אלבנית
| אלבנית (Gjuha shqipe) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | כ-6,169,000 |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | כ-6,169,000 |
| שיטת הכתב: | אלפבית אלבני (מבוסס על אלפבית לטיני) |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופיות
|
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | אלבניה, מונטנגרו (שפה אזורית), מקדוניה (שפה אזורית)), סרביה (שפה אזורית), קוסובו |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
האלבנית (Shqip) מורכבת ממספר להגים שונים, ולכן יש הרואים בה משפחת שפות בפני עצמה. יותר משלושה מיליון אנשים מדברים את השפה באלבניה, אך ישנן גם קבוצות המדברות שפה זו בשאר ארצות הבלקן וכן מדברים אותה מהגרים אלבנים באיטליה ובטורקיה.
הספר המודפס הראשון באלבנית היה מֶשָארי אשר נכתב בידי ג'וּן בוּזוּקוּ והודפס בשנת 1555. בית הספר הראשון אשר למדו בו באלבנית נפתח ב-1638, כנראה בידי פרנסיסקנים. השפה הוכרה רשמית כשפה הודו אירופית בשנות ה-50 של המאה ה-19.
יש המעריכים כי האלבנית היא אחת השפות האיליריות אשר כבר נכחדו ואשר דוברו בדרום-מערב הבלקן. יש אף המעריכים כי היא קרובת משפחה של השפה הדאקית אשר דוברה בעבר במואסיה ודאקיה (מחוזות בצפון הבלקן ומרכז אירופה) עד שנכחדה.
ישנם שני דיאלקטים בשפה האלבנית: טוֹסְק וגֵג. באחדים מן הלהגים יש השפעות רבות של האיטלקית והיוונית. יש המשווים אותם ללהג של צ'אמֶריה המדובר בחלק הדרומי ביותר באלבניה וכן באזור מצומצם בצפון-מערב יוון. בזכות השפעות איטלקיות ויווניות בדיאלקטים אלו יש הרואים בהן שפות בפני עצמן, הנפרדות מהאלבנית אך שייכות לאותה המשפחה שלה - "שפות אלבניות".
חלוקת הלהגים היא כדלהלן:
- תת-קבוצה גֵג:
- דיאלקט גֵג
- תת קבוצה טוֹסְק:
- דיאלקט טוֹסְק
- דיאלקט אַרְבֵּרֶשׁ - להג אלבני שמדברים מהגרים שעזבו את אלבניה בסוף ימי הביניים והתיישבו בסיציליה ובדרום איטליה
- הדיאלקט הארוויניטי - להג אלבני שמדברים מהגרים שעזבו את אלבניה בימי הכיבוש של האימפריה העות'מאנית והתיישבו בתחומי יוון
הדיאלקטים מתחלקים כך:
- בצפון אלבניה, סרביה, מונטנגרו ומקדוניה מדובר הגֵג.
- בדרום אלבניה, בקהילות ביוון, טורקיה וכן בקהילות קטנות בארצות הברית, אוקראינה ומצרים מדוברים להגי הטוֹסְק.
האלבנית הספרותית מתבססת בעיקרה על דיאלקט הטוֹסְק והיא השפה הרשמית באלבניה, ואחת השפות הרשמיות בקוסובו ומקדוניה. ההבדלים בין הגֵג לטוסק הם בעיקרם בתחום ההגייה ואוצר המילים. כך למשל המשפט "הבית נמצא בכפר והכפר נמצא בהרים" נאמר בטוסק: Shtëpia është në katund dhe katundi është në mal ואילו בגג אותו משפט הוא: Shpia âsht nâ fshat e fshati âsht nâ bjeshk באלבנית הספרותית המשפט נכתב כך: Shtëpia është në fshat dhe fshati është në mal המספרים באלבנית מורים בבירור על השתייכות הלשון למשפחה ההודו-אירופית. להלן המספרים מאחת עד עשר: një, dy, tre, katër, pesë, gjashtë, shtatë, tetë, nëntë, dhjetë
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
