מקס קדושין
מקס קדושין (באנגלית: Max Kadushin; 6 בדצמבר 1895 - 23 ביולי 1980) היה רב והוגה דעות קונסרבטיבי. פרופסור למדרש ולמחשבת ישראל בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS).
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במינסק והיגר עם הוריו לסיאטל בהיותו כבן שנתיים. אביו התפרנס מחנות עבור מחפשי זהב בעת "הבהלה לזהב".[1] בשנת 1916 קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ניו יורק וב-1932 הוסמך לרב קהילה ודוקטור על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה. בשנים 1926-1931 שהה בשיקגו עם רבו מרדכי קפלן, ונמנה עם ראשי התנועה הרקונסטרוקטיבית, אך לאחר מכן חזר בו ושב לתנועה הקונסרבטיבית. בשנים 1931-1942 היה ראש ארגון הלל באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון. בשנים 1942-1952 לימד בבית הספר התיכון היהודי של ניו יורק רבתי (Hebrew High School of Greater New York) וכיהן בהנהלת המוסד. בין תלמידיו נמנים נורמן פודהורץ ויוחנן מופס. לאחר מכן לימד באקדמיה ללימודים גבוהים ביהדות (Academy for Higher Jewish Learning in New York) ומשנת 1956 כיהן כדיקן המוסד. ב-1960 התקבל כחבר סגל אקדמי בבית המדרש לרבנים באמריקה, שם היה פרופסור למדרש ולמחשבת ישראל במשך עשרים שנה.
הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קדושין טבע מספר מושגי מפתח ובהם "value-concepts" ("מושגי ערך"). לדבריו עסקו מדרשי חז"ל באיתור וזיקוק מושגי ערך מתוך המקרא (כגון קידוש השם, יראת שמים וכדומה שהמכנה המשותף לכולם הוא הפשטת הגשמיות כדרך להתרחקות מעבודת אלילים) ויצירת מציאות חיים יהודיים הטבועה במושגי ערך אלה בתודעה ובכל פעולה יומיומית ("ברכה, צדקה ודרך ארץ"). להוכחת טענתו קיבץ קדושין, פירש וניתח מאות מדרשים מכל ספרות חז"ל והראה אלו מושגי ערך עולים מהם וכיצד הם נטווים לתוך החיים היהודיים.
מושג נוסף אותו חידש קדושין הוא "normal mysticism" ("מיסטיציזם נורמלי") הבא להסביר את הנוכחות האלוהית בחיי היומיום היהודיים (בפרט בתפילה) בדמות אהבת האל לכלל העולם, ההשגחתו הפרטית על היחיד ויחסו לעם ישראל. בשימושו במטבע לשון זו של 'מיסטיקה נורמלית' ביקש קדושין לטעון כי הקיום היהודי הוא קיום של חיי קדושה בכל רגע ורגע, זאת בניגוד לרעיון הפרוטסטנטי לפיו המגע עם הקדושה הוא באירועים מפעימים וחד-פעמיים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1923 נשא לאשה את אוולין גרפיאל (1900-1987), דוקטור לפסיכולוגיה, אשר לימדה באוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת ויסקונסין ובבית המדרש לרבנים באמריקה. לזוג נולדו שני ילדים,[2] פנחס (2004-1926), רב קהילה, רב בחיל האוויר האמריקאי במלחמת קוריאה וראש ארגון הלל באוניברסיטאות הרווארד וברנדייס[3] והסוציולוג צ'ארלס קדושין (יליד 1933), ממייסדי תחום המחקר של רשתות חברתיות, איש אוניברסיטת ברנדייס.[4][5]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Theology of Seder Eliahu - 1932 - התאולוגיה של סדר אליהו, דיסרטציה לקבלת תואר דוקטור
- 1938 - Organic Thinking - עבודתו החשובה ביותר, בה גיבש את מושגי המפתח של הגותו וטבע את תוכנית מפעל חייו
- 1952 - The Rabbinic Mind - ליקוט ופרשנות מדרשים
- 1964 - Worship and Ethics - עבודה בחקר הקבלה והנכחתה בחיי המעשה היומיומיים לפי שיטתו
- 1969 - A Conceptual Commentary on the Mekilta - פירוש וניתוח המכילתא
- 1987 - A Conceptual Commentary on Midrash Leviticus Rabbah - פירוש וניתוח מדרש ויקרא רבה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם הולץ, בעולם המחשבה של חז"ל : בעקבות משנתו של מקס קדושין, ספרית פועלים, 1978
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה קצרה, Jewish Virtual Library
- לואי ג'ייקובס, ביקורת על המהדורה השנייה של The Rabbinic Mind, נדפס לראשונה ב-Conservative Judaism, Volume XX, Number 1, Fall 1965
- מקס קדושין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מקס קדושין (1895-1980), דף שער בספרייה הלאומית
