ממלכת כוש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכת כוש הייתה ציביליזציה שהתרכזה בצפון נוביה, היום צפון סודאן, והייתה אחת מהתרבויות המוקדמות ביותר שהתפתחו סביב עמק הנילוס. המדינה הכושית הגיעה לכוחה לפני שליטת המצרים הקדמונים . אנשי הממלכה נקראו בשם כושים. בירתה הדרומית הייתה העיר מרואה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור
האיזכור הראשון בנוביה נזכר בזמן השושלת הראשונה של מצרים בשנת 2890 - 3100 לפנה"ס, המצרים החלו לנוע דרומה וגילו את רובה של כוש. גילוי זה היה ברקע נפילת הממשלה המרכזית המצרית. בערך בשנת 1500 לפנה"ס עבר האזור לשליטת מצרים הפרעונית תחת שלטונו של תחותמס הראשון.
במאה ה 11 לפנה"ס שלטון המצרים קרס והוקמה ממלכה עצמאית סביב העיר נפטה בנוביה.
[עריכה] נפטה
אזור זה שהיה מרכז השלטון אוחד על ידי אלראן בתקופה מ 780 - 755 לפנה"ס, אלראן מוזכר כמייסד הממלכה הכושית על ידי יורשיו. הממלכה גדלה והשפעתה גדלה לאזור אלאפנטין בדרום מצרים. שנים מאוחר יותר המלך הכושי פיאה אשר כבש את מצרים העתיקה והקים את השושלת ה 25.
כאשר האשורים פלשו בשנת 971 לפנה"ס, כוש נהפכה למדינה עצמאית המלך הכושי האחרון אשר ניסה להשתלט על מצרים היה טנטמני אשר הובס על ידי האשורים בשנת 664 לפנה"ס. כוחה של הממלכה כלפי מצרים שקע ונוטרל בשנת 656 לפנה"ס כאשר פאסמטיק מייסד השושלת ה 26 איחד את מצרים. בשנת 591 המצרים תחת פאסמטריק השני פלש לכוש משום ששליט כוש אספאלטה התכוון לפלוש למצרים.
[עריכה] בתנ"ך
השם שניתן לתרבות מקורו בתנ"ך: כוש בן חם אחד מנכדיו של נח שהתיישב בצפון מזרח אפריקה. התנ"ך מתאר את כוש באזור סודאן, דרום מצרים, אריתריאה, אתיופיה וסומליה. ממלכתו של אחשורוש השתרעה מהודו ועד כוש.
כמה מהחוקרים מזהים את כוש בדרום ערב.
