ניקולאיה יורגה

שטר כסף רומני הנושא את דיוקנו של יורגה

ניקוֹלאַיֶה יוֹרְגָה (ברומנית:Nicolae Iorga ; שמו בתעודת הלידה Nicu N.Iorga- ניקוּ נ.יורגה, לפעמים חתם Niculae Iorga ‏;17 בינואר 1871 - 27 בנובמבר 1940), מדינאי, היסטוריון, מחזאי, משורר ופרופסור אוניברסיטאי רומני, מראשי ממשלות רומניה.

ניקולאיה יורגה נולד בבוטושאן כבנם של ניקו יורגה, עורך דין ושל זולניה יורגה מבית ארגירופול. יורגה למד בבתי ספר בבוטושאן וביאשי, שם סיים את בית הספר התיכון בשנת 1888. בשנת 1889 התחיל וסיים את התואר הראשון באוניברסיטת יאשי בהצטינות יתרה. הוא המשיך את לימודיו בפריז, ברלין ולייפציג ובשנת 1893, בגיל 23, הוכתר בתואר דוקטור.

ניקולאיה יורגה הצטיין בזיכרון פנומנלי שנוצל על ידו לצבירת ידע כללי עצום. בגיל 23 הצטרף יורגה לאקדמיה הרומנית כחבר מתכתב ובגיל 24 קיבל, תוך ניצחון במכרז, את ניהול הפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת בוקרשט. משנת 1911 היה יורגה לחבר מלא של האקדמיה הרומנית.

היקף יצירתו של יורגה ברומנית חסר תקדים, הוא פרסם 1,003 ספרים (1,250 כרכים) וכ-25,000 מאמרים. בין הכתבים החשובים יותר של יורגה נמנים "מחקרים ומסמכים על ההיסטוריה הרומנית" שפורסם בין השנים 1901-1913 ב-25 כרכים, "ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית" ב-5 כרכים ו"היסטוריה של הרומנים" ב-10 כרכים. גם יצירתו הספרותית, השירה והמחזות מבוססים בעיקר על רקע היסטורי.

החל משנת 1903 ניהל את השבועון הספרותי "סמנטורול" (הזורע). הוא ייסד (1920) וניהל את בית הספר הרומני בפריז.

יורגה היה בין מייסדי המפלגה הלאומית דמוקרטית של רומניה, חבר פרלמנט לאורך מספר קדנציות ובין השנים 1931-1932 ראש ממשלה ושר חינוך. ליורגה היו מוניטין של נואם מוכשר ויריביו חששו מפניו. ב-27 בנובמבר 1940 לקחו אותו הלגיונרים מהווילה שלו בסינאיה ובהמשך נמצאה גופתו מחוררת בכדורים. הלגיונרים האשימו אותו שהיה לו חלק בהחלטת המלך לרצוח את קורנליו זליה קודריאנו.

עם ההודעה על מותו, 47 אוניברסיטאות ברחבי העולם הורידו את דגלן לאות אבל.