מריאמפול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאריאמפול
Marijampolė
Marijampole COA.gif
סמל העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Lithuania.svg  ליטא
מחוז מאריאמפול
תאריך ייסוד 1667
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

47,244‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 54°33′20″N 23°21′05″E / 54.55555555°N 23.35144444°E / 54.55555555; 23.35144444קואורדינטות: 54°33′20″N 23°21′05″E / 54.55555555°N 23.35144444°E / 54.55555555; 23.35144444
אזור זמן UTC +2

מאריאמפולליטאית: Marijampolė) היא עיר תעשייתית בדרום ליטא. העיר משתרעת על פני כ-205 קמ"ר ובשנת 2007 נמנו בה 47,244 תושבים. בתוך העיר עובר נהר השישופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום מוזכר לראשונה בכתובים כפאשישופה, על שם נהר השישופה הזורם לידה. במאה ה-17 הכפר שהיה בבעלות הכנסייה הקתולית גדל להיות עיירת שוק ושמו הוסב לסטארופול. בשנת 1765 הייתה במקום שריפה גדולה שהכתה קשות בעיירה. לאחר השריפה בנתה אשת המושל של העיר הסמוכה פריניי, כנסייה חדשה ומנזר וסביבם התגבשה עיירה חדשה אשר נקראה מריאמפול על שם מרים, אם ישו בתוספת הסיומת פול המציינת עיר.

בשנת 1792 הוענקו לעיר זכויות מגדבורג על ידי סטניסלאב פוניאטובסקי, המלך האחרון של פולין העצמאית. בעת חלוקת פולין סופחה מריאמפול לפרוסיה, והייתה לעיירת מחוז. בשנת 1800 גרו בה 1,178 נפש. בעקבות תבוסת פרוסיה לצבאו של נפוליאון בונפרטה וחתימת חוזה טילזיט, הייתה לחלק מהדוכסות הגדולה של ורשה. בעקבות מלחמת רוסיה-צרפת עברה לשליטת רוסיה בשנת 1815 והייתה לחלק ממחוז אוגוסטובה. במאה ה-19 גדלה מריאמפול בעיקר הודות להגירה יהודית וגרמנית אליה. אחד הגורמים להגירה הייתה סלילת הכביש בין סנקט פטרבורג וורשה דרך מאריאמפול, בשנת 1829. בשנת 1827 היו במריאמפול 1,759 תושבים, כאשר 66% היו יהודים. בשנת 1840 נמנו בעיר 2,992 תושבים, 76% מהם יהודים.

בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה מריאמפול על ידי צבא גרמניה אשר נשאר בעיר עד סיום המלחמה וכינון מדינת ליטא העצמאית.

בשנת 1923 הושלמה מסילת ברזל שחברה את מריאמפול למסילת הברזל הראשית בין קובנה ווירבליס. בתקופה זאת הוקם במקום בית חרושת לייצור סוכר מסלק והיישוב התרחב מאוד. ביוני 1941 נכנס הצבא הגרמני למריאמפול ונשאר בו עד שנת 1944. בצאתו הוא הרס את מרכז העיר ואת בית החרושת לסוכר.

בשנים 1956 עד 1989, תחת השלטון הסובייטי נקראה מריאמפול קפסוקאס.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת של מריאמפול
אנדרטה לזכר יהודי מריאמפול שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

עד שנת 1780 לא היה במריאמפול רב, והרב של קלווריה נחשב גם לרבה של מאריאמפול. בשנת 1780 התמנה הרב חיים פרלמוטר-שרשובר לרב של מריאמפול והוא כיהן עד שנת 1820. אחריו כהנו חתנו, הרב יהודה ליב חרל"פ, הרב שלמה זלמן דורגון שנפטר בשנת 1879, הרב יהונתן אלאשברג שכיהן בשנים 1879-1887, הרב עזריאל אריה רקובסקי שנפטר בשנת 1894 והרב אליהו קלצקין שכיהן משנת 1892 עד 1910.

רבה האחרון של מריאמפול היה הרב שמשון פוגלמן שנרצח על ידי הנאצים‏[1].

ב-1919 הוקמה בעיר הגמנסיה העברית הראשונה בליטא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]