וילקובישק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילקובישק
Vilkaviškis
Vilkaviškis CoA.svg
מדינה / טריטוריה Flag of Lithuania.svg  ליטא
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

13,102‏  (נכון ל-2005)
קואורדינטות 54°39′00″N 23°01′00″E

וילקובישק (Vilkaviškis) היא עיירה בדרום מערב ליטא. גרים בה כ-13,000 תושבים.

וילקובישק קיבלה זכויות מגדבורג בשנת 1660 ובכך היא אחת העיירות העתיקות ביותר בליטא. עם חלוקת פולין עברה וילקובישק ביחד עם שאר מערב ליטא לשליטת פרוסיה. השלטון הפרוסי עודד את התושבים לבנות בתי אבן או לבנים במקום בתי עץ, בכך שסבסד שליש מהעלויות. באותן שנים חשיבותה של וילקובישק גדלה בגלל מיקומה על הדרך מקובנה לקניגסברג.

בשנת 1807 בעקבות תבוסת פרוסיה לצבאו של נפוליאון וחתימת חוזה טילזיט, הייתה לחלק מהדוכסות הגדולה של ורשה והוכללה במחוז ביאליסטוק. במהלך מלחמת רוסיה-צרפת שהה נפוליאון עם צבא של 250,000 חיילים בעיר וגרם לה נזק עצום. בין השאר, סוסים שוכנו בתוך בית הכנסת של העיירה. בשנת 1815 בעקבות ההפסד של נפוליאון עברה וילקובישק לשליטה רוסית והייתה לחלק ממחוז אוגוסטובה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוילקובישק הייתה קהילה יהודית עתיקה. בבית הקברות היהודי היו מצבות משנת 1575 אולם לפי המסורת המקומית ראשוני היהודים התיישבו במקום כבר במאה ה-14.בעיר היה בית כנסת מעץ והיה שמור בו ספר תורה מגרוש ספרד. בית כנסת הוקם בעיירה בשנת 1545. בשנת 1857 מנתה הקהילה היהודית 4,559 נפש (83% מהאוכלוסייה).

בשואה נרצחו 3,056 מיהודי וילקובישק. ההשמדה החלה עם כיבוש העיירה על ידי הגרמנים ביולי 1941 ונמשכה עד ספטמבר אותה שנה. לפי אחד המקורות הושמדה כל הקהילה ביום אחד, בצום גדליהו תש"ב. הרצח בוצע על ידי יחידת הגסטאפו של טילזיט שנעזרה בכוחות עזר ליטאיים.

בשנת 1990 הוקמה בעיירה אנדרטת זיכרון לשואה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]