (בראשית, ל"ז, כ"ה, מ"ג, י"א).[7] "אש" היא מילית פיניקית הזהה למילית העברית "אֲשר" (ש' השעבוד).[11] "ין", כלומר יין, הוא בכיוון הדו־תנועה, בדומה לעברית הישראלית שבחרסי שומרון, פיניקית ואוגריתית.[11] "לבבת" הוא כמו בערבית ובסורית, קמח מעולה.[11] "דשא" הוא עשב למספוא.[11] "ארח" היא, כמו באוגריתית, אכדית ובדומה לערבית, פרה צעירה.[7]

רשימה חקלאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה פגומה קצרה:[11][12][13]

תאן [...]
תאן מן [...]
בערם [...]
חבלם [...]

"תאן" הוא צורת זכר קיבוצית לתאנים.[11] "בערם" הוא ריבוי של בעיר – בהמה (בראשית, מ"ב, י"ז ועוד).[11] "חבלם" הם חבלים.[12]

רשימת שמות 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת שמות מהרבע השלישי של המאה ה־6 לפנה"ס:[14][15]

לחש [ב]ן [...]
אלרם בן הו[...]ל[...]
עזראל בן [...]
אלעזר בן מלכאל 𐤖
נקר אלאור 𐤖
אלנדב ברק 𐤖
פרש בן חמשגב 𐤖
[...]א בן שמשאל 𐤖
[ע]זר בן שקל 𐤖
[...]ן בן עקב 𐤖
[...]ל בנני 𐤚
[...]אל ק[...]

[...]לבצרת

את השורה הראשונה יש להשלים, אולי, "לחש[ב]ן" (לעיר חשבון),[12] או כשם אדם "לחש [ב]ן [...]".[14] "בצרת" (צורה קדומה של "בצרה") בשורה האחרונה היא כנראה לא בצרה האדומית, אולי בצרה המואבית (ירמיהו, מ"ח, כ"ד).[14]

רשימת שמות 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת שמות קצרה באלפבית ארמי, מסביבות 500 לפנה"ס:[16][17]

בן ל[...]
עזיא[ל ...]
בן רפא [...]
בן פסמי [...]
ננידן [...]

תרומתה של כתובת זאת לחקר העמונית היא אונומסטית בלבד.[16]

רשימה קצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה קצרה כתובה באלפבית ארמי, מסביבות 525 לפנה"ס:[18][19][20]

[...]נ[...]
סכת פד[...]
תמכאל [...]
בני גבל[...]

"תמכאל" הוא שם עמוני מוכר.[18] "בני גבל" הם כנראה בני העיר גבל, והצורה "בני" ולא "בנ" לרבים בסמיכות איננה מוכרת בעמונית.[18]

כתובות קצרצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת על שבר חרס קטן כוללת שם אחד:[21]

[לנ]תנאל

ניתן לשחזר גם "למתנאל".[21] "נתנאל" הוא שם מקראי נפוץ, ומקביל ל"יתנאל" הפיניקי הנפוץ (השורש י־ת־נ בפיניקית מקביל לנ־ת־נ בניבים כנעניים אחרים), או ל"מתנאל" הידוע גם הוא בפיניקית.[21]

חרס נוסף נשא את האות א' בלבד.[22] שני חרסים אחרים מאותו הקשר ארכאולוגי כללו שרידי מספר שורות כתובות, אך הטכנולוגיות שהיו נגישות לחוקרים לא אפשרו להם לקרוא אפילו אות אחת.[23]

חרסי תל מזאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל אל־מזאר (כשלושה ק"מ מצפון לתל דיר עלא) שבבקעת הירדן נמצאו אוסטרקונים ארמיים ועמוניים לפי כתבם.[24]

מכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתב בין אחים או שני רעים, מהמחצית הראשונה של המאה ה־6 לפנה"ס, העוסק בהלוואה או השאלה על משכון:[25][26]

אמר. פלט אמר לאחה. לעבדא[...]
שלם את ועת שערת אתן
לך שערת. לשבת. כער[...]
ועת תן. לפלט א[...]
[...]ישב בא[...]

