נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג
| נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג | |||
|---|---|---|---|
| Hong Kong International Airport | |||
 |
|||
  ומפה אזורית של הנמל: בירוק - האי לנטאו, בצהוב - שטח נמל התעופה |
|||
| נתוני השדה | |||
| קוד IATA | HKG | ||
| קוד ICAO | VHHH | ||
| סוג השדה | ציבורי | ||
| מפעיל | רשות שדות התעופה של הונג קונג | ||
| עיר סמוכה | הונג קונג | ||
| גובה מעל פני הים | 28 רגל 9 מטר |
||
| מיקום | |||
| מסלולי טיסה | |||
| כיוון מגנטי | אורך | סוג מסלול | |
| רגל | מטר | ||
| 07/25L | 12,467 | 3,800 | אספלט |
| 07/25R | 12,467 | 3,800 | אספלט |
|
(הצגת נמל התעופה במפת סין רגילה)
 נמל התעופה
|
|||
נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג (אנגלית: Hong Kong International Airport, סינית: 赤鱲角機場) הוא נמל התעופה המרכזי בהונג קונג. הנמל ידוע גם בשם צ'ק לאפ קוק (Chek Lap Kok) או בשם לנטאו כשם האיים שעליהם נמצא השדה. חלק ניכר משטחו של השדה היה בעבר מכוסה בים ויובש לצורך בנייתו.
נמל התעופה, שנבנה כתחליף לנמל התעופה ההיסטורי של הונג קונג - "קאי טאק", נפתח לפעילות מסחרית בשנת 1998 והוא מהווה מרכז אזורי לתעבורה אווירית הן לנוסעים והן למטען. זהו נמל מעבר מקובל לנוסעים ליעדים בסין, מזרח ודרום מזרח אסיה. נמל התעופה זכה בפרס "נמל התעופה הטוב ביותר" במספר תחרויות עולמיות, בין היתר בפרס Skytrax לשנת 2005.
הנמל פועל 24 שעות ביממה ומסוגל לשרת 45 מיליון נוסעים ושלושה מיליון טון מטען בשנה. נמל התעופה משמש כנמל הבית של חברת התעופה קת'אי פסיפיק וכן של מספר חברות קטנות יותר, ביניהן הונג קונג אקספרס, הונג קונג איירליינס, אואזיס הונג קונג ואייר הונג קונג.
נמל התעופה מוזכר כדוגמה לאירוטרופוליס, צורה חדשה (או שלב התפתחות חדש) של יישוב עירוני שנסמך על נמל תעופה גדול כעוגן כלכלי ותעסוקתי מרכזי[1].
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
נמל התעופה נבנה על גבי אי מלאכותי שנוצר מהרחבת וחיבור שני האיים הקטנים "צ'ק לאפ קוק" ו"לאם צ'או". שטחם המקורי של האיים מהווה כעשרים וחמישה אחוזים מתוך 12.48 קמ"ר - שטחו של נמל התעופה. [2] שטח האדמה שיובש במהלך בניית השדה הגדיל את שטחה היבשתי הכולל של הונג קונג בכמעט אחוז אחד. בניית נמל התעופה הייתה חלק מתוכנית בנייה גדולה שכללה כביש ומסילת ברזל לחיבור הנמל עם קאולון והונג קונג, בניית גשרים ומנהרות וייבוש שטחי ים נוספים. על פי ספר השיאים של גינס זהו נמל התעופה היקר ביותר שנבנה אי פעם. בועידת ConExpo של שנת 1999 נבחר הפרויקט כאחד מעשרת הישגי הבניה הגדולים של המאה ה-20. [3]
הנמל נפתח ב-6 ביולי 1998. בנייתו נמשכה שש שנים ועלתה 20 מיליארד דולר. משרד האדריכלים פוסטר ושות' היה אחראי על התכנון. לאחר פתיחתו סבל נמל התעופה במשך מספר חודשים מבעיות תפעוליות, טכניות ומכניות קשות, עד כדי כך שלתקופה מסוימת החליטה ממשלת הונג קונג על פתיחתו מחדש של מסוף המטען בנמל התעופה הישן, קאי טאק. התקלות הראשוניות טופלו והחל מששה חודשים לאחר פתיחתו פעל הנמל כמצופה.
בקרבת הנמל נבנים כעת מספר מיזמי בניה גדולים, דוגמת העיר החדשה של טונג צ'ונג.
[עריכה] פעילות
| סטטיסטיקה | |||
|---|---|---|---|
| 2006 | |||
| מספר הנוסעים | 44,450,000 | ||
| מספר המראות/נחיתות | 280,490 | ||
| מטען | 3,580,000 טון | ||
| קיבולת | |||
| נוסעים (נוכחית) | 45,000,000 | ||
| נוסעים (לאחר פיתוח עתידי) | 87,000,000 | ||
| מטען (נוכחית) | 3מיליון טון | ||
| מטען (לאחר פיתוח עתידי) | 9 מיליון טון | ||
| מספר שערי עלייה למטוס (נוכחי) | 96 | ||
| מספר יעדים | |||
| בינלאומי (אוויר) | 150 | ||
| בינלאומי (ימי) | 6 | ||
נמל התעופה מופעל על ידי רשות שדות התעופה של הונג קונג. מנהל התעופה האזרחית של הונג קונג אחראי לשירותי בקרת התנועה האווירית, רישוי ופיקוח על קיום הסכמי ותקנות התעופה האזרחית בשדה. בנמל התעופה שני מסלולי המראה ונחיתה מקבילים באורך 3,800 מטרים ורוחב 60 מטרים. ממדי המסלולים מאפשרים לנמל לקלוט מטוסים חדישים דוגמת האיירבוס 380, וקיימים במסוף הנוסעים שערים מתאימים לכך. למסלולים אישור לנחיתות אף בראות מוגבלת של 200 מטרים בלבד. ניתן להפעיל את השדה בקצב של עד 60 המראות או נחיתות בשעה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ endeavors age of aerotropolis
- ^ Plant, G.W; Covil, C.S.; Hughes, R.A., Site Preparation for the New Hong Kong International Airport, American Society of Civil Engineers, 1999 ISBN 0-7277-2696-X
- ^ CONEXPO-CON/AGG '99 (1999). Top 10 Construction Achievements of the 20th Century. ISBN 0-9530219-5-5. מתאריך 10 בנובמבר 2005.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מדיה וקבצים בנושא נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג באתר Airliners.net
