מרגריט דיראס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיראס בשנת 1993

מרגריט דונאדיו (Marguerite Donnadieu הידועה כמרגריט דיראס Marguerite Duras;‏ 4 באפריל 1914 - 3 במרץ 1996) הייתה סופרת ובמאית סרטים צרפתיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגריט דיראס נולדה בגיה דהן שבהודו-סין הצרפתית (כיום וייטנאם) בשם מרגריט דונדייה (את שם העט 'דיראס' אימצה לעצמה בהשראת כפר בצרפת שבסמוך אליו רכש אביה פיסת אדמה שקיווה להתגורר בה בשארית חייו), לאחר שהוריה נענו להצעה של הממשלה הצרפתית שעודדה אנשים לעבוד בקולוניות.

אביה של דיראס נפל למשכב זמן מועט אחרי בואם ושב לצרפת, שם הוא הלך לעולמו. לאחר מותו נותרה אימה שהייתה מורה בהודו-סין ביחד עם שלושת ילדיה. המשפחה חיה בדלות יחסית לאחר השקעת נפל באחוזה מבודדת באזור האגררי של קמבודיה. החיים הקשים בהם התנסתה משפחתה במהלך תקופה זו הותירו את חותמם על פועלה האומנותי המאוחר של דיראס. דיראס הצעירה סבלה מהתעללות מילולית ופיזית מצד אמה ואחיה הגדול וגדלה בבית שבו, לדבריה, איש לא חייך.

בהיותה בת 17 חזרה דיראס לצרפת, ארץ הולדתם של הוריה, שם היא החלה את חוק לימודיה לתואר ראשון במתמטיקה. במהרה היא נטשה את המתמטיקה לטובת לימודי מדע המדינה ואחרי כן משפטים. לאחר שהיא השלימה את לימודיה ב-1935, היא נהפכה לפעילה ב־PCF (המפלגה הקומוניסטית הצרפתית) והייתה פעילה במחתרת.

מרגריט דיראס היא מחברתם של ספרים, מחזות, סרטים וספורים קצרים רבים, בכללם רב המכר ככל הנראה אוטוביוגרפי L'Amant משנת 1984, שתורגם לאנגלית כ-The Lover ולעברית כ"המאהב". הטקסט זכה בפרס גונקור לשנת 1984. ספור התבגרותה מופיעה גם בשלוש ורסיות אחרות: The Sea Wall. Eden Cinema ו-The North China Lover. גרסת הסרט של המאהב יצאה לאקרנים בשנת 1992 והופקה בידי קלוד ברי, דיראס הודרה מתהליך היצירה.

עבודות חשובות אחרות שלה כוללות את: "מודראטו קנטבילה", שאף נהפך לסרט הנושא אותו שם, Le Revissement de Lol V. Stein וסרטה India Song. דיראס גם הייתה התסריטאית של הסרט הצרפתי מ־1959 הירושימה אהובתי, אותו ביים אלן רנה.

הרומנים המוקדמים של דיראס הינם קונבציונליים למדי בצורתם (עמיתה ריימונד קינו ביקר את ה"רומנטיות" שלהם). על כל פנים היא נעשתה נועזת יותר בניסוייה ב"מודראטו קנטבילה" ודלדלה את הטקסט על מנת להטות את כובד המשקל למה שלא נאמר. היא קושרה לתנועת הספרות הצרפתית של "הרומן החדש", למרות שהיא עצמה לא השתייכה לקבוצה ספרותית כלשהי. סרטיה היו ניסויים באופיים, נמנעו ברובם משימוש סינכרוני בקול, השתמשו בקול על מנת לרמוז יותר מאשר לספר. הסיפור המתואר נחווה באמצעות דימויים שהקשר שלהם למה שנאמר הוא ספק נוגע ספק אינו נוגע.

בשנת 1939 היא נישאה לסופר רובר אנטלם ובשנת 1942 נולד להם בן שמת בלידתו. בשנת 1944 נאסר אנטלם ונשלח לבוכנוואלד. בסוף מלחמת העולם השנייה הוא נמצא במחנה דכאו במצב ירוד, כשהוא על סף מוות. דיראס טיפלה בו עד שהשתקם אולם אחר כך הם התגרשו והיא נישאה לסופר דיוניס מסקולו. בשנת 1947 נולד להם בן, ז'אן מסקולו, העוסק בבימוי סרטים ובעריכת ספרים. הזוג התגרש ב1956. את פרשת טיפולה באנטלם היא כתבה בסיפרה "הכאב".

חייה הבוגרים של דיראס לא היו קלים. על אף הצלחתה כסופרת, היא סבלה במשך תקופות ארוכות מאלכוהוליזם. היא נפטרה בדיז'ון בגיל 81 מסרטן גרון ונקברה בבית הקברות מונפרנאס. על קברה מופיעות האותיות MD בלבד.

ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ימים תמימים בצמרות העצים : [תסכית] / מאת: מרגריט דורה ; עיבוד: מרים די-נור.
  • מודראטו קנטבילה / מארגריט דיראס ; מצרפתית: ק.א. ברתיני ‬. תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ט 1978
  • המאהב / מארגריט דיראס ; מצרפתית: אביטל ענבר.‬ ‫תל אביב : ספרית מעריב, תשמ"ו 1986
  • הכאב / מארגריט דיראס ; מצרפתית: אביטל ענבר. תל אביב : ספרית מעריב, תשמ"ז 1987: מהדורה מחודשת 2012.
  • הירושימה אהבתי : תסריט ודיאלוגים ; סרט בבימויו של אלן רנה / מארגריט דיראס ; מצרפתית: אביטל ענבר. תל אביב : ספרית מעריב, תשמ"ח 1988 ‬
  • סכר נגד האוקיינוס השקט / מארגריט דיראס ; מצרפתית: מרים טבעון. ‫ תל אביב : ספרית מעריב, תשמ"ט 1988 ‬
  • עיניים כחולות שיער שחור / מארגריט דיראס ; מצרפתית: אביטל ענבר. תל אביב : ספרית מעריב, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ט 1988
  • גשם קיץ / מרגרט דיראס ; מצרפתית: עידו בסוק. תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996
  • מחברות המלחמה, תירגמה מצרפתית: חגית בת-עדה. הוצאת כתר, 2010.
  • המאהב (תרגום חדש)/ מרגריט דיראס; מצרפתית: רמה איילון. תל אביב: מחברות לספרות, 2013
  • אורלייה שטיינר / מצרפתית: מאיה מיכאלי, הוצאת רסלינג, 2014

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטיה כבמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Leslie Hill Marguerite Duras: Apocalyptic Desires (Routledge, 1993)
  • Martin Crowley Duras, Writing, and the Ethical (Oxford University Press, 2000)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]