מרי ג'יין גולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי ג'יין גולד
Mary Jayne Gold
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 באוגוסט 1909
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 1997 (בגיל 88)
גאסין, ואר (מחוז), צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית ספר מאסטרס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרי ג'יין גולד (באנגלית: Mary Jayne Gold;‏ 12 באוגוסט 19095 באוקטובר 1997) הייתה יורשת אמריקאית, שמילאה תפקיד חשוב בסיוע ליהודי אירופה, אמנים ואנשי רוח ותרבות להימלט מגרמניה הנאצית בשנים 19401941, במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולד נולדה בשיקגו, אילינוי שבארצות הברית, למשפחה עשירה מאוד. היא למדה בבית הספר בדובס פרי, ניו יורק, וסיימה בית ספר באיטליה. בשנות ה-30, הכסף שלה אפשר לה ליהנות מהסצנה החברתית התוססת בלונדון ובפריז. כשהיא טסה במטוס הפרטי שלה, טיילה ברחבי אירופה, בילתה את זמנה במלונות יוקרה, עשתה סקי באתרי הנופש הטובים ביותר באלפים, והתרועעה עם האליטה של אותם זמנים.

בזמן מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולד התגוררה בדירה בפריז, כשצרפת נפלה בידי הנאצים ב-1940. היא ברחה למרסיי, שלמרות שלא נכבשה על ידי הנאצים, הייתה בשליטתו של משטר וישי משתף הפעולה. במרסיי פגשה את מרים דבנפורט, סטודנטית אמריקאית לאמנות, ואת וריאן פריי, עיתונאי ואינטלקטואל אמריקאי שנשלח לסייע לפליטים על ידי הוועד לסיוע לשעת חירום. לפריי היו 3,000 דולר ורשימה קצרה של פליטים שמאוימים במעצר וגירוש על ידי סוכני הגסטפו, רובם יהודים. רבים צבאו על דלתו, בהם סופרים אנטי-נאצים, אמני אוונגרד, מוזיקאים ומאות אחרים שחיפשו נואשות כל סיכוי להימלט מצרפת. בהסכם שביתת הנשק בין גרמניה לצרפת המובסת, צרפת הסכימה "להסגיר על פי דרישה" פליטים לנאצים.

במקום לחזור לארצות הברית, גולד בחרה להישאר והצטרף לדיבנפורט ופריי יחד עם מתנדבים נוספים במחסה לפליטים ובארגון הבריחה שלהם דרך ההרים לספרד או על ידי הברחתם על סיפונן של ספינות משא המפליגות לצפון אפריקה או לנמלים בצפון או בדרום אמריקה. היא נעזרה בריימונד קורו, איש הלגיון הצרפתי שהפך לגנגסטר המקומי ואף הפך למאהב שלה.

גולד סייעה לסבסד את המבצע שבו ניצלו כ-2,000 פליטים, בין הנמלטים היו אמנים, אנשי רוח ותרבות בהם הפסל ז'אק ליפשיץ, האמן מארק שאגאל, הסופרת חנה ארנדט וחתן פרס נובל, הרופא והביוכימאי אוטו מאיירהוף.

בסתיו 1941, חזרה גולד לארצות הברית, בעוד קורו נסע לספרד והלאה לאנגליה, שם הפך לגיבור מלחמה.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה, היא חילקה את זמנה בין דירתה בניו יורק לבין בית שבנתה בכפר גאסין במחוז ואר, לא הרחק מסן טרופה . ב-1980 היא כתבה על חוויותיה בזמן המלחמה בספר הזיכרונות צומת דרכים מרסיי 1940, שיצא לאור על ידי ההוצאה לאור "Doubleday" ב-1980, ותורגם לצרפתית ב-2001 על ידי אליס סילו. האחוזה של מרי ג'יין גולד הושארה לפייר סובאג'.

גולד מעולם לא התחתנה ולא היו לה ילדים. היא מתה מסרטן הלבלב ב-1997 בווילה שלה בגסין.

אמו של אחיינית רבא שלה, אליסון לסלי גולד, היא מחברת ידועה של ספרים על השואה. היא מחברת הספר Anne Frank Remembered: The Story of the Woman Who Helped Hide the Frank Family (1987), שנכתב בשיתוף עם מיפ חיס .