משתמש:נגן/שיטת קינגסטון קליניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרסומי, פירוט יתר בתחום התזונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרסומי, פירוט יתר בתחום התזונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. שכתוב

שיטת "קינגסטון-קליניק" (או - "שיטת שטראוס", כפי שהיא מוכרת בישראל) היא שיטת ריפוי ואורח-חיים טבעי שנוסדה בתחילת המאה העשרים על ידי ג'יימס ס. תומסון. שמה של השיטה נקרא על שם בית-המרפא ובית-הספר לריפוי טבעי שהקים תומסון בעיר אדינבורג בירתה של סקוטלנד.

עקרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחס למחלות וריפוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת "קינגסטון קליניק" גורסת כי מקורן של המחלות הוא בהרגלי החיים של האדם. בניגוד לדעה הרווחת כי המחלות אינן אלא גזירה שאיננה תלויה במעשיו של האדם, גורסת שיטת קינגסטון כי האדם הוא האחראי הבלעדי על בריאותו, וכי מחלותיו הן פועל נגזר וישיר של אורח-חייו. על-פי קינגסטון, אורח-חיים בריא יביא את האדם לבריאות, ומאידך - אורח חיים מזיק יביא את האדם לחולי.

עם זאת גורסים בקינגסטון כי המחלות לא באו להזיק לאדם, אלא אדרבה, לשחרר את הפסולת שהצטברה בגופו. כל הצטברות של פסולת בגוף האדם מביאה איתה מחלה שתפקידה לנקות את הפסולת ולהפרישה החוצה. בקינגסטון רווח הכינוי למחלות בשם "תופעות ניקוי", כלומר - המחלות באות לנקות את הגוף מהפסולת המזוהמת שנצברה בו. המחלה היא אפוא סוג של הפרשת פסולת וזיהום בדומה לתופעה התדירה של עשיית צרכים.

בהתאם לעיקרון זה שוללת שיטת קינגסטון את השימוש בתרופות, ולו גם תרופות טבעיות. המחלה נועדה לשחרר את הפסולת מגוף האדם, ועל-כן כל התנגדות למחלה, רק תחריף את בעייתו של החולה ותסכן את מצבו. הדבר דומה, על פי קינגסטון, לאדם שאכל דבר-מאכל רעיל וגופו מגיב באופן מיידי בבחילה ובהקאה. תגובה טבעית זו של הגוף היא אמנם סוג של מחלה, אבל מטרתה היא לנקות את הגוף באופן מיידי ולצמצם את הנזק האמור להיגרם לו על ידי האכילה הרעילה. אם אותו אדם, ינסה להקל על סבלו וייטול תרופה נגד הקאה, הוא אולי ירוויח את הסבל המיידי, אבל הוא יסכן את עצמו בטווח הרחב. כן הדבר בכל המחלות: אם האדם ינסה להקל על סבלו באמצעות נטילת תרופות, הוא ירויח לטווח המיידי, ויפסיד לטווח הארוך.

בקינגסטון לא מייחסים חשיבות לשם המחלה או למקום התפרצותה; על-פי קינגסטון יכולה "תופעת הניקוי" להתפרץ בכל מיני צורות, החל בכאב-ראש פשוט, עבור דרך דלקת פרקים וכלה בדלקת ריאות. המחלות כולן מקורן בבעיה אחת של זיהום הגוף. לכל גוף ישנו סדר עדיפות משלו ועל-פיו הוא מסדר לעצמו את סדר התנקותו מהזיהום דרך אותם האיברים בהם הוא בחר.

הריפוי על-פי קינגסטון הוא אפוא לא באמצעות מלחמה נגד הסימפטומים - המחלות, אלא באמצעות איזון ותיקון אורח-חייו של החולה שיביא ממילא לסילוק מקורן של המחלות. בקינגסטון סבורים כי בכוחו של הגוף לרפאות את עצמו, וכי הריפוי הדרוש מצד האדם הוא רק בסילוק הגורמים המכבידים והמזיקים לגוף מחד, והזנתו בחומרים טובים ובריאים מאידך. האיזון באורח החיים יאפשר לגוף לנקות את עצמו בצורה יעילה ויחזיר לגוף את חיוניותו ובריאותו.

אורח החיים המאוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת קינגסטון, מעבר למה שהיא שיטת ריפוי, היא אף שיטה של אורח חיים נכון ומאוזן. על פי השיטה, אדם שאורח-חייו יהיה מאוזן, לא יזדקק אף פעם ל"תופעות ניקוי" רציניות (מלבד תופעות בריאות קלות שמחויבות בעידן המודרני-זיהומי), וחייו יהיו מלאים מרץ וחיוניות.

אורח החיים המאוזן על-פי קינגסטון כולל חזרה לכללי הטבע ושלילת כל התחכמות נגדו. אורח חיים מאוזן כולל: תזונה טבעית, מאוזנת ובריאה; שינה טבעית; ופעילות גופנית מספקת. מלבד שלשת המרכיבים העיקריים האלו, ישנם כמה מרכיבים נוספים, נחוצים פחות, כמו: נשימה טובה, מקלחות קרות ועוד.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזונה הבריאה, על פי קינגסטון, תלויה בכמה גורמים עיקריים: טיב המזון, איזון מרכיבי המזון ושעות האכילה. ומכאן לפירוט רחב יותר: א) טיב המזון: בקינגסטון שוללים לחלוטין כל מזון מעובד, ומחנכים לצריכה של מוצרים טבעיים בצורתם הטבעית כפי שהם נבראים בטבע. כמו כן שוללים בקינגסטון גם מאכלים מזיקים אחרים (אפילו טבעיים) כמו: מלח, תבלינים חריפים, סוכר, קפה, תה ועוד. ב) איזון מרכיבי המזון: על-פי קינגסטון עיקר תזונתו של האדם צריכה להתבסס על פירות וירקות. כמות הלחם (או פחמימה מורכבת אחרת) לדוגמה, היא כמות מזערית לעומת הפירות והירקות. ככלל נוקטים בקינגסטון כי התזונה צריכה לכלול 60% פירות וירקות, 20% חלבונים, ו-20% פחמימות וסוכרים. ג) שעות האכילה: מערכת העיכול מתחילה את פעילותה בבוקר, מגיעה לשיאה בצהריים, והולכת ופוחתת לקראת הערב. בקינגסטון התאימו את מרכיבי הארוחות וזמנן בהתאם ליכולתה של מערכת העיכול: בבוקר אין לאכול עד שהמערכת מתעוררת ומגיבה ברעב, וגם אז אין להכביד עליה ויש להסתפק בפירות בלבד; בשעות הצהריים המוקדמות נאכלת הארוחה העיקרית שכוללת עלים טריים, ירקות חיים, גבינה ולחם; ארוחת הערב נאכלת בשעה מוקדמת מאוד כדי לאפשר למערכת העיכול לסיים את פעילותה טרם תחילת פעולתה של המערכת החיסונית שפועלת בלילה. ארוחת הערב מבוססת בעיקר על ירקות מבושלים, תוספת של מנת פחמימות קטנה ומנת חלבון. האכילה בלילה אסורה.

התזונה של קינגסטון כוללת פרטים רבים מלבד אלו המנויים כאן, ואולם העיקרון הוא אחד: לתת לגוף את מזונו הטבעי החיוני ולא להכביד עליו עם תזונה מזיקה ועמוסת רעלים.

נושא מרכזי נוסף שחשוב לציון הוא נושא הנוזלים. בניגוד לדעה הרווחת, ובניגוד להרבה שיטות ריפוי טבעיות אחרות, גורסים בקינגסטון כי ריבוי השתייה, לא רק שאיננו מוסיף לבריאות, אלא הוא גם אחד המזיקים הגדולים לבריאות. ריבוי הנוזלים, גורסים בקינגסטון, מכביד על הכליות ומעכב את סינון החומרים המזיקים על ידי הכליות, ועל ידי-כן גם גורם לזיהום הדם עם רעלים. בקינגסטון נאמנים לכלל האומר: אכול רק כשאתה רעב, ושתה רק כשאתה צמא. על-פי קינגסטון, אדם שאיננו עובד עבודה פיזית ונאמן לתזונה הבריאה הכוללת אכילת פירות וירקות בצורה מספקת והימנעות מאכילת מלח ותבלינים חריפים, כמעט שאיננו נזקק לשתייה כלל.

שינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח החיים המאוזן כולל חזרה לטבע גם בתחום השעון הביולוגי. פיתוח טכנולוגית החשמל והארת הרחובות בלילה גורמים לאנשים להאמין כי גם השעון הביולוגי השתנה. בקינגסטון, לעומת זאת, סבורים כי השעון הביולוגי לא השתנה וכי שעות השינה עדיין תלויות בשעת שקיעת השמש וזריחתה.

בגוף האדם ישנן שתי מערכות מרכזיות: מערכת העיכול והמערכת החיסונית. זמן פעולתה של מערכת העיכול הוא בשעות היום, ואילו זמן פעילותה של המערכת החיסונית הוא בשעות הלילה. (עדות לכך ניתן לראות בעליית חום הגוף עם בוא שעות הלילה.) כדי לתת למערכת החיסונית לפעול את פעולתה כראוי, אין להכביד בשעות הלילה על מערכת העיכול כדי שהגוף יוכל להפנות את כוחותיו למערכת החיסונית; מאידך יש גם לתת למערכת החיסונית את התנאים הראויים לה, קרי: שינה טובה. על-פי קינגסטון יש להקדים את שעת השינה לשעה המיועדת לכך בטבע, וכמו כן יש גם להקדים את שעת הקימה לאזור שעת זריחת השמש.

פעילות גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, הייתה הפעילות הפיזית פעילות הכרחית לכל אדם באשר הוא, ואולם עם התפתחות הטכנולוגיה זונח האדם אט-אט את הפעילות הפיזית כמעט לחלוטין. לא רק העבודה המודרנית כבר איננה עבודה פיזית-גופנית, אלא גם פעילויות פשוטות כהליכה, שהיו בעבר הכרחיות בעבור כל אדם, הולכות ונעלמות בעידן המודרני.

בקינגסטון סבורים כי לפעילות הגופנית ישנו תפקיד הכרחי בריפוי הטבעי של הגוף. הפעילות הנמרצת מפעילה את האיברים, מגבירה את זרם הדם וסינונו וגורמת לריאות לשאוף אוויר נקי וחדש. כדי לתת לגוף את התנאים הטובים לבריאותו, צריך אדם לפעול פעילות גופנית כלשהי באופן קבוע ותדיר. שעת הפעילות הרצויה היא בשעות הבוקר.

השיטה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה שהתפתחה בסקוטלנד הובאה לארץ בידי המרפא הטבעי אלי שטראוס. בישראל מוכרת השיטה בפי רבים כ"שיטת שטראוס". עם זאת, את עיקר הפצתה של השיטה עשתה שרה חמו. שרה חמו ניצלה בזכות השיטה ממחלת הסרטן, ומאז היא לקחה על עצמה להפיץ את השיטה בישראל. בתחילת דרכה היא הקימה בית-מרפא טבעי שנהג על פי שיטת קינגסטון. בית המרפא פעל בעיר אשקלון עד שנסגר בשל אילוצים כספיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה זה קינגסטון?, באתר עיתון הארץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]