סידור אדמו"ר הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סידור הרב
מחבר רבי שניאור זלמן מליאדי
שפת המקור לשון הקודש
הוצאה קה"ת
תורגם לשפות אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית
מסת"ב 0-8266-0253-3 ISBN

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא הסידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, אותם ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו לפי "נוסח האר"י ז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

בחיי המחבר הודפסו שלוש מהדורות. זהו הסידור הראשון שהודפס בידי אנשי תנועת החסידות‏[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ממאפייני ראשיתה של תנועת החסידות הוא שינוי נוסח התפילה שהיה מקובל במזרח אירופה באותה עת, נוסח אשכנז, והחלפתו בנוסח ספרד, במגמה להתפלל בנוסח האר"י, דבר שעורר התנגדות, בטענה שהוא נוגד את ההלכה שלא לשנות את המסורת המקובלת‏[2]. במאסרו המפורסם בתקנ"ט, נשאל הרב שניאור זלמן במהלך חקירתו האם משמעותו של שינוי הנוסח היא שהחסידות היא דת חדשה. על כך השיב:

Cquote2.svg

אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה

Cquote3.svg
– רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור בפטרבורג[3]

.

מטרתה העיקרית של החסידות באימוץ נוסח האר"י הייתה הנחלתו להמונים, שנעשתה באמצעות הפיכת נוסח התפילה לנוסח עצמאי ונפרד מהכוונות הקבליות שבנוסח האר"י, שהן נחלת יחידים הבקיאים בתורת הסוד. אך למרות מטרה זו, ועל-אף התפתחות תנועת החסידות בקרב ההמון, לא ערכו מנהיגי התנועה סידור תפילה בעל נוסח מסודר המיועד לכלל החסידים. ייתכן שהזמן לא היה בשל לכך, עקב ההתנגדות הגדולה באותה עת לנוסח החסידי‏[4].

סידור הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהמשך למגמה החסידית הכללית, ערך מייסד חסידות חב"ד האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי נוסח תפילה מסודר, שילב בו הלכות שונות, והדפיסו מאוחר יותר כסידור, שהוא למעשה הסידור החסידי הראשון שנדפס‏[5]. בספר "בית רבי" מובא שלדברי נכדו, הצמח צדק, כתב רש"ז את סידורו לאחר הגהות ועבודת מחקר על שישים סידורים ונוסחי תפילה שונים‏[6].

נוסח סידור זה מכונה לעתים בשם נוסח האר"י, אף על פי שנוסח האר"י הידוע לנו כיום שונה ממנו מהותית. סידור זה משתייך בעיקרו לנוסח ספרד החסידי בשל היותו משלב את נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז אלא שבניגוד לנוהג המקובל לעתים בנוסח ספרד להרכיב מטבעות לשון של נוסח הספרדים על נוסח אשכנז גם כשאינן משתלבות, רבי שניאור זלמן בחר תמיד נוסח אחד ולא הרכיב שני נוסחים יחד.

ההלכות שבסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסידור משולבות הלכות שונות, המתחלקות לשני סוגים: חיבורים הלכתיים - קונטרסים שלמים בנושאים הלכתיים מצויים שהכניסם המחבר לסידור כחטיבה בפני עצמה, הכוללים פסקי דינים בסגנון מקוצר. הם מכונים 'סדר' או 'הלכות'; מנהגים - הדרכה מקומית למתפלל כיצד עליו לנהוג לגבי תפילה או ברכה מסוימת‏[7].

הלכות אלו נכתבו אחרי שולחן ערוך הרב ונחשבות למהדורה מתוקנת של הלכות תפילה, לפי כללי הפסיקה במקרה בו יש סתירה בין הלכות תפילה בשו"ע הרב להלכות תפילה בסידור הרב, הנאמר בסידור הרב הוא הנכון יותר.

תפוצתו ומהדורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי כבר בתקמ"ג (20 שנה לפני הדפסת סידורו) הנהיג רש"ז את נוסח התפילה שלו בקרב חסידיו‏[8], ובתקנ"ב כבר פורסם הנוסח בין החסידים, הם העתיקו את שינויי הנוסח בשולי דפי הסידור בו התפללו (לרוב בנוסח אשכנז, אך מקצתם החזיקו בסידור 'שער השמים' של השל"ה שנוסחו דיי דומה לנוסח הרש"ז, על-גביו ציינו את השינויים)‏[9].

בחסידויות רבות בפולין נהגו להתפלל בנוסח תפילה זה, כגון חסידות סוכטשוב חסידות סטריקוב חסידות ראדזין ועוד.