שמואל אחיטוב פירש: ”אֹמֶר פלט. אָמַר לְאָחִהֻ לְעַבְדְּאֵ[ל הֲ]שָׁלֹם אַתָּ? וָעַתָּ שְׂעִרַת אֶתֵּן לְךָ, שְׂעִרַת לָשֶׁבֶת כְּעֵרָ[בֹן] וָעַתָּ תֵּן לְפלט אָ[חִךָ...] יָשִׁב [...]”.[25] נוסח הפתיחה "אֹמֶר פלוני, אֱמֹר לאלמוני" ידוע מהמכתב הפיניקי מסקארה, מהאוסטרקון האדומי מחורבת עוזה ומכתובות חורבת תימן, ודומה לנוסחות פתיחת מכתבים באוגריתית ("תחם פלוני, לאלמוני רגם" כלומר "דְבר פלוני, לאלמוני אֱמור",[27] או "לאלמוני רגם, תחם פלוני" כלומר "לאלמוני אֱמור, דְבר פלוני"[28]) ובאכדית (um-ma X a-na X qi-bi-ma – כך (אמר) אלמוני, אֶל פלוני, אֶמור[29][30][31]).[32][33] "השל(ו)ם את(ה)?" היא נוסחת ברכה המופיעה גם במקרא, באחת מכתובות חורבת תימן, במכתב הפיניקי מסקארה ובמכתב האדומי מחורבת עוזה, ומיוחדת בכך שלמילה "שלום" לא מצטרפת אות יחס ("אנכי בשלום") אלא במקום המושא העקיף ("לי שלום") באים כינויי גוף.[34] המילה "ועת" (ועתה) בסוף פתיחת המכתב מופיעה גם במכתב האדומי מחורבת עוזה ובמכתבי ערד.[35]

רשימת שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת שמות מהאתר, ככל הנראה מהמאה ה־5 לפנה"ס (השכבה הארכאולוגית בה נמצא מעורבת מהתקופה הפרסית וההלניסטית):[36][37]

מלכמית [...]
אסא [...]
בגא [...]
גדעזר אלאמר
אוראל [...]
הצלאל א[...]
יהוידע ע
עליא[...]
יקמ[א]ל ל[...]

השם "מלכמית" מזכיר את שם האל מלכם, וניתן להשוותו לשם "כמשית", הוא אביו של מישע.[37] "יהוידע" הוא שם יהויסטי מובהק, עדות להשפעה יהודית או להיותו של אותו יהוידע יהודי.[36]

אוסטרקון מכלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכלח נמצא אוסטרקון בכתב ארמי, המתוארך לרבע השלישי של המאה ה־6 לפנה"ס.[38] שלפי שמות המוזכרים בו והשימוש במילה "בן" (ולא "בר") הוא מזוהה כעמוני. הוא מחולק לשלושה טורים, שניים (א' וב') בצד האחד ואחד (ג') בצדו האחר:[38][39][40][41][42][43]

טור א':
[... ב]ן ענאל
חננאל בן ענאל
מנחם. בן בידאל
שבאל. בן עזא
חננאל. בן חזאל.
גנא. בן מנחם
טור ב':
אלנר. בן מ<נ>חם
אלנר. בן [...]אל
זכראל. בן צנר
נדבאל. בן חנן.
טור ג' (צד שני):
מנחם. בן אלישע
אלנר. בן [מ]כאל
אינדב. בן חגי.
אלתמך כבס
עכבר. בלנתן

כתובות על חותמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור נוסף לאונומסטיקון העמוני הוא חותמים. השם שמדובר במקור חשוב,[44] יש לסייג שחותמים וטביעות חותם רבים נמצאים באוספים פרטיים, וקשה לאמת את מהימנותם.[45] בין טביעות החותם העמוניות ניתן למנות את הכיתובים (ירידות שורה, כשמוזכרות במקור המצוטט, מסומנות בסימן "/"):[46]

