נוסח האר"י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י. נוסח התפילה של האר"י, הנהגותיו בעת התפילה וכוונות קבליות שהיה מכוון. הנוסח מפורט בספר שער הכונות שנכתב על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל.

כוונות האר"י בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים שהושפעו משיטתו של האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובלים רבים הושפעו משיטת הכוונות של האר"י. ביניהם ניתן למנות את הרש"ש, רמח"ל, בעל שם טוב ואחרים.

הגהות האר"י לנוסח התפילה הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תיאורו של ר' חיים ויטל רוב תפילתו של האר"י הייתה על פי נוסח הספרדים, עם הגהות מסוימות. הגהות אלו מפורטות בהתאם לסידור כמנהג הספרדים שראה אור בונציה בשנת ה'רפ"ד (1524). בין השינויים החשובים שערך האר"י בנוסח הספרדים ניתן לכלול:

  • בברכת ברוך שאמר שבפסוקי דזמרא נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מלים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
  • בתפילת מוסף של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
  • האר"י אמר וידוי ושלוש עשרה מידות לפני נפילת אפיים - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
  • האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים מתור הזהב בשל תוכנם הפילוסופי, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר מיסטי ואינו פילוסופי. בשל כך, בתפילות הימים הנוראים נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
  • האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו אדון עולם ויגדל.

תיקוני הנוסח של האר"י התפשטו במהרה בקהילות הספרדיות. בקהילות הספרדיות הקרובות יותר לארץ ישראל, שבה חי ופעל האר"י באחרית ימיו, קיבלו את כל תיקוני הנוסח שלו. כך היה בקהילות המזרח, טורקיה, הבלקן ורוב ארצות צפון אפריקה. בקהילות מרוקו קיבלו רק חלק מתיקוני האר"י ולא את כולם. בקהילות הספרדיות במערב אירופה (אמסטרדם, לונדון, בורדו ועוד) לא קיבלו את שינויי הנוסח של האר"י כלל. הנהגתו ביחס לפיוטי הימים הנוראים לא התקבלה בשום קהילה ספרדית.

נמצאנו למדים איפוא כי נוסח הספרדים הנפוץ בידינו כיום (למעט של קהילות מערב אירופה) הוא למעשה נוסח התפילה בו התפלל האר"י שכן הספרדים אימצו את הגהותיו לנוסח הספרדי.

נוסח ספרד של החסידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוסח ספרד

כאשר קמה תנועת החסידות שאפו מקימיה להתפלל בנוסח התפילה של האר"י, בעיקר בשל ההשפעה של קבלת האר"י על החסידות והרצון להתפלל על פי כוונותיו. מנגד, כנראה בשל רצונם שלא לעזוב לגמרי את מנהגי אבותיהם בהתאם לציווי "אל תטש תורת אמך", הם לא נטשו באופן מוחלט את נוסח אשכנז לטובת הנוסח הספרדי, אלא יצרו מעין סינתזה של הנוסח הספרדי עם הנוסח האשכנזי, בטענה שזהו נוסח התפילה בו התפלל האר"י ואף כינו אותו "נוסח האר"י" (כינוי המקובל בעיקר אצל חסידי חב"ד). על פי הידוע לנו כיום מדובר בטעות שכן כאשר מרכיבים את שינויי הנוסח של האר"י על הסידור עליו הן נסובו (דפוס ונציה ה'רפ"ד - המצוי בידינו כיום) מתקבל נוסח הספרדים הנפוץ ולא נוסח ספרד. יש משערים כי מקורו של עיבוד זה הינו בסידורים בכתבי יד שנפוצו במזרח אירופה בראשית ימי החסידות ובתקופה שקדמה לה. סידורים אלו הכילו כוונות תפילה רבות מהאר"י. בכל מקום שהאר"י התייחס בכוונותיו לנוסח התפילה עצמו (ושם הוא מצטט כמובן את נוסח התפילה שלו - הספרדי) שונה הנוסח מאשכנזי לספרדי, ובמקומות בהם לא היה ציטוט של הנוסח הושאר הנוסח האשכנזי על כנו, חרף העובדה שמן הסתם האר"י לא גרס אותו.

סידור הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סידור הרב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]