מהדורות הדפוס בימי חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי הידוע, שלוש מהדורות דפוס יצאו-לאור בחיי המחבר (שנפטר בתקע"ג-1812). מקובל‏[10] כי הסידור נדפס לראשונה באופן מלא בתקס"ג-1803 בשקלוב ובמהדורה שנייה ושלישית, עם הגהות נוספות של המחבר, בקאפוסט[11].

ממהדורות אלו שרד רק עותק אחד מהמהדורה הראשונה (הנמצא כיום באוסף שניאורסון), שהגיע לידי הרש"ב‏[12] והופקד על ידיו בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה. העותק הולאם והעובר לספריית מוסקבה. בסוף 2013 העלתה ספריית מוסקבה לאתר האינטרנט שלה סריקה של העותק‏[13] ובמרץ 2014 העבירו את הסידור למוזאון היהודי במוסקבה.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת הרב נדפס הסידור על ידי מדפיסים שונים.

סידור עם דא"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור נדפס גם עם מאמרי חסידות, בדפוסים רבים, כאשר הראשון שבהם הוא דפוס קאפוסט ה'תקע"ו. כדוגמה מהדורות שונות נדפסו תחת השמות: "סידור תפילות מכל השנה", "סידור עם דא"ח".

סידור תורה אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור תהילת השם, מהדורת כיס מעור. עם כיתוב שם הבעלים

סידור זה סודר על ידי הרב אברהם דוד לבוט והודפס לראשונה בדפוס ראם בשנת ה'תרמ"ז. בסידור זה תוקנו רוב טעויות הדפוס שבמהדורות הקודמות וצורפו אליו ציוני מקורות מהתנ"ך וממאמרי חז"ל. מאז נדפס בכ-15 מהדורות.

סידור תהלת ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור זה כונה במהדורות קדומות "סדר העבודה"[דרוש מקור]. בשנת ה'תרע"ח נדפס ברוסטוב לראשונה סידור "תהלת ה'", המבוסס על נוסח סידור אדמו"ר הזקן עם מראי מקומות לתנ"ך, לוח המולדות ועוד הוספות. החל משנת 1942, עם הקמת הוצאת קה"ת, הודפס הסידור בהוצאה זו. בחלק מהמהדורות נספח לסידור ספר תהלים מהדורת "אהל יוסף יצחק" ומכתבים בנוגע לחשיבות אמירת תהלים. הסידור הוא גם חלק מספרי חת"ת.

הסידור יצא גם עם תרגומים לרוסית[14], אנגלית, צרפתית וספרדית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסידור - אסופת מחקרים במבנה ונוסח סידור רבינו הזקן, בהוצאת היכל מנחם, מונסי תשס"ג.
  • הרב מרדכי שמואל אשכנזי, סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וביאורים, כפר חב"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות
ספרים על הסידור

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב נחום גרינוולד, "הראשון", מעיינותיך, כסלו תשע"ד, עמודים 293 - 296
  2. ^ ראה מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים (בהוצאת מוסד ביאליק), כרך ראשון עמ' 45
  3. ^ נדפס באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב', איגרת ו', אות ט"ו, באתר HebrewBooks. צילום כתב ידו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5, באתר HebrewBooks
  4. ^ הרב נחום גרינוולד, הסידור, פרקי מבוא עמ' 12
  5. ^ ראה היכל הבעש"ט, גיליון א עמ' מט, הערות 34, 35
  6. ^ הרב חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק ראשון עמ' פד, באתר HebrewBooks. ראה הרב ברוך אוברלנדר, הסידור, התהוות מקורות ומהדורות סידור אדמו"ר הזקן, עמ' רנא ( באתר שטורעם)
  7. ^ לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, חלק ב' אגרת שס"ה, באתר ספריית חב"ד
  8. ^ הוויכוח הגדול במינסק עמוד י"ד
  9. ^ דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן עמוד ל"ג
  10. ^ אודות הסידורים השונים ראה במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5 ואילך, באתר HebrewBooks.
  11. ^ הרב אברהם דוד לאווט, הקדמה ל'שער הכולל', עמוד 17. חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק ראשון, עמוד 168, באתר HebrewBooks
  12. ^ הרב שלום בער לוין, מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, הערה 5, עמוד 6, באתר HebrewBooks
  13. ^ שלום בער לוין בראיון, 11 במרץ‏, COL. ראו את הסריקה של מהדורה זו, בספריית מוסקבה (מוצג בצורת דפדוף בספר), ובאתר ספריית חב"ד בפורמט PDF
  14. ^ יואל ביטלמן, לאחר צפייה של שנים: יצא לאור סידור עם תרגום חדש לרוסית, 5 בינואר 2010, חדשות בחדרי חרדים.