  • למנחם / ב/נ ימן
  • עשנאל
  • למנחם / בן תנחם
  • לעמסאל
  • לאלש/מע (שני חותמים שונים נשאו כתובת זאת)
  • לבידאל עבד פדאל
  • צד 1: לבדאל ב/[ן] נדבאל
    צד 2: לבדאל / בן נדבאל
  • לחטש בן / [...]
  • לשמאל ב/[ן] פלטו
  • לתמכ[...] / בן / מקנמלך
  • לאלנדב בן אלידן
  • לנדבאל / בן עמסאל
  • לשמע (שני חותמים שונים נשאו כתובת זאת)
  • אלא / בן חטש
  • לשבעל
  • לתמכאל / בן פלטי
  • למנחם בן סמך / עבד מלך
  • לאדננר . ע/בד עמנדב
  • לאדנפלט / עבד עמנדב
  • לאליעם
  • למרא
  • לאלתמך ב/ן עמסאל
  • לתמכאל
  • לנדבאל / בן / תמכא
  • לפלט
  • צד 1: לאלשמע / בן בערא
    צד 2: לאלשמע
  • למנחם ב/ן מגראל
  • לאלנתן / בן יתיר
  • למנר
  • אבגדהו/זחטיכל
  • לאלעז ב/ן מנחם
  • לאלאמת בן אלאור
  • למכ/מאל
  • חתם . מנגאנר/ת ברך למלכם
  • לנדבאל / בן אלעזר
  • צד 1: לאליבר/ בן מנחם
    צד 2: לאליבר
  • לעבד
  • לאביחי / בת / ינחם
  • לבקש ב/ן נדבאל
  • לאל/משל
  • פדאל
  • לאלאמץ / בן אלשע
  • לאמראל / בן ינחם
  • לשעל ב/ן אלישע
  • לאוא ב/ן מראל
  • ישעאל
  • [... בן] / אבנדב שנד/ר לעשת בצדן / תברכה
  • לעבדא נ/ער אלרם
  • לאלשגב / בת אלשמע
  • לעליה . א/מת חננאל
  • לבטש / נער ברכ/אל
  • לאלי/שע
  • לאלעז / בן עזראל
  • לישע / עדאל
  • לענמות א/מת דבלבס
  • לאלישע / בן גרגר
  • לשוחר / הנסס
  • לחנא בן / בידאל
  • לבידאל / בן אלמג
  • לתמכאל בדמלכם
  • לעזי
  • לחנניה ב<ן?> נוריה
  • לתנר בן אלאמן
  • ליזנאל בן אלחנן
  • לתמכאל בן חגת
  • לאלרם בן תמא
  • לאחנדב
  • לאלבר
  • לאלחנן
  • ישעא
  • אבגדה וזחטי (שלושה חותמים שונים נשאו כתובת זאת)
  • אבגדה
  • [ל]נדבאל בן גדמדם
  • לבידאל בן תמכאל
  • לנצראל הצרף
  • לאלרם
  • למנחם (שני חותמים שונים נשאו כתובת זאת)
  • לאלנתן
  • לפרע
  • שמאב
  • לשבאל בן אלישע
  • למנחם בן שוחר
  • לעזאל בן זוא
  • חתם נגאדת ברך למלכם
  • לאבגד
  • חתם נגאנרת ברך למלכם
  • שלמי העד
  • לעבר
  • אבגד
  • לאלשמ/ע פלל[47]
  • לאלן בן אליבר
  • [לח]ננאל בן אורא
  • לכפר
  • לאלנדב
  • לפלטי בן שעל
  • למתא בן שעל
  • לאלשמע בן ב[..]אל
  • לעכברי בן אמצא
  • לתמכאל בן ישא
  • להמל שתת
  • לחמיוסא בת סמת
  • לאלן בן אמראל
  • לאלשמע בן אלעז
  • לעזא בן אלישע
  • לעלא ב/ת אמר[48]
  • לאלחנן בן אוראל
  • לינחם בן אל
  • למנח בן חג
  • לאלשמע בן אלמשל
  • [ל]אביחי / בת עזיא[48]
  • למלכמגד
  • למלכמאור / עב/ד בעלישע[49]
  • לחלא. בן. / הושע<א>ל
  • לאינדב / ב/ן צדקאל[50]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתובות עמוניות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 349–350
  2. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 354–356
  3. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 357
  4. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 358–359
  5. ^ Ulrich Hübner, Die ersten moabitischen Ostraka, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 104, 1988, עמ' 68–73
  6. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 360–361
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 162
  8. ^ Frank Cross, Ammonite Ostraca From Heshbon: Heshbon Ostraca IV-VIII, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 13, 1975, עמ' 2
  9. ^ Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 51–52
  10. ^ לתמונה ראו למשל: Heshbon Ostracon, West Semitic Research Project
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 163
  12. ^ 1 2 3 Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 53
  13. ^ Roger Boraas, Lawrence Geraty, Heshbon Ostracon XI, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 14, 1976, עמ' 145–148
  14. ^ 1 2 3 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 166
  15. ^ Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 53–54
  16. ^ 1 2 Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 55
  17. ^ Frank Cross, An Ostracon from Heshbon, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 7, 1969, עמ' 223–229 [1]
  18. ^ 1 2 3 Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 54–55
  19. ^ William Shea, Ostracon II from Heshbon, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 15, 1977, עמ' 217–222
  20. ^ לקריאה אחרת (וכן פרשנות לשונית שונה) ראו Christopher A. Rollston, Heshbon A4 (= Heshbon II): A New Reading of a Personal Name, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 2008, עמ' 87–90‏, JSTOR 25609266
  21. ^ 1 2 3 Frank Cross, Ammonite Ostraca From Heshbon: Heshbon Ostraca IV-VIII, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 13, 1975, עמ' 18–19
  22. ^ Frank Cross, Ammonite Ostraca From Heshbon: Heshbon Ostraca IV-VIII, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 13, 1975, עמ' 19
  23. ^ Frank Cross, Ammonite Ostraca From Heshbon: Heshbon Ostraca IV-VIII, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 13, 1975, עמ' 20–21
  24. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 367
  25. ^ 1 2 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368
  26. ^ Khair Yassine, Javier Teixidor, Ammonite and Aramaic Inscriptions from Tell El-Mazār in Jordan, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 264, 1986-11, עמ' 47 doi: 10.2307/1357018‏, JSTOR 1357018
  27. ^ למשל KTU2 2.6, 2.10, 2.14, 2.16, 2.21, 2.26(?), 2.34, 2.36, 2.39
  28. ^ למשל KTU2 2.4, 2.11, 2.12, 2.13, 2.24, 2.30, 2,33, 2.38
  29. ^ למשל François Thureau-Dangin, Une lettre assyrienne à Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 188–193; Charles Virolleaud, Lettres et documents administratifs de Ras Shamra, Syria 21, 1940, עמ' 247
  30. ^ בסידור אחר (a-na X um-ma X qi-bi-ma – לפלוני, כך (אמר) אלמוני, אֶמור), ראו למשל Daniel Arnaud, Une lettre du roi de Tyr au roi d'Ougarit : milieux d'affaires et de culture en Syrie à la fin de l'âge du bronze récent, Syria 59, 1982, עמ' 102
  31. ^ בסידור אחר (a-na X qi-bi-ma um-ma X – לפלוני אֶמור, כך (אמר) אלמוני), ראו למשל א. מלמט, תעודות על־אודות "נביאים" ממארי, עמ' 2–3, 14–15, 20–21, Georges Dossin, Une mention de Cananéens dans une lettre de Mari, Syria 50, 1973, עמ' 279
  32. ^ שמואל אחיטוב, אסתר אשל, זאב משל, לה' תימן ולאשרתו, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ' 91–93, 130
  33. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368
  34. ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 112-113: ספר שמואל ב', פרק כ', פסוק ט' בנוסחת ברכה, וביטויים דומים בספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק ו' ובספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק כ"ז
  35. ^ יוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק, 1986, עמ' 32, 44, 72 ועוד
  36. ^ 1 2 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 369–370
  37. ^ 1 2 Khair Yassine, Javier Teixidor, Ammonite and Aramaic Inscriptions from Tell El-Mazār in Jordan, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 264, 1986-11, עמ' 49 doi: 10.2307/1357018‏, JSTOR 1357018
  38. ^ 1 2 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 370–372
  39. ^ Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 63–67
  40. ^ Joseph Naveh, The Ostracon from Nimrud: An Ammonite Name-List, Maarav 2, 1980-03-01, עמ' 163–171 doi: 10.1086/MAR198002203
  41. ^ W. F. Albright, An Ostracon from Calah and the North-Israelite Diaspora, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1958, עמ' 33–36 doi: 10.2307/1355742
  42. ^ Pierre Bordreuil, Les noms propres transjordaniens de l'Ostracon de Nimroud, Revue d'Histoire et de Philosophie religieuses 59, 1979, עמ' 313–317 doi: 10.3406/rhpr.1979.4487
  43. ^ Bob Becking, Kann das Ostrakon ND 6231 von Nimrūd für ammonitisch gehalten werden?, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 104, 1988, עמ' 59–67
  44. ^ Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 69
  45. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' ה
  46. ^ החותמים מ"למנחם / ב/נ ימין" עד "לבידאל / בן אלמג" לקוחים מהמקור Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 70–84 (ושם הפניות ודיון מפורט בחלק מהחותמים);
    החותמים "לתמכאל בדמלכם" עד "לחלא בן הושע<א>ל לקוחים מהמקור Walter E. Aufrecht, Review of The Ammonite Language of the Iron Age, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1987, עמ' 86 doi: 10.2307/1356933 (ושם הפניות ודיון) – בחותמים ממקור זה אין סימון של ירידות שורה, אלה מבינהם שמסומנות בהם ירידות שורה, סימונן מבוסס על המקור המוצמד להם. נידונים גם במקורות שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 239–246 או André Lemaire, Sept Sceaux Nord-Ouest Sémitiques Inscrits, Eretz-Israel 18, 1985, עמ' 29*–32*;
    לחותמים הלקוחים ממקורות אחרים מצורף מקור בגוף הרשימה.
  47. ^ Émile Puech, Deux Nouveaux Sceaux Ammonites, Revue Biblique 83, 1976, עמ' 60
  48. ^ 1 2 שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 245
  49. ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 241
  50. ^ Randall W. Younker, an Ammonite Seal from Tall Jalul, Jordan: The Seal of ʾaynadab Son of Zedekʾil, Eretz-Israel 26, 1999, עמ' 221*–224*

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כתובות_עמוניות&oldid=38392963#חרסי_חשבון"