ענת וקסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ענת וקסמן
אין תמונה חופשית
סוגה ושפה מועדפות: עברית בידור
תאריך לידה: 26 ביוני 1961
מקום לידה: יפו
פרסים: פרס אופיר

ענת וקסמן (נולדה ב-26 ביוני 1961) היא שחקנית, מדבבת וקומיקאית ישראלית, זוכת שלושה פרסי אופיר למשחק וחולקת את שיא הזכיות בפרס זה לשחקנית עם רונית אלקבץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסמן נולדה ביפו ובגיל חמש עברה יחד עם משפחתה לירושלים בה גדלה והתחנכה. בנעוריה למדה בתיכון רנה קסין בעיר.

בשנת 1984, לאחר שירות צבאי, סיימה וקסמן לימודי משחק בבית הספר למשחק בית צבי. את דרכה כשחקנית החלה בתיאטרון באר שבע שם גילמה מספר דמויות במספר הצגות. בשנת 1986 שיחקה לצד דב נבון בסרט "השגעון הגדול" שזכה להצלחה בינונית. וקסמן פרצה לתודעת הקהל כששיחקה בסרט הפרובוקטיבי "לא שם זין" על פי ספרו של דן בן אמוץ. בשנת 1992 שיחקה לצד אורי גבריאל בסרט המפורסם "סיפורי תל אביב", שזיכה אותה בפרס אופיר לשחקנית הראשית. בשנת 1993, שיחקה ב"גולם במעגל" וב-1994 — ב"איש שאהב עברית".

כשנה לאחר מכן, בשנת 1995, שיחקה בסרטו של שמי זרחין "לילסדה" לצד אלון אבוטבול וגילה אלמגור. הסרט זכה להצלחה גדולה בישראל ומחוצה לה והשתתף בפסטיבל העולמי לקולנוע במונטריאול. בשנת 1998 שיחקה בסרטו של עמרי לוי "הסודות של כנרת" לצד גידי גוב. לאחר מכן השתתפה בתוכנית הטלוויזיה "שתוק שואו".

בשנת 2001 החלה לככב בסדרת הטלוויזיה הקומית "החיים זה לא הכל", לצד אבי קושניר ועידן אלתרמן. הסדרה זכתה לביקורות חיוביות מצד מבקרי הקולנוע, ושודרה במשך תשע עונות שלמות, הישג נדיר לסדרת טלוויזיה קומית ישראלית. על משחקה בתוכנית, זכתה וקסמן בשנת 2005 בפרס השחקנית הקומית של השנה בפרס מסך הזהב. הסדרה זכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר. ביולי 2006 עלתה למסך הטלוויזיה תוכנית מערכונים בשם "גומרות הולכות", בה היא מככבת לצד איילת זורר ומיה דגן.

בשנת 2003 שיחקה, לצד איילת זורר ויורם חטב, בסרטו של שבי גביזון "האסונות של נינה". הסרט הופץ במדינות שונות בעולם והשתתף בפסטיבלים נחשבים. בטקס פרס אופיר באותה שנה זכתה וקסמן בפרס שני לשחקנית בתפקיד משני. ב-2004 שיחקה בסרט "על הקו" לצד נתן זהבי, ועל משחקה זכתה בפרס מגוליה. הסרט השתתף בפסטיבלים שונים בארצות הברית. כמו כן, השתתפה בסרט "חבצלת" ועל משחקה קיבלה פרס מוגרבי. בשנת 2005 זכתה וקסמן בפרס קלצ'קין המוענק על ידי קרן התרבות אמריקה-ישראל על השתתפותה בהצגה "מלון פלזה", בו שיחקה לצד שלמה בראבא, בנוסף לזכייתה בשנת 2000 בפרס השחקנית המצטיינת ע"ש אבנר חזקיהו.

לווקסמן קריירה עשירה בתיאטרון הישראלי. היא נמנית עם סגל השחקנים הקבוע של התיאטרון הקאמרי. בין ההצגות בהם השתתפה: "כותרת ראשית","הכתובה", "מיזנטרופ", "דון ז'ואן חוזר מהמלחמה", "חלום ליל קיץ", ו"גיסתו של גולדין" בתיאטרון באר שבע; "אמא קוראז'", "נורה - בית הבובות", "אהבה מאוחרת", "בשם האהבה", "ראש משוגע", "מכתבי אהבה", "רכוש נטוש", "בית ברנרדה אלבה", "יחסים מסוכנים", "פיגמליון", "חברות הכי טובות", "כטוב בעיניכם", "קוויאר ועדשים", "שירת הקאמרי" "הכתובה" ו"הבדלה" בקאמרי; "הבית של מרווין" ו"סילביה" בתיאטרון בית ליסין, ו"סוף טוב" של הקאמרי.

וקסמן שיחקה גם בגרסה הטלוויזיונית של "חברות הכי טובות" לצד קרן מור ושרה פון שוורצה, ששודרה ב-2007 בערוץ הוט 3, ובסידרת הטלוויזיה "גומרים הולכים". באותה שנה שיחקה בסרט "נודל" של איילת מנחמי, עליו זכתה בפרס אופיר השלישי שלה. בשנת 2008 שיחקה במיני סדרה "חקירה פנימית" ששודרה ב-yes stars-5.

וקסמן דיבבה את דמותה של מאדאם הוץ', המורה לתעופה, בסרט הראשון בסדרת הארי פוטר – "הארי פוטר ואבן החכמים" ואת דמותה של העיתונאית ריטה סקיטר בסרט הרביעי בסדרה – "הארי פוטר וגביע האש".

בשנת 2013 תפקיד ראשי בסרט בננות בבימויו של איתן פוקס.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסמן הייתה נשואה לשחקן הקאמרי אוהד שחר, ולהם שני ילדים. כיום היא מתגוררת בשיכון בבלי בתל אביב.

אחיה, הסופר יוסי וקסמן, כתב את הרומן "השחקנית" המבוסס על מערכת היחסים ביניהם.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

‫* סמדר שילוני, החיים זה לא "בובספוג", באתר ynet‏, 24 במרץ 2010‬ ‫* עמית קוטלר, דפנה זה לא הכל: חוגגים 50 לענת וקסמן, באתר ynet‏, 26 ביוני 2011‬

קודמת:
1991 - דפנה רכטר
פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר לשנת
1992 - ענת וקסמן ( "סיפורי תל אביב")
הבאה:
1993 - חגית דסברג
קודמת:
2002 - מאיה מרון
זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
לשנת 2003 - ענת וקסמן ("האסונות של נינה")
הבאה:
2004 - חני פירסטנברג
קודמת:
2006 - רותם אבוהב
זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
לשנת 2007 - ענת וקסמן ("נודל")
הבאה:
2008 - אוולין הגואל