סידור אדמו"ר הזקן
| סידור הרב | |
|---|---|
| מחבר | רבי שניאור זלמן מליאדי |
| שפת המקור | לשון הקודש |
| הוצאה | קה"ת |
| תורגם לשפות | אנגלית, רוסית, צרפתית |
| מסת"ב | 9780826602534 |
סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא הסידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, אותם ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו לפי "נוסח האר"י ז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י. לסידור שלשה מהדורות עיקריות: סידור עם דא"ח, סידור תורה-אור וסידור תהלת ה' (במהדורות קדומות כונה: "סדר העבודה").
תוכן עניינים |
רקע[עריכה]
אחד ממאפייני ראשיתה של תנועת החסידות הוא שינוי נוסח התפילה שהיה מקובל במזרח אירופה באותה עת, נוסח אשכנז, והחלפתו בנוסח ספרד, במגמה להתפלל בנוסח האר"י, דבר שעורר התנגדות, בטענה שהוא נוגד את ההלכה שלא לשנות את המסורת המקובלת[1]. במאסרו המפורסם בתקנ"ט, נשאל רש"ז מלאדי במהלך חקירתו, האם משמעותו של שינוי הנוסח היא שהחסידות היא דת חדשה? על כך השיב:
 |
אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה |
 |
| – רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור בפטרבורג[2] | ||
מטרתה העיקרית של החסידות באימוץ נוסח האריז"ל הייתה הנחלתו להמונים, שנעשתה באמצעות הפיכת נוסח התפילה לנוסח עצמאי ונפרד מהכוונות הקבליות שבנוסח האריז"ל, שהן נחלת יחידים הבקיאים בתורת הסוד. אך למרות מטרה זו, ועל-אף התפתחות תנועת החסידות בקרב ההמון, לא ערכו מנהיגי התנועה סידור תפילה בעל נוסח מסודר המיועד לכלל החסידים. ייתכן שהזמן לא היה בשל לכך, עקב ההתנגדות הגדולה באותה עת לנוסח החסידי[3].
סידור הרב[עריכה]
כהמשך למגמה החסידית הכללית, ערך מייסד חסידות חב"ד האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי נוסח תפילה מסודר, שילב בו הלכות שונות, והדפיסו מאוחר יותר כסידור, שהוא למעשה הסידור החסידי הראשון שנדפס[4]. בספר "בית רבי" מובא שלדברי נכדו, הצמח צדק, כתב רש"ז את סידורו לאחר הגהות ועבודת מחקר על שישים סידורים ונוסחי תפילה שונים[5].
נוסח סידור זה מכונה לעתים בשם נוסח האר"י, למרות שנוסח האר"י הידוע לנו כיום שונה ממנו מהותית. סידור זה משתייך בעיקרו לנוסח ספרד החסידי בשל היותו משלב את נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז אלא שבניגוד לנוהג המקובל לעתים בנוסח ספרד להרכיב מטבעות לשון של נוסח הספרדים על נוסח אשכנז גם כשאינן משתלבות, רבי שניאור זלמן בחר תמיד נוסח אחד ולא הרכיב שני נוסחים יחד.
מבנה[עריכה]
ההקדמה[עריכה]
ההלכות[עריכה]
בסידור משולבות הלכות שונות, המתחלקות לשני סוגים: חיבורים הלכתיים - קונטרסים שלמים בנושאים הלכתיים מצויים שהכניסם המחבר לסידור כחטיבה בפני עצמה, הכוללים פסקי דינים בסגנון מקוצר. הם מכונים 'סדר' או 'הלכות'; מנהגים - הדרכה מקומית למתפלל כיצד עליו לנהוג לגבי תפילה או ברכה מסוימת[6].
הלכות אלו נכתבו אחרי שולחן ערוך הרב ונחשבות למהדורה מתוקנת של הלכות תפילה, לפי כללי הפסיקה במקרה בו יש סתירה בין הלכות תפילה בשו"ע הרב להלכות תפילה בסידור הרב, הנאמר בסידור הרב הוא הנכון יותר.
תפוצתו ומהדורותיו[עריכה]
רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי כבר בתקמ"ג (20 שנה לפני הדפסת סידורו) הנהיג רש"ז את נוסח התפילה שלו בקרב חסידיו[7], ובתקנ"ב כבר פורסם הנוסח בין החסידים, הם העתיקו את שינויי הנוסח בשולי דפי הסידור בו התפללו (לרוב בנוסח אשכנז, אך מקצתם החזיקו בסידור 'שער השמים' של השל"ה שנוסחו דיי דומה לנוסח הרש"ז, על-גביו ציינו את השינויים)[8]. מקובל כי הסידור נדפס לראשונה בתקס"ג (1803) בשקלוב ובמהדורה שנייה ושלישית בקאפוסט[9], שלשה מהדורות אלו יצאו-לאור בחיי הרש"ז (שנפטר בתקע"ג (1812)), מהן שרד רק עותק אחד מהמהדורה הראשונה, המצוי כיום בספריית מוסקבה[10].
כמו כן נדפס סידור זה עם מאמרי חסידות, בדפוסים רבים, כאשר הראשון שבהם הוא דפוס קאפוסט ה'תקע"ו. לאחר פטירת הרב נדפס הסידור על ידי מדפיסים שונים.
בחסידויות רבות בפולין נהגו להתפלל בנוסח תפילה זה, כגון חסידות סוכטשוב חסידות סטריקוב חסידות ראדזין ועוד.
סידור עם דא"ח[עריכה]
סידור תורה אור[עריכה]
סידור תהלת ה'[עריכה]
בשנת ה'תרע"ח נדפס ברוסטוב לראשונה סידור "תהלת ה'", בו כלולים מראי מקומות למקורות מהתנ"ך ונוסח התפילה של סידור הרב, והוספות נוספות, כמו לוח המולדות. החל משנת 1942, עם הקמת קה"ת שהיא ההוצאה לאור הרשמית של חב"ד, כל הדפסות הסידור יצאו רק דרך הוצאה זו. בחלק מהמהדורות נספח לסידור ספר תהלים מהדורת "אהל יוסף יצחק" ומכתבים בנוגע לחשיבות אמירת תהלים.
כמו כן הסידור נספח לספרי חת"ת.
הסידור יצא גם עם תרגומים לרוסית[11], אנגלית, צרפתית וספרדית.
לקריאה נוספת[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מהדורות
- סידור תורה אור עם שער הכולל (חלק ראשון), מהדורת וילנה תרנ"ו, באתר HebrewBooks
- סידור תורה אור עם שער הכולל (חלק שני), מהדורת וילנה תרנ"ו, באתר HebrewBooks
- סידור תהלת ה', מהדורת ניו-יורק תש"ז, באתר HebrewBooks
- סידור תהלת ה', מהדורת ניו-יורק תש"ן, באתר HebrewBooks
- סידור תהלת ה' עם תרגום אנגלי, באתר HebrewBooks
- ספרים על הסידור
- רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), אור התורה - על סידור התפילה, באתר HebrewBooks
- הרב אברהם חיים נאה, פסקי הסידור, באתר HebrewBooks
- הרב אברהם חיים נאה, קונטרס הסידור, באתר HebrewBooks
- הרב לוי יצחק רסקין, סידור רבינו הזקן עם ציונים, מקורות והערות, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכה]
- ^ ראה מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים (בהוצאת מוסד ביאליק), כרך ראשון עמ' 45
- ^ נדפס באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב', איגרת ו', אות ט"ו, באתר HebrewBooks. צילום כתב ידו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5, באתר HebrewBooks
- ^ הרב נחום גרינוולד, הסידור, פרקי מבוא עמ' 12
- ^ ראה היכל הבעש"ט, גיליון א עמ' מט, הערות 34, 35
- ^ הרב חיים מאיר הילמן, בית רבי, חלק ראשון עמ' פד, באתר HebrewBooks. ראה הרב ברוך אוברלנדר, הסידור, התהוות מקורות ומהדורות סידור אדמו"ר הזקן, עמ' רנא ( באתר שטורעם)
- ^ לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, חלק ב' אגרת שס"ה, באתר ספריית חב"ד
- ^ הוויכוח הגדול במינסק עמוד י"ד
- ^ דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן עמוד ל"ג
- ^ הרב אברהם דוד לאווט, הקדמה ל'שער הכולל', עמוד 17. חיים מאיר הילמן, בית רבי, חלק ראשון, עמוד 168, באתר HebrewBooks
- ^ מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 6, באתר HebrewBooks
- ^ יואל ביטלמן, לאחר צפייה של שנים: יצא לאור סידור עם תרגום חדש לרוסית, 5 בינואר 2010, חדשות בחדרי חרדים.
