מרי סלסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרי סלסט

מרי סלסט (אנגלית: Mary Celeste) היא ספינה שנמצאה באוקיינוס האטלנטי, במרחק מה מחופי פורטוגל, ללא צוותה וללא נוסעיה. הסיבות לכך אינן ידועות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה הושקה ב-1861 תחת השם אמזון. כבר בראשית דרכה סבלה הספינה מתאונות מוזרות. יומיים אחרי השקתה מת קפטן הספינה על הסיפון באופן מסתורי. בהפלגתה הראשונה נתקלה הספינה בסכר דייגים באוקיינוס האטלנטי וחור גדול נפער בגופה. הספינה לא טבעה והגיעה לבסוף לחוף מבטחים. בעת תיקונה פרצה אש בתוך תאי הספינה.

לאחר מכן המשיכה הספינה להפליג לצרכים שונים. באחת ההפלגות נטרפה סמוך לחופי קנדה ושם ננטשה. בשנת 1865 נרכשה הספינה על ידי חברת ספנות אמריקאית, ששיפצה אותה ושינתה את שמה למרי סלסט (ב-1869).

ב-7 בנובמבר 1872 הפליגה הספינה המשופצת תחת פיקודו של בנג'מין בריגז, בדרכה לאירופה כשעליה מטען של יינות, אלכוהול וכותנה. על הספינה היו משפחתו של הקפטן, אשתו ובתו סופי מתילדה וכן שבעה אנשי צוות נוספים. קפטן בריגז היה אדם מכובד אשר השיט ספינות רבות בעבר וצבר ניסיון רב. הספינה הייתה בדרכה לאיטליה, אך לא הגיעה ליעדה.

ב-4 בדצמבר נמצאה הספינה על ידי הספינה האיטלקית 'דה גרטיה', כ-600 מייל מחופי גיברלטר. קפטן "דה גרטיה" סיפר שבמרחק של כ-400 מיילים מזרחית לאיים האזורים הבחין צוותו בספינה ששטה מוזר, כאילו אין איש נוהג בה. דרך המשקפת הוא ראה שזו המרי סלסט, אבל לא ראה על סיפונה שום פעילות. נסיונות ליצור איתה קשר ולאותת לה לא נענו.

המשנה לקפטן אוליבר דבו מונה לעמוד בראש צוות שיעלה על סיפונה. להפתעתם התגלה כי הספינה נטושה, על אף שהכילה אספקת מזון גדולה ומטען מסודר. נראה היה שצוות הספינה עזב בחיפזון, שכן האוכל היה מוגש על השולחן בחדר האוכל הראשי, אך לא נגעו בו. הספינה הייתה במצב מצוין כשנמצאה. כל המטען היה במקום, חוץ מניירת הספינה והכרונומטר של הקפטן.

צוות ה"דה גרטיה" הופתע לגלות שהרישום האחרון ביומן הקפטן נעשה ב-24 בנובמבר. ביומן לא נמצא מידע שיסביר מה קרה לצוות הספינה. הכול בו היה שיגרתי עד שפסקו הרשימות. הספינה נמצאה 10 ימים לאחר תאריך זה, ומכאן שהספינה שטה מה-24 בנובמבר עד ה-4 בדצמבר כ-400 קילומטרים ללא הכוונה, אבל למרות זאת נשארה במסלול המקורי שלה ולא סטתה ממנו כלל.

דיווחים לא מבוססים מספרים על מציאת כלי נשק מגואלים בדם על הספינה, ומפרשים מוכתמים בדם. ההשערה שצוות הספינה נרצחו על ידי שודדי ים סותרת את העובדה שהציוד היקר שהיה על הסיפון לא נלקח. תאוריית קשר תולה את ההיעלמות המסתורית של הצוות בכך שהספינה עברה דרך אזור המכונה משולש ברמודה, אשר על פי תאוריה זו נעלמו בו ספינות ומטוסים רבים באופן מסתורי.

תעלומת המרי סלסט ריתקה רבים, וזכתה לגרסאות ספרותיות. ב-1884 פרסם ארתור קונאן דויל סיפור פופולרי על אודות קורותיה. ב-1935 כיכב בלה לוגוסי בסרט קולנוע בריטי על פי סיפורו של קונן-דויל. הנושא זכה אף לטיפולם של סופרי מדע בדיוני, שהידועים בהם הם רוג'ר זילאזני ופיליפ חוזה פארמר.