משתמש:Zivnachum/וניה, סוניה, מאשה ושפיץ
 | |
| כתיבה | כריסטופר דוראנג |
|---|---|
| מבוסס על | מחזותיו של אנטון צ'כוב |
| דמויות |
וניה סוניה מאשה שפיץ נינה קסנדרה |
| הצגת בכורה | 2013 |
| מספר מערכות | 2 |
וניה, סוניה, מאשה ושפיץ (באנגלית: Vanya and Sonia and Masha and Spike) הוא מחזה קומי מאת כריסטופר דוראנג. המחזה עוסק במערכות היחסים של שלושה אחים רווקים בגיל העמידה, שניים מהם גרים יחד, ומתרחש במהלך ביקורה של השלישית, מאשה, שתומכת בהם. הם דנים בחייהם ובאהבותיהם, מתווכחים, ומאשה מאיימת למכור את הבית. חלק מאלמנטים של המחזה נגזרו מיצירותיו של אנטון צ'כוב, כולל חלק משמות הדמויות, מיקום המחזה בגן דובדבנים, ונושא האובדן האפשרי של בית המשפחה.
ההצגה עלתה בהצגת בכורה בתיאטרון מקארטר בפרינסטון, ניו ג'רזי ב-2012, ומאוחר יותר באותה שנה באוף ברודווי. ההפקה עברה לברודווי ב-2013. הקאסט המקורי של מקארטר, אוף-ברודווי וברודווי כלל את דיוויד הייד פירס, קריסטין נילסן, סיגורני ויבר ובילי מגנוסן. לאחר מכן, המחזה הופק ברחבי ארצות הברית ובמדינות נוספות.
המבקרים שיבחו את וניה, סוניה, מאשה ושפיץ כעיבוד הומוריסטי לנושאים של צ'כוב שאינו מצריך היכרות עם צ'כוב. ההפקה המקורית בברודווי הוכיחה את עצמה כהצלחה מסחרית, והחזירה את השקעתה של 2.75 מיליון דולר תוך פחות מארבעה חודשים. בשנת 2013, הוא זכה בין היתר בפרס טוני למחזה הטוב ביותר ובפרס דרמה דסק למחזה הטוב ביותר.
בישראל המחזה הועלה בשנת 2014 בשיתוף פעולה של תיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה בתרגומה של רבקה משולח.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
צמד האחים בגיל העמידה וניה וסוניה מתגוררים בבית המשפחה במחוז באקס, פנסילבניה. האחים, אשר נקראו על פי שמות דמויותיו של צ'כוב על ידי הוריהם הפרופסורים חובבי התיאטרון, לא התבגרו. לאחר שבילו את בגרותם בדאגה להוריהם שכבר אינם בין החיים כיום, לשניהם אין עבודה, והם תלויים בתקציב המסופק על ידי אחותם כוכבת הקולנוע מאשה, בעלת הבית ומשלמת החשבונות. וניה (שהוא הומו) וסוניה (שכל הזמן מזכירה שהיא מאומצת) מעבירים את ימיהם בהרהורים על בגורלם המר, מתלבטים אם חורשת תשעה עצי הדובדבן בשטחם מהווה פרדס, [1][2] ומתלוננים על האופי הצ'כובי למדי של חייהם. הדיירת הנוספת היחידה בבית היא המנקה שלהם קסנדרה, שכמו שמה, נוטה להעלות נבואות קשות שאף אחד לא מאמין בהן.
הסביבה הסטטית הזו מופרעת כשמאשה חוזרת לביקור, מביאה איתה שלל דרמה, אוסף אינסופי של חוסר ביטחון, ומאהב צעיר, חתיך ומסתורי בשם שפיץ (במקור: ספייק). הטינה של סוניה והאופי התחרותי של מאשה מציתים ויכוחים בין השתיים, ובעוד וניה מנסה לשמור על השקט, דעתו מוסחת שוב ושוב על ידי שפיץ, שמנצל כל הזדמנות אפשרית כדי להתפשט ולהשוויץ בגופו השרירי. נישואיה החמישיים של מאשה הסתיימו לאחרונה והקריירה שלה מתחילה להאט. הקריירה של שפיץ מעולם לא התחילה, והקרבה הכי גדולה שלו לתהילה היא כאשר כמעט קיבל תפקיד בסרט ההמשך של הפמליה, הפמליה 2. דמות נוספת מגיעה, אחייניתו היפה של השכן - נינה, שחקנית צעירה ושאפתנית שמעוררת קנאה אצל מאשה, תאווה אצל שפיץ ואהדה אצל וניה.
מאשה חוזרת הביתה כדי להשתתף במסיבת תחפושות בבית השכנים המשפיענים ומתעקשת שחבריה ובני משפחתה יתחפשו לדמויות מסרט האנימציה של דיסני של שלגיה ושבעת הגמדים, בעוד היא תתחפש לשלגיה.[3] כאשר מאשה אומרת לסוניה שתתחפש לאחד הגמדים, סוניה מוחה ומתחפשת למלכה המרושעת, כפי שמגולמת על ידי השחקנית מגי סמית' בדרכה לטקס האוסקר.[4] בזמן שהם מתכוננים למסיבה, מאשה אומרת להם שהיא מתכוונת למכור את הבית, ומשאירה את וניה וסוניה מרוסקים.
העניינים מידרדרים למחרת המסיבה. כשקסנדרה משתמשת בבובת וודו על מאשה, מנסה להניא מחשבות על מכירת הבית, סוניה מקבלת שיחת טלפון מגבר שפגשה במסיבה, והוא מזמין אותה לדייט. היא מסכימה בהיסוס. וניה, שכותב בסתר מחזה בהשראת הדרמה הסימבוליסטית הבדיונית של קונסטנטין במחזה השחף, משוכנע על ידי נינה לתת לה לקרוא אותו בפני האחרים. במהלך הקריאה (בכיכובה של נינה בתור מולקולה בתקופה שלאחר חורבן כדור הארץ), שפיץ עונה בגסות להודעת טקסט בטלפון שלו, ודוחה את הצעתו של וניה לתגובה בכתב יד. וניה מגיב בכך בתרעומת ומבקר את הרגרסיה התרבותית של אמריקה בתקשורת ובמדיה, תוך שהוא נזכר בנוסטלגיה בזכרונות ילדותו. הוא מסכם שנדמה שהכוונה של התקדמות כזו גורמת לאנשים כמוהו להרגיש אבודים ונשכחים, הוא נסוג אל המטבח בדמעות.
מאשה מבינה שהאדם ששפיץ מסמס לו הוא העוזרת האישית שלה, איתה הוא ניהל רומן. היא מסיימת את מערכת היחסים שלה איתו ומעיפה אותו מהבית, ומודיעה שהיא לא מתכוונת יותר למכור את ביתם. עם סיום ההצגה, שלושת האחים, אופטימיים לראשונה מזה זמן רב, יושבים יחד בשקט ומאזינים לשיר של הביטלס "Here Comes the Sun".
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי דוראנג, "המחזה שלי הוא לא פרודיה על צ'כוב... אני לוקח סצנות ודמויות של צ'כוב ומכניס אותם לבלנדר." [5] למרות שהדמויות במחזה, שנקראו על ידי פרופסורים באוניברסיטה, חולקות שמות עם דמויות צ'כוב, הן אינן אותן דמויות. הן חולקות כמה אלמנטים אבל הן לגמרי מדומיינות. דוראנג הזכיר שמאשה דומה יותר למאדאם ארקדינה בסרט השחף מאשר כל אחת מהדמויות של צ'כוב בשם מאשה.[5] במקום לחקות את שלוש אחיות, למחזה שלו יש אחות, אח ואחות מאומצת, כשהשתיים האחרונות הן הצ'כוביות ביותר מבין הדמויות בכותרת. דוראנג ציין שנינה היא הדומה ביותר לדמות של צ'כוב, וקשורה לדמות בעלת אותו השם ב"השחף".[5] לאחר חמישה נישואים לבני דורה, מאשה התחברה לשפיץ במערכת יחסים רגעית. [5] דוראנג אומר ש"קסנדרה, שהיא אשת ניקיון ומגדת עתידות, היא כמו הטרגדיה היוונית קסנדרה. במובנים מסוימים, היא כמו האומנת בווניה, אבל היא לא משקפת את צ'כוב כל כך."[5]
דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דמות | שחקני ברודווי מקוריים [6] | ישראל |
|---|---|---|
| מאשה | סיגורני וויבר | ענת וקסמן |
| וניה | דייוויד הייד פירס | רמי ברוך |
| סוניה | קריסטין נילסן | אודיה קורן |
| שפיץ | בילי מגנוסן | גל אמיתי |
| קסנדרה | שליטה גרנט | תיקי דיין |
| נינה | ז'נבייב אנגלסון | דנה מיינרט |
היסטוריית הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
וניה, סוניה, מאשה ושפיץ נכתב על ידי כריסטופר דוראנג בהזמנה שקיבל מתיאטרון מקארטר (אנ'), שבפרינסטון, ניו ג'רזי, בשיתוף עם תיאטרון מרכז לינקולן[7] בניו יורק. ההצגה, שהייתה במקור הצגה בת מערכה אחת[8] הוצגה בתיאטרון מקארטר[9] מ-7 בספטמבר 2012 ועד 14 באוקטובר 2012.[10]
ההצגה נפתחה באוף ברודווי בתיאטרון מיצי ניוהאוס של מרכז לינקולן ב-12 בנובמבר 2012, לאחר הצגות הרצה שהחלו ב-25 באוקטובר, ורצה עד 20 בינואר 2013.[11] [12] כל הכרטיסים להצגה בלינקולן סנטר נמכרו.[13] ב-29 בינואר, הוכרז שההצגה תעבור לברודווי למשך 17 שבועות החל מה-5 במרץ עם צוות השחקנים המקורי בהפקתם של ג'ואי פרנס, לארי הירשהורן וג'ון אובויל, בשיתוף עם תיאטרון מקארטר ותיאטרון מרכז לינקולן.[14]
ההצגה נפתחה בברודווי ב-14 במרץ 2013, בתיאטרון ג'ון גולדן,[8] לאחר הצגות הרצה שהחלו ב-5 במרץ. [15] הריצה בברודווי, שתוכננה במקור להסתיים ב-30 ביוני, הוארכה ל-28 ביולי 2013[16] ושוב ל-25 באוגוסט[17]. ב-1 ביולי, ההצגה החזירה את השקעתה של 2.75 מיליון דולר.[18] ההצגה נסגרה ב-25 באוגוסט 2013, לאחר 201 הופעות בברודווי.[19]
הקאסט המקורי של אוף-ברודווי וברודווי כלל את פירס בתור וניה, וויבר בתור מאשה, מגנוסן בתור שפיץ (ספייק), נילסן בתור סוניה, אנג'לסון בתור נינה וגרנט בתור קסנדרה.[20] את המחזה ביים ניקולס מרטין, את התפאורה עיצב דיוויד קורינס ואת התלבושות עיצבה אמילי רבהולץ.[20][21] ב-28 ביולי עזבה וויבר את צוות השחקנים והוחלפה על ידי ג'ולי ווייט בתפקיד מאשה.[17] [22] מגנוסן עזב את צוות השחקנים ב-4 באוגוסט והוחלף על ידי קריד גארניק, שהיה המחליף שלו כשפיץ.[23]
בישראל המחזה הועלה בשנת 2014 בשיתוף פעולה של תיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה בבימויו של המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה משה נאור ובתרגומה של רבקה משולח. בהפקה כיכבו רמי ברוך בתור וניה, אודיה קורן בתור סוניה, ענת וקסמן בתור מאשה, גל אמיתי בתור שפיץ, תיקי דיין בתור קסנדרה ודנה מיינרט בתור נינה.
תמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שווניה, סוניה, מאשה ושפיץ היא קומדיה, יש בה כמה אלמנטים אפלים יותר שחולשים על הנושאים שלה. בן ברנטלי מהניו יורק טיימס תיאר את המחזה כ"מחזה חדש שטוף שמש על אנשים קודרים".[11] פטריק הילי מהניו יורק טיימס תיאר זאת כ"קומדיה שחורה על אחים אומללים".[20]
לפי רובין פוגרבין מהניו יורק טיימס, "המחזה מציב דמויות ונושאים מצ'כוב במחוז בקס, פנסילבניה של ימינו".[10] הדמויות וניה, סוניה ומאשה הם אחים בגיל העמידה הנקראים על שם דמויות צ'כוב.[11] הוריהם שנפטרו היו "פרופסורים במכללה שהתעסקו בתיאטרון קהילתי".[24] שמות הדמויות שאולים ממחזות צ'כוב.[25] וניה הוא הגיבור בדוד וניה וסוניה היא אחייניתו. מאשה מגיעה משלוש אחיות של צ'כוב.[26] דמויות אחרות מגלמות אף הן את הנושאים והדמויות מיצירות צ'כוב, כמו נינה מהשחף[11], קסנדרה בעלת האוב המבוססת על האומנת מרינה מהדוד וניה, ושפיץ, בן זוגה הצעיר של מאשה, מבוסס על דמותה של ילנה מאותו מחזה. ההצגה מתארת בית של אחים שהתקוטטו כל חייהם.[3] בדומה לעלילת המחזה הדוד וניה, מאשה רוצה למכור את הבית שבו גרו וניה וסוניה כל חייהם.
לפי צ'ארלס אישרווד מהניו יורק טיימס, לא רק שמות הדמויות נגזרים מצ'כוב, אלא גם "התפאורה של הבית הכפרי שאולה מעבודתו של אותו מאסטר רוסי, וכך גם ההזיות העצמיות והרחמים העצמיים פוגעים בדמויות המרכזיות, שכולן הגיעו לגיל הקשה שבו מסלול החיים הצטמצם בחוסר נוחות, ואין טעם להסתובב ולחפש לעבור מסלול אחר ומתגמל יותר".[13]
סקירה ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מבקרת הניו יורק פוסט, אליזבת וינסנטלי, התוכנית השתפרה עם העברתה מאוף-ברודווי לברודווי, במיוחד ההופעה של וויבר, שלדעת וינסנטלי הייתה החלשה ביותר. [24] וויבר גילם כוכבת קולנוע שהייתה "מפנקת יתר על המידה, מרוכזת בעצמה, ולא מודעת שהיא בדעיכה". מארק קנדי מהוושינגטון פוסט הציע שדוראנג, איתו סיים וויבר את לימודיו בבית הספר לדרמה ייל ב-1974, אולי כתב את התפקיד עבורה. [3] גם הייד פירס וגם נילסן הפגינו שליטה במונולוגים שלהם, על פי וינסנטלי: "הייד פירס הוא אמן בשריפה איטית, בעוד סוניה פרועת העיניים של נילסן נראית לעתים קרובות כאילו לכיוון המחשבה שלה יש צריבה רופפת". [24] Vincentelli גם ציין שדמותה של וויבר "הפכה את חייה להופעה". [24]
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההצגה קיבלה שש מועמדויות לפרס הטוני וזכתה בפרס הטוני עבור המחזה הטוב ביותר.[27] מגנוסן קיבל את המועמדות הראשונה שלו לטוני על תפקידו. [28] גרנט גם זכתה במועמדות הראשונה שלה לטוני.[29] המחזה זכה בפרס הדרמה דסק ה-58 למחזה מצטיין ובפרס חוג מבקרי הדרמה של ניו יורק לשנת 2013 למחזה הטוב ביותר.[30] [31] גרנט קיבל פרס עולם התיאטרון להופעת הבכורה הטובה ביותר. [32] אמילי רבהולץ זכתה במועמדות לפרס לוסיל לורטל לשנת 2013 עבור עיצוב תלבושות מצטיין של הפקת אוף-ברודווי. [33] [34]
ההפקה הישראלית קיבלה שלוש מועמדויות לפרסי התיאטרון בקטגוריות ההצגה הקומית הטובה ביותר, ההופעה הטובה ביותר של שחקנית בתפקיד משנה עבור תיקי דיין והשחקן המבטיח של השנה עבור גל אמיתי.[35] עבור תפקידה כקסנדרה, דיין זכתה בפרס התיאטרון.[36]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Churnin, Nancy (17 בפברואר 2014). "'Vanya and Sonia and Masha and Spike' celebrates family and theater". Dallas News. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lesser, Robert (14 בפברואר 2014). "Review: Vanya and Sonia and Masha and Spike". Santa Barbara Independent. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Kennedy, Mark (26 באפריל 2013). "Sigourney Weaver having a ball as a 'peacock' in new play". Christian Science Monitor. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג<ref>בלתי־תקין; השם "SWpagcmsoBali" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ Quinn, Sally (22 באוקטובר 2013). "Review: 10 reasons to see City Theatre's: 'Vanya and Sonia and Masha and Spike'". Pittsburgh Tribune-Review. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Haun, Harry (10 במרץ 2013). "Christopher Durang, in a Russian Mood by Way of Bucks County, Lands on Broadway". Playbill. אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2013. נבדק ב-16 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Vanya and Sonia and Masha and Spike: Opening Night Cast". Playbill. playbillvault.com. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gans, Andrew (14 בספטמבר 2012). "Christopher Durang's 'Vanya and Sonia...', With Sigourney Weaver, David Hyde Pierce and Kristine Nielsen, Opens in NJ". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Haun, Harry (15 במרץ 2013). "Playbill On Opening Night: Vanya and Sonia and Masha and Spike; A Weekend in the Country". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג<ref>בלתי־תקין; השם "playbill" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ "Multimedia Video: From Vanya and Sonia and Masha and Spike on Broadway, Starring Sigourney Weaver". Playbill. 29 במאי 2013. אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2013. נבדק ב-25 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Pogrebin, Robin (29 ביוני 2012). "A Theatrical Reunion for Sigourney Weaver and Christopher Durang". The New York Times. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג<ref>בלתי־תקין; השם "ATRfSWaCD" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ 1 2 3 4 Brantley, Ben (12 בנובמבר 2012). "Insecure Namesakes With a Gloomy Worldview: 'Vanya and Sonia and Masha and Spike' at Lincoln Center". The New York Times. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג<ref>בלתי־תקין; השם "INWaGW" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ "Vanya and Sonia and Masha and Spike". Lortel.org. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Isherwood, Charles (14 במרץ 2013). "Underneath Pajamas, Naked Depression: 'Vanya and Sonia and Masha and Spike' at John Golden Theater". The New York Times. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג<ref>בלתי־תקין; השם "UPND" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ Hetrick, Adam (29 בינואר 2013). "Vanya and Sonia and Masha and Spike, With Sigourney Weaver and David Hyde Pierce, Will Transfer to Broadway". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hetrick, Adam (5 במרץ 2013). "Vanya and Sonia and Masha and Spike, With Sigourney Weaver and David Hyde Pierce, Arrives On Broadway". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hetrick, Adam (16 במאי 2013). "Tony-Nominated Christopher Durang Comedy 'Vanya and Sonia and Masha and Spike' Extends Broadway Run". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Hetrick, Adam (28 ביולי 2013). "Sigourney Weaver Exits Broadway's 'Vanya and Sonia and Masha and Spike' July 28; Julie White in the Wings". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג<ref>בלתי־תקין; השם "exit" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ Gans, Andrew (1 ביולי 2013). "Tony-Winning Vanya and Sonia and Masha and Spike Recoups on Broadway". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hetrick, Adam (25 באוגוסט 2013). "Christopher Durang's Tony-Winning Comedy 'Vanya and Sonia and Masha and Spike' Ends Broadway Run Aug. 25". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Healy, Patrick (29 בינואר 2013). "'Vanya and Sonia and Masha and Spike' Moving to Broadway". The New York Times. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג<ref>בלתי־תקין; השם "VaSaMaSMtB" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ "Opening night credits for 'Vanya and Sonia and Masha and Spike.'". IMDb. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Blank, Matthew (31 ביולי 2013). "Photo Call: Vanya and Sonia and Masha and Spike Welcomes Tony Award Winner Julie White". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hetrick, Adam (31 ביולי 2013). "Billy Magnussen Will Exit Vanya and Sonia and Masha and Spike". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Vincentelli, Elisabeth (14 במרץ 2013). "'Vanya and Sonia and Masha and Spike' is funnier than ever on Broadway". New York Post. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג<ref>בלתי־תקין; השם "VaSaMaSifteoB" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ Isherwood, Charles (14 במרץ 2013). "Underneath Pajamas, Naked Depression". The New York Times. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Spotlight on Vanya and Sonia and Masha and Spike". Tony Awards. אורכב מ-המקור ב-12 במאי 2013. נבדק ב-25 באפריל 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Purcell, Carey (9 ביוני 2013). "Kinky Boots, Vanya and Sonia, Pippin and Virginia Woolf? Are Big Winners at 67th Annual Tony Awards". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gioia, Michael (5 ביוני 2013). "Tony Award Nominee Billy Magnussen Strips Down and Feels the Love in Vanya and Sonia and Masha and Spike". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Acito, Marc (18 ביוני 2013). "Small Wonder – Newcomer Shalita Grant Grabs a Tony Nod in Her Broadway Debut". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hetrick, Adam (19 במאי 2013). "Billy Porter, Andrea Martin, Pippin, Matilda, Vanya and Sonia Win Drama Desk Awards". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hetrick, Adam (3 במאי 2013). "NY Drama Critics' Circle Awards Matilda and Vanya and Sonia and Masha and Spike With Top Honors". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2013 Theatre World Award Winners Announced". Broadway World. broadwayworld.com. 7 במאי 2013. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jones, Kenneth (3 באפריל 2013). "Lucille Lortel Nominees Include The Flick, Murder Ballad, Jake Gyllenhaal, Vanessa Redgrave". Playbill. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Healy, Patrick (5 במאי 2013). "'Piano Lesson' and 'The Whale' Win Lortel Awards". The New York Times. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ הוכרזו המועמדים לפרס התיאטרון הישראלי 2014 - וואלה! תרבות, באתר וואלה!, 2015-04-28
- ^ הוכרזו הזוכים בטקס פרסי התיאטרון לשנת 2014
[[קטגוריה:מחזות זוכי פרס טוני]]