נאו-ריאליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בקולנוע, נאו-ריאליזם הוא סגנון המכתיב שימוש באלמנטים אמיתיים ככל הניתן מחיי היום-יום ועיסוק בנושאים ארציים ולא בכאלו דמיוניים שברומו של עולם. צמח באיטליה עם שחרורה מהכיבוש הנאצי לקראת תום מלחמת העולם השנייה.

מאפייני הנאו-ריאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נאו-ריאליזם איטלקי

במילה אחת, הנאו-ריאליזם מתואר כאותנטי. אנדרה באזאן, איש קולנוע ומבקר קולנוע צרפתי, טוען שהנאו-ריאליזם מגלם: אמת, טבעיות ואותנטיות. סרט נאו-ריאליסטי חייב להכיל את המאפיינים הבאים:

  • קונטקסט חברתי מוגדר היטב.
  • תחושת אקטואליות היסטורית עכשווית.
  • מחויבות פוליטית לשינוי חברתי מתקדם, ואפילו אלים.
  • דחיית סגנון המשחק ההוליוודי ושימוש נרחב ככל הניתן בשחקנים לא-מקצועיים.
  • צילום בסגנון תיעודי. [1]

סרטים נאו-ריאליסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאר העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bondanella, Peter. La Strada, Rutgers Films in Print Series. Rutgers University Press: 1987, page 3-4. ISBN 0-8135-1236-0.